chiddush logo

הערות לברכות לה: ברכות מסברא?

נכתב על ידי איתיאל, 9/2/2020

 הערות לדף לה


* הגמרא סוברת ללמוד חיוב ברכות משבעת המינים. יש להעיר שזה רק לדעת רבן גמליאל (לקמן מד.). אלא שהגמרא כבר דוחה לכו"ע, לכן לא נכנסת לסייג שלרבנן אין ברכת שבעת המינים דאורייתא, והפסוק "וברכת" לא קאי עליהם.

* לכאורה סברא היא שוות ערך לדאורייתא (עד שהגמרא תמהה לפעמים: סברא היא, למה לי קרא?!). א"כ צ"ע:
א. שגרה דלישנא בפוסקים לדון בברכות כדרבנן, שספקן לקולא, מלבד ברכת המזון. ולכאורה הוי דאורייתא!
ב. איתא בכמה סוגיות שאנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל תפילות וברכות, קדושות והבדלות. משמע שעד תחילת בית שני לא קבעו ברכות. אם זו סברה פשוטה כ"כ שאי אפשר להינות מהעוה"ז בלא ברכה - למה לא נהגו בזה בבית ראשון?

* תוס' מבאר שלמסקנה הכל מסברא, ודברי ר"ע ללמוד מ"קודש הילולים" הוא אסמכתא בעלמא. יעויין בשפת אמת על הש"ס שמבאר יפה, שמהות הברכה הוא להתחיל בקודש, ואז כל ההנאה הגשמית נמשכת עם זה. ולפי"ז ר"ע לא סתם סמך על נטע רבעי, אלא בא לומר: כשם שבנטיעה אנו נותנים את ההתחלה לקודש ואח"כ הכול נמשך אחריו, כך שבכל הנאה.

* רשב"י דורש על "ואספת דגנך" - בזמן שאין עושים רצונו של מקום. תוס' שואל מצד דרשת רבי חנינא, שהעמיד כשעושים רצונו של מקום, והעמיד שהפסוק מדבר שעושים, אבל לא לגמרי.

צ"ע שפשט המקרא שמדובר כשעושים רצונו של מקום: "אם שמוע תשמעו".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (0)
לשאלה זו עדיין אין תשובות
ציורים לפרשת שבוע