chiddush logo

השכינה שרתה רק כשאהרן שימש במשכן

נכתב על ידי יניב, 7/4/2020

 

"ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה'. ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה. ושור ואיל לשלמים לזבח לפני ה' ומנחה בלולה בשמן כי היום ה' נראה אליכם. ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה'. ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה'" וגו' (ויקרא ט,א-ז). 'א"ר לעזר בי ר' יוסי: פשט הוא לן שבחלוק לבן שימש משה בכהונה גדולה. א"ר תנחום בר יודן, ותני לה: כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה, ולא שרתה שכינה על ידיו. וכיון שלבש אהרן בגדי כהונה גדולה ושימש, שרתה שכינה על ידיו, מה טעמא (ויקרא ט) "כי היום ה' נראה אליכם"' (יר' יומא א,א). מה הסיבה שאע"פ שמשה שימש במשכן, בכ"ז לא שרתה שכינה עד שאהרן שימש בכהונה גדולה? בפשטות הסיבה היא שמשה אינו הכהן שנבחר לעבוד את ה' במשכן, ולכן גם לא המשיך לעבוד אח"כ במשכן (אמנם זה מחלוקת בחז”ל אם המשיך או לא), וגם בניו לא שימשו ככהנים. לכן מה שמשה שימש היה בזה חשיבות לעניין הכשרת המשכן, אבל לא היה בזה משום עבודתו הרגילה. לכן אמנם משה שימש אז, אולם זה היה בכדי לחבר את המשכן למעלה של מתן תורה שנפגם בעגל (שמשה לא חטא בזה כלל, ולכן הוא המשיך את הקשר למעלת סיני. לכן גם המשיך ללמוד תורה מה' במשכן). אבל אין זהו הפעלת המשכן שמשרה שכינה בעבודתו הראויה, שמתחיל מהיום שאהרן שימש. לכן מביא רש"י בפס': '"כי היום ה' נראה אליכם" – להשרות שכינתו במעשה ידיכם, לכך קרבנות הללו באין חובה ליום זה' (פס' ד). שמהיום חל המשכן כמתפקד את תפקידו הראוי, ולכן משרה שכינה. לכן ביר' זה הובא לאחר שנאמר שמשה שימש בבגדי לבן, ולא בגדי כהונה גדולה, לומר שאין זו העבודה הרגילה. אולי אפשר שמעלת גילוי השכינה בעולם ירדה בעקבות חטא העגל (שקודם היו בנ"י כמלאכים: 'דתניא רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם", חבלתם מעשיכם, "אכן כאדם תמותון"'. ע"ז ה,א), ולכן משה שהיה במעמד גבוה יותר של קשר לגילוי שכינה, לא היה יכול להיות המביא את השראת השכינה בדרגה של שאר בנ"י. לכן דווקא אהרן הוא זה שהתחיל את השראת השכינה במשכן, כיון שהוא זה שמייצג את הבאת גילוי השכינה לעולם דרך מדרגתם הנמוכה יותר, של מדרגת גילוי השכינה שבמשכן בעולם. לכן משה עבד בימי המילואים, כשורש של המשכן, שיונק כח שכינה ממתן תורה, אבל בפועל גילויו נמוך ממתן תורה, ולכן מתגלה דרך אהרן. לכן מובן שקודם לזה מובא ביר' שמשה שימש בבגדי לבן, שאמנם הטעם הוא משום שבגדי הכהונה נתנו דווקא לאהרן ובניו, ומשה זר אצלם (לשיטת רש"י. ויש עוד טעמים בתוס' ד"ה 'במה' ב-ע"ז לד,א), אולם אולי יש בזה רמז ששימש בבגדי לבן, מעין בגדי הכה"ג ביוה"כ כשנכנס לקה"ק, שהם בגדי לבן. שזהו מעלתו של משה, שהוא במעלה הגבוה ביותר, שלא ככהנים שנכנסים לשם רק ביוה"כ, וגם אז לזמן מועט (ולא כאהרן שיכל ליכנס לקה"ק תמיד, אבל צריך לעשות את קרבנות יוה"כ כדי ליכנס), אלא כך שימש משה בימי המילואים כדי לחבר את המשכן לשורשו בסיני (והכה"ג נכנס ביוה"כ, כדי להתקרב לנקודה הפנימית של הקשר לסיני, להתקרב לחיבור ששם משה). אולי אפשר שהסיבה שהשכינה לא שרתה עד שאהרן שימש, זה משום שבא לגלות את הסליחה לבנ”י. שזהו שמובא בספרא על הפס': '"ושור ואיל לשלמים". לפי שנדמית עבירה לשני מינים – שנאמר "עשו להם עגל מסכה", ולהלן הוא אומר (תהלים קו, כ) "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב" – יבא שור ויכפר על מעשה שור; יבא עגל ויכפר על מעשה עגל. תדעו שנתרצה המקום לכפר על עונותיכם. עבירה שאתם מיראים ממנה כבר נזבחה לפני המקום, שנאמר "לזבח לפני השם". אמרו ישראל: וכי היאך מקלסת מדינה את המלך ואינה רואה פני המלך?. אמר להם: על מנת כן"כי היום ה' נראה עליכם"'. כך שיוצא שיש כאן גילוי שכינה שמבטאת את סליחתו של ה' לבנ"י. לכן היה חשוב שהשכינה תשרה דווקא ע"י אהרן שעשה את העגל, ולא ע"י משה שלא היה שותף כלל בעגל, ולכן אצלו לא היה מתגלת הסליחה כראוי. כמו כן, זה גם הראה שאהרן ראוי להיות כהן גדול, שלכן קרא משה גם לזקני ישראל: '"ולזקני ישראל"להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה, ולא יאמרו מאליו נכנס' (רש"י פס' א). אולי בדומה היו יכולים לרנן אחר אהרן שהוא אינו ראוי להיות כה"ג, כיון שעשה את העגל. לכן השכינה שרתה דווקא על ידו, שהקרבן רמז לכפרה על חטא העגל, שהתכפר לאהרן: '"קח לך עגל" – להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה' (רש"י פס' ב) [שזהו הדגש “לך”, שזהו כפרה לך]. ממילא כשבנ"י יראו שהשכינה באה על ידו בקרבן שמרמז שהתכפר לו על העגל, כבר לא ירננו אחריו שלא ראוי שישמש ככהן גדול. נראה שכיון שבהשראת השכינה יש ביטוי של כפרה על העגל, והמשכיות כח הקדושה ממתן תורה. לכן אותו היום: '"ויהי ביום השמיני" – שמיני למלואים, הוא ר"ח ניסן, שהוקם המשכן בו ביום, ונטל י' עטרות השנויות בסדר עולם (ומובא בשבת פז)' (רש"י פס' א). שכמו שבמתן תורה היה את כח הקיום לעולם ע"י התורה (שבת פח,א), כך גם עכשיו יש כח קדושה לתיקון העולם וקיומו, ולכן יש בו עשרה עטרות כרמז לעשרת המאמרות שבהם נברא העולם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע