chiddush logo

'ויוסף ישית ידו על עיניך' – פסוק ופירושו

נכתב על ידי DoarHamikdash, 31/12/2019

 ב"ה


פרשת ויגש - פרשת המקדש

'ויוסף ישית ידו על עיניך' – פסוק ופירושו

 

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

 

 

אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי  לגוי גדול אשימך שם אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך (בראשית מו, ד).

ירידת השכינה למצרים שבפסוק זה וכן העלייה צריכים הסבר. במיוחד הסיום – "ויוסף ישית ידו על עיניך"… מה הקשר, ומדוע יפסיק יעקב לפחד?

            אבן עזרא מסביר, שמדובר בהבטחה ליעקב, שיוסף ישים את ידו על עיניו ויעצום אותן בשעת מיתתו, והסביר את המילים 'ישית ידו' - ממש. אולם אם יעקב ירא מירידת שבטי ישראל למצרים והשתעבדותם שם - מהי הנחמה שבידיעה זו?

דומה, אפוא, שביטוי זה ענינו משל: המאורע של יוסף יראה ויוכיח לך, ויצביע, כביכול, בידו לנגד עיניך, שאין הירידה אסון מוחלט. מן המקרה של יוסף תיווכח, שההשגחה האלוהית מלווה את האדם במהלך הירידה והעליה גם יחד, ומ'עז יצא מתוק'.

מובא בשבת: (פט עמוד ב): "ראוי היה יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל, אלא שזכותו גרמה לו". והיה יכול לבוא למצרים כשבוי שידיו קשורות בשלשלאות. אולם הקב"ה מבטיח לו, שירד כדוגמת יוסף.

            אמנם יוסף ירד כשבוי, שהרי נמכר לישמעאלים, אך אמרו חז"ל (מכילתא בשלח) על הפסוק: "וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט" (בראשית לז, כה) "למה פירסם הכתוב את משאם? - להודיע מתן שכרן של צדיקים, שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים שלא יוזק מריח רע" - כדברי רש"י. כלומר, גם כשנגזר על יוסף לרדת מצרימה, משמים דואגים שהירידה תהיה בחסד וברחמים. כך גם תחנתו הראשונה - בבית השר המצרי, וכך גם תחנתו השניה בבית האסורים אשר אסירי המלך אסורים שם.

            יעקב ובניו יכלו להגיע למצרים ברעב בעירום ובחוסר כל, תחת זאת הגיעו עם כל רכושם בעגלות אשר שלח המלך. הם מתקבלים על ידי פרעה בדרך של כבוד  והוא אף מציע להם תפקידים.

            זוהי המשמעות של "אנוכי ארד עמך מצרימה" – כפשוטה. יתר על כן, מצינו  בדברי חז"ל שירדה שכינה עמהם.

            באשר לעלייה, זוכה יעקב בעלייתו ממצרים לכבוד מלכים בהלוויה. האבל מקיף את גדולי המלכות במצרים, ולמסע גדול ונכבד עד מערת המכפלה בחברון.

גם עלייתם של ישראל  בעת יציאתם ממצרים היתה בדרך כבוד, שכן הקיפו אותם ענני כבוד עמוד אש וענן עד שעמדו רגליהם לרגלי הר סיני.

            נמצא, שאמנם ירדו מצרימה לתקופת שיעבוד, אך המקרה של יוסף מוכיח, שסופה של הירידה - עליה רבתי.

 

שבת שלום

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע