"מצוות חנוכה -נר איש וביתו" הדלקת נרות חנוכה היא מצווה צמודת בית. לכן, מי שאינו בביתו בחנוכה אפילו באחד מהימים, יברר כיצד לנהוג. מה הדין בבית החולים, הן מצד החולים המאושפזים בו והן מצד אנשי הצוות הרפואי שבתורנות.   

חולים מאושפזים לכאורה כשמם כן הם: אורחים (במקום שבו קיימת השגחה רפואית הנדרשת לבריאותם ושלומם). הדין של אכסנאי בחנוכה קובע, שאם מדליקים בביתו שלו, הריהו פטור מהדלקה במקום בו נמצא. ולפי זה, אם אשת המאושפז או הוריו או אחרים הגרים עימו בבית מדליקים שם –החולה יוצא בכך ידי חובתו. ואם לא, הרי כרגע זה ביתו, ועליו להדליק בעצמו בביה"ח, כמובן בתנאי שהוא כשיר לכך. אלא שגם חולה שמדליקים בביתו, יתכן שצריך להדליק בעצמו, ולפחות רצוי שיעשה כך: 1.יש מצווה לראות נרות חנוכה, גם כאשר פטורים מההדלקה בפועל. 2.מרכז רפואי אינו אירוח פרטי אלא ציבורי, ויש אומרים שאם אין בעל-בית מארח שמדליק בעצמו נרות, אין ההדלקה של בן משפחה בבית פוטרת. 3.גם אם מדליקים בבית, לפי האשכנזים יש מצווה בהדלקת כל אחד מבני הבית [רמ"א,תרע"א,א']. לכן נראה שעדיף שהחולה ידליק בחדרו, בפינה מוגנת בחדר וכיו"ב. ומסתבר שהדבר גם יתרום לעליית המוראל של המאושפז! וחולה שנוהג כפסק השו"ע -יכוון שלא לצאת יד"ח בהדלקה שבביתו. ואם הנהלת בי"ח אינה מאפשרת הדלקת נרות בחדרים, יוכל להדליק גם בפינת האוכל, או להסתמך על ההדלקה בבית. 

פרסונל –בית החולים בוודאי אינו ביתם אלא מקום עבודתם, ולכן אם לא יגיע עד שעות הערב [8-9] לביתו, יבקש מבני ביתו להדליק עבורו והוא עצמו ישתדל לראות בבי"ח נרות שהודלקו בברכה. רפואה שלמה ומהירה [=ומאירה!] לכל חולי ישראל!