ויטע אשל בבאר שבע

נכתב על ידי יניב, 12/11/2019

 

"ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א'ל עולם" (בראשית כא,לג). '"ויטע אשל בבאר שבע" אמר ריש לקיש: מלמד שעשה פרדס, ונטע בו כל מיני מגדים. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר: פרדס, וחד אמר: פונדק. בשלמא למ"ד פרדס, היינו דכתיב "ויטע". אלא למ"ד פונדק, מאי "ויטע"? כדכתיב (דניאל יא, מה) "ויטע אהלי אפדנו" וגו'. "ויקרא שם בשם ה' א'ל עולם" אמר ריש לקיש: אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב. כיצד? לאחר שאכלו ושתו, עמדו לברכו. אמר להם: וכי משלי אכלתם? משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם' (סוטה י,ב). בפשטות חלקו ר"י ור"נ מהו "אשל", שכל אחד הבין כדרכו. למ"ד פונדק זה כדי לפרסם את שם ה' בעולם, כמו המשך הפס' (ולכן דרש נטיעת אהל, אע”פ שבפשטות בדר"כ נטיעה זה נטיעת צמח). ולמ"ד פרדס זה כדי ליישב את א"י: '… משל למלך שנתן לעבדו שדה אחת במתנה, ולא נתנה לו אלא כמות שהיא. עמד העבד והשביחה, ואמר: מה בידי? לא נתנה לי אלא כמות שהיא. חזר ונטעה כרם, אמר מה בידי? לא נתנה לי אלא כמות שהיא. כך, כשנתן הקב"ה לאברהם אבינו את הארץ - לא נתנה לו אלא כמות שהיא, שנאמר (בראשית יג) "קום לך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה”. עמד אברהם והשביחה, שנאמר (בראשית כא,לג) "ויטע אשל בבאר שבע"' (ספרי "דברים", ח), שהוא למד כפשט "נטע". ונראה שגם לדבריו יש בזה קשר לפרסום שם ה' בקריאתו של אברהם, כיון שדרך א"י מגלים שכינה בעולם, ומפיצים את שם ה' מכח קדושת א"י, כך שזה קשור לנטיעתו בא”י. רש"י בא ואומר שאף למ"ד פרדס יש קשר לאכילה לאורחים, שבכך הפיץ אברהם את שם ה': '"אשל" – רב ושמואל, חד אמר: פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה. וחד אמר: פונדק לאכסניא, ובו כל מיני פירות. ומצינו לשון נטיעה באהלים, שנאמר (דנייאל יא) "ויטע אהלי אפדנו". "ויקרא שם" וגו'על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוק לכל העולם. לאחר שאוכלים ושותים אמר להם: ברכו למי שאכלתם משלו, סבורים אתם שמשלי אכלתם? משל מי שאמר והיה העולם אכלתם!' (רש"י על הפס'). מניין לרש"י שמפירות הפרדס נתן לאורחים לאכול, ואמר להם שיברכו את ה', הרי זה נאמר למ"ד פונדק? בפשטות למד כך משום המשך הפס', שיש חיבור בין האשל והקריאה בשם ה', לכן למד שזה לכו"ע. בנוסף, ר"ל דורש שזה פרדס, והוא זה שדורש שהיה אברהם מקריא את שם ה' בידי העובר ושב לאחר האוכל, ממילא גם למ"ד פרדס יש את החיבור לקריאה בשם ה' בזה (שהרי בפס' לא מופיע שנתן אוכל, אלא שנטע פרדס [לר"ל] אז איפה נרמז על האוכל? אלא צ"ל שמהפרדס נתן את האוכל). חז"ל דרשו מניין למד אברהם לעשות חסד עם הבריות: '... כשאמר למלכי צדק: כיצד יצאתם מן התיבה? אמר לו: בצדקה שהיינו עושים. אמר לו: וכי מה צדקה היה לכם לעשות, וכי עניים היו שם? והלא לא היה אלא נח ובניו, ועל מי הייתם עושים צדקה? אמר לו: על החיה והבהמה והעוף. לא היינו ישנים כל הלילה אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה. פעם אחת איחרנו את עצמנו, ויצא אבי משובר. אותה שעה אמר אברהם: מה אלו אלולא שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם, ובשביל שאיחר עצמו כמעט קיבל שכרו ונשבר. אני אם אעשה עם בני אדם, שהם בדמות וצלם של המלאכים על אחת כמה וכמה שאנצל מן הפגעים. מיד (בראשית כא לג) "ויטע אש"ל": אכילה, שתיה לויה' (מדרש תהלים מזמור לז). מניין למדו חז"ל שאברהם למד זאת משם, ממה שהיה בתיבת נח? אולי למדו כרמז לחבר בין האשל למקום, שהמקום הוא אזור באר מים: "ויטע אשל בבאר שבע", ולכן למדו לרמז על קשר למים, ולכן למדו לתיבת נח. וכן "באר שבע" נקרא ע"ש "על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם. ויכרתו ברית בבאר שבע" וגו' (בראשית כא,לא-לב). ואברהם עשה גם סימן (בשבע הכבשות) להוכיח שהבארות שלו, כיון שקודם נגזלו ואברהם הוכיח את אבימלך: "והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך" (פס' כה). ממילא יש בפס' עניין גזילה, כמו דור המבול שנמחה כשנחתם דינם על 'גזל' (סנהדרין קח,א), ויש כריתת ברית, כמו ברית הקשת שה' עשה לאחר המבול, ויש עניין מים, לכן למדו שזה רומז שהאשל קשור למבול, וזהו ע"י ששם אמר לאברהם מה שהיה בתיבה. אולי לכן דרשו אש"ל ר"ת 'אכילה שתיה לויה', שהם שלושה דברים כנגד שבתיבה היו מטפלים בשלושה סוגי חיות: 'בהמה, חיה ועוף'. אולי אפשר שלמדו כמו שמובא ביהודי הקדוש שאש"ל ר"ת 'שני לוחות אבנים' (שאברהם היה מפיץ את שם ה' באשל, כעין הנאמר בדברות "אנכי ה' אלקיך"). והנה על תיבת נח נאמר שהיא כעין ארון הברית (זוהר א נט,ב), אולי לכן למדו לחבר בין תיבת נח לאש"ל של אברהם שמרמז על הלוחות שבארון.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע