פוקח עוורים ,או" כעין בעין יראו
נכתב על ידי izik28, 26/10/2020
בסד
ד"ת לשבת לך לך חשוון תשפא בלנ
פוקח עוורים ,או" כעין בעין יראו "
--------------------------------------------------------
פרשת לך לך פותחת בציווי ה" לאברם, " וַיֹּאמֶר ה" אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ." המילה " אראך " נושאת בגלוי את חוש הראיה ,מפרש הילקוט שמעוני," אמר רבי לוי: שני פעמים כתיב לך לך, אין אנו יודעין איזו חביבה, אם הראשונה או השניה? מן מה דכתיב: "אל ארץ המוריה", הוי שניה חביבה מן הראשונה. אמר ר' יוחנן: לך לך מארצך, מאפרכיא שלך; ממולדתך, זה שכונתך; ומבית אביך, זה בית אביך. אל הארץ אשר אראך, ולמה לא גילה לו? כדי לחבבה בעיניו, וליתן שכר על כל פסיעה ופסיעה" אבן עזרא מחדד ואומ,ר" אשר אראך – גילה לו הסוד, כי כן כתוב: "ויצאו ללכת ארצה כנען" (בראשית יב ה). או יהיה טעם אראך הוא, שאמר לו "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" (בראשית יג טו)" ,כיצד יכל אברם לראות את הארץ הנכספת גם שהיה רחוק ממנה ולא ידע בדיוק היכן היא?
אברהם אבינו הלך בדך הפתגם "כלל זה נקוט בידך: מי שאינו רואה את המקום בכל מקום, אינו רואהו בשום מקום" (רבי מנחם מנדל מקוצק),הוא ראה את הקב"ה בכל מקום, הרגיש אותו, את עומצתו המלווה אותו כענני הכבוד שליוו את בני ישראל במצרים שהלכו אחרי משה שהלך אחרי הקב"ה, קדושת ארץ ישראל שרתה עליו , כל קדושת הר המוריה למרות שעוד לא נבנה המקדש כווונו אותו ליעד הנכסף ,עוד מובא בספר האגדה, " 'ויאמר ה' אל אברם', רבי ברכיה פתח: 'לריח שמניך טובים שמן תורק שמך' (שיר השירים א, ג), אמר רבי ברכיה: למה היה אברהם אבינו דומה? לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל, ומונחת בזוית, ולא היה ריחו נודף, כיון שהיתה מיטלטלת, היה ריחו נודף. כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו: טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם".
נקשר זאת לברכת" פוקח עוורים" שאנו מברכים מידי בוקר, מה אנו רואים בחיינו ? או מה אנו רוצים לראות? לראות טוב, יושר, מצוות, לראות את השני שנמצא מולי? ,או לראות רוע, תאווות, וזימה?
שתי העינים שניתנו לנו הם כעיני אברהם אבינו שראה רק! את הקב"ה , בכל צעד ושעל , ונשאל, מדוע יש לנו שתי עיניים ולא אחת? או שלוש? הרבי הרש"ב אמר שיש לאדם שתי עינים כדי שבעין ימין יסתכל על המעלות של הזולת ובעין שמאל יסתכל על החסרונות של עצמו. אלה שני דברים שונים, שני הסברים שונים של אותו רבי למה יש לנו שתי עינים.
הפתגם המפורסם הוא שעין ימין היא כדי לראות איך לכל אחד יש מעלות, ולהמשך אליו ולהתקרב ולאהוב אותו בגללן. כתוב בספר התניא ש"כל אחד מתוקן מחברו" – מכל אחד ואחד אני יכול ללמוד משהו שאין בי, מדה טובה שאין בי, ולקבל אותה ממנו. לא רק שהוא יותר מתוקן ממני, אלא שאני מתקן – נעשה מתוקן – ממנו, כשאני מסתכל עליו בעין ימין, רואה את המעלה שלו, ומנסה לאמץ אותה לעצמי."
אפשר לקשר זאת לפ"ס " כי עין בעין יראו" ,מפרש המלבים," כי עין בעין יראו", ר"ל כי עד עתה ג"כ ראו הנביאים שיבת ציון בעין המחזה שהוא עין הפנימי הרואה בנבואה, אבל לא בעין בשר וחוש החיצוני, אבל עתה עין בעין יראו, העין החוזה יראה בעין החושיי ובפועל שוב ה' ציון, (וכבר כתבתי כי ציון תצייר המלוכה והכהונה ובית המקדש וזה יראו בעין, וזה נגד מבשר טוב): מצודת דוד מחזק ואומר" , כי עין בעין" - ר"ל ראיה וודאית ונאמנה וכן אשר עין בעין נראה אתה ה' (במדבר יד).
בפרשת חיי שרה אנו קוראים על עקדת יצחק בו מופיעים המילים" לך לך" למטרה אחרת" ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך" ,מפרש הכלי יקר ," "ולך לך אל ארץ המוריה". הזכיר לך לך היינו אל עצמותיך כי משם תוצאות החומר, אשר לוקח ממקום שנאמר בו (שמות כ.כא) מזבח אדמה תעשה לי, כמבואר פר' לך לך (יב.א). ובמלת המוריה נראה יה מיותר שהרי נאמר אלך לי אל הר המור (שיר ד.ו). אלא לפי ששם מקום אבן שתיה, אשר ממנו הושתתו שני עולמות שנבראו בשם של יה, כי שער השמים שם הוא, ושם נשלם הזיווג בין הקב"ה לישראל, כדיבוק בעל באשתו אשר שם יה מתווך ביניהם, ויגיד עליו ריעו ט"ו מעלות שהיו מן עזרת נשים כמספר שם יה. והיה סימן לב"ה שיבנה בו אחר ט"ו דורות שמאברהם עד שלמה.
ומה שאמר, על אחד ההרים אשר אומר אליך. לפי שהמקום ההוא לא גלה הקב"ה לשום בריה שבו יבנה המקדש, כמו שיתבאר טעמו לקמן פר' ראה (יב.ד) בע"ה זולת אברהם ידע סוד זה, כי על כן קראו ה' יראה כמו שיתבאר בסמוך בע"ה בפסוק ה' יראה. ד"א אשר אומר אליך כי לעתיד יהיה דבר ה' אל נביאיו משם כמ"ש (שמות כה.כב) ודברתי אתך מעל הכפורת. וי"א אשר אומר אליך קאי על והעלהו לעולה, לא אמר והעלהו עולה אלא לעולה היינו להעלות עולה אחרת אשר אומר אליך, מי יהיה העולה, או בנך או איזו דבר אחר."
הקב"ה אמר הפעם את מיקום היעד שאברם עתיד ללכת אליו רק לא על איזה הר הוא עתיד לחנות , וזאת כדי לחבב את המצווה עליו , וכדי שימשיך להאמין בו , עובדה היא שבשעה שהלך אברם לעקוד את יצחק ,אברם בלבד ראה את המקום המיוחד למרות ריחוקו ולא הנערים שהיו עמו כמובא בפירושים" ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. כתיב: "יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו", ביום השלישי של שבטים, שנאמר: "ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי". ביום השלישי של מתן תורה, שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר". ביום השלישי של מרגלים, שנאמר: "ונחבתם שמה שלשת ימים". ביום השלישי של יונה, שנאמר: "ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים". ביום השלישי של עולי גולה, שנאמר: "ונחנה שם ימים שלשה". ביום השלישי של תחית המתים, שנאמר: "יחיינו מיומים". ביום השלישי של אסתר, שנאמר: "ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות". באיזה זכות? רבנן אמרי: בזכות ביום השלישי של מתן תורה. ור' לוי אמר: בזכות יום שלישי של אברהם, ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום. מה ראה? רא הענן קשור בהר. אמר: דומה לי שאותו המקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם. אמר ליצחק: רואה אתה מה שאני רואה? אמר לו: הן. אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו: לאו. אמר: הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים, "שבו פה עם החמור". רבנן מייתי לה מן הכא: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו' עבדך ואמתך ושורך וחמורך":
אמרו: אותו היום שהעלה אבינו אברהם את יצחק בנו על גבי המזבח, תיקן הקב"ה שני כבשים, א' בשחרית וא' בין הערבים, שנאמר: "את הכבש האחד" וגו'. וכל כך למה? שבשעה שישראל מקריבין תמידין על המזבח וקוראין את המקרא הזה: "צפונה לפני ה'", זוכר עקדת יצחק בן אברהם. מעיד אני עלי שמים וארץ, בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין שפחה קורא את המקרא הזה: "צפונה לפני ה'", הקב"ה זוכר עקדת יצחק בן אברהם. דבר אחר: "צפונה לפני ה'", זה מעשה אברהם יצחק ויעקב, שהם צפונים לפניו, שנאמר: "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך". עמרם וכל הכשרים שהיו במצרים, ישנים, ושל אחריו חדשים. אמר ר' יצחק: מהו מרחוק? עתיד לירחק שכינה מבעליו. יכול לעולם? תלמוד לומר: "זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה":
ביום השלישי הגיעו לצופים וראו כבוד השכינה עומד, שנאמר: ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא, ראה עמוד אש עומד מן הארץ ועד השמים. אמר לו: יצחק, רואה אתה? אמר לו: הן, והבין אברהם שנרצה הנער לעולה:
וכי מאחר שאין דרך מרובה, למה נתעכב ג' ימים? אלא כיון שלא שמעו לשטן, הלך ונעשה לפניהם כנהר גדול שלא יוכלו לעבור. אמר אברהם: אם יורדים הנערים, מתירא אני שמא יטבעו. ירד, עמדו להם המים עד צואריהם. תלה אברהם את עיניו לשמים, אמר: רבון העולמים! נגלית עלי ואמרת לי: אני יחיד ואתה יחיד, הודע שמי בכל העולם והעלה בנך לעולה; ולא הרהרתי אחר דבריך ולא עכבתי מאמריך. ועכשיו באו מים עד נפש; אם טובע יצחק בני, היאך יתיחד שמך? מיד גער הקב"ה בשטן והלך לו
וירא את המקום מרחוק. מיל, כמא דאת אמר: "אך רחוק יהיה ביניכם" וגו'. אמר לו יצחק: אבא! אסרני בידי וברגלי, שהנפש חצופה היא, שלא תראה המאכלת ואפסל מן הקרבן; בבקשה ממך שלא תעשה בי מום.
אמונת אברהם בקב"ה הראה לו את הדרך הנכונה לעבר הטוב והישר והנורמלי, לשם הוא כיוון את מטרת חייו, לשם הוא קרב אנשים ושרה את הנשים ,או אם תרצו אברהם ושרה היו אולי מזכי הרבים הראשונים בעולם! ,כאשר יש לאדם מטרה טובה ושאיפות טובת ,גם אם הדרך רחוקה, הוא רואה אותה גם אם לא באופן מוחשי ,בעזרת ה" שעוזר לו ומסיייע בידו,עלינו לראות את הטוב בעין הימנית , ואת מה שמרחיק או חשוד בעין שמאל [גם לבעלי משקפים..] וזאת כדי למצוא את נקודת האיזון בכל דבר לחיי תורה וברכה ,כאשר זוג נישא ,צפויה להם דרך ארוכה ושמחה יחד לשנים רבות , לא תמיד רואים בהתחלה את המשך הדרך, הכל חדש, שונה ,אומנם טוב ומאושר אבל שונה כזה.. זה נורמלי ,לכן עליהם לבטוח ב ה" שהכיר ביניהם ושמור עליהם ומשרה את שכינתו עליה בדיוק כמו על אברהם אבינו ,אם נראה את האמונה בכל שלב בחיינו ,האמונה בצדקת הדרך ובקב"ה , נזכה באותו אור ענניי הכבוד שהאירו את דרכו של אברהם לעבר בית הבחירה בה המוריה ,מקום ממנו רואים את הכל ויוצאת הוראת התורה לעולם ,ואת מקדשנו הפרטי החשוב לא פחות למען שמו באהבה לחורף בריא שמח וטוב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
