בראשית נמי מאמר הוא

נכתב על ידי יניב, 30/10/2019

 

"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א,א). 'הני עשרה מלכיות כנגד מי? … ר' יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. הי נינהו – "ויאמר", "ויאמר" דבראשית ט' הוו? "בראשית" נמי מאמר הוא, דכתיב (תהלים לג, ו) "בדבר ה' שמים נעשו"' (ר"ה לב,א). 'בראשית נמי מאמר הוא – ואף על גב דלא כתיב ביה "ויאמר יהי שמים”, כמאן דכתיב דמי, דבאמירה נמי איברי ולא בידים, דכתיב (תהלים לג) "בדבר ה' שמים נעשו"' (רש"י). כיון שבראשית הוא כעין מאמר, אז מדוע לא נאמר בו "ויאמר" כמו בשאר המאמרות? נראה שזה בא לבטא את מעלת התורה בעולם, שאילו היה נאמר "ויאמר ה' יהי שמים”, היה נשמע מכאן שהדבר הראשון זהו עשיית השמים. לכן הויאמר הראשון הוא דווקא באור: “ויאמר אלקים יהי אור" (פס' ג), שהוא מבטא את התורה: “כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג), לומר שהדבר הראשון שיש בו ביטוי של חשיבות – שזהו מאמר מפורש (שנאמר בו “ויאמר” במפורש), זהו התורה שהיא היסוד לכל העולם. (העניין שהאור במעשה בראשית מרמז על התורה, מובא בב"ר: 'א"ר סימון ה' פעמים כתיב כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה. "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים יְהִי אוֹר"כנגד ספר בראשית, שבו נתעסק הקב"ה וברא את עולמו. "וַיְהִי אוֹר" – כנגד ספר ואלה שמות, שבו יצאו ישראל מאפילה לאורה. "וַיַּרְא אֱלֹקים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" – כנגד ספר ויקרא, שהוא מלא הלכות רבות. "וַיַּבְדֵּל אֱלֹקים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" - כנגד ספר במדבר, שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. "וַיִּקְרָא אֱלֹקים לָאוֹר יוֹם" – כנגד ספר משנה תורה, שהוא מלא הלכות רבות' [ב"ר ג,ה]). אמנם גם במילה "בראשית" מרומז על התורה: '"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ"' וכו' (רש"י. בראשית א,א). וכן: ' … התורה אומרת: אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות, ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם, והתורה אמרה "בראשית ברא אלקים”, ואין ראשית אלא תורה, היאך מה דאת אמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ"' (ב“ר א,א). ממילא גם בבראשית שהוא כעין המאמר הראשון מרומזת התורה, בשל ראשוניותו. עוד נראה שבכוונה לא נאמר "ויאמר" במאמר הראשון, אלא "בראשית" שמרמז על התורה, שבה ברא ה' את העולם. כדי לומר שלא יחשוב אדם ש"ויאמר" זהו אמירה של בריאה בעקבות רצון ה' לברוא את העולם, ולכן אמר שיברא כך וכך, ובהמשך ה' חיבר לזה את התורה. לכן פתח ישר בהתחלה ב"בראשית”, שבה מרומז על התורה ועל התחלת בריאת העולם, לומר שכל המהות של העולם זה להיות מחובר לתורה, והם אינם שני דברים. וממילא מה שנאמר אח"כ “ויאמר" זה ע"פ המתגלה דרך התורה (כמו שנאמר במדרש שהיה ה' 'מביט בתורה ובורא את העולם'). עוד נראה שיש בכך רמז שה"ויאמר" הוא תשע, שאמנם סך המאמרות הם עשרה, כביטוי לדבר שלם (לומר שה' ברא את כל העולם כולו [שלא היה חסר וכביכול ח”ו הושלם ע”י אחר]), אולם ב"ויאמר" זה תשעה, שבא לרמז כעין קצת חסר. שאמנם ה' ברא את העולם כולו, אלא שהשלמות של העולם חלה דווקא ע"י בנ"י שמתקנים את העולם ע"י התורה, ולכן כעין "ויאמר" נסתר, שהוא מוחבא ב"בראשית" שמרמזת על התורה ועל בנ”י ('"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת [משלי ח כב] "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו [ירמיהו ב ג] "רֵאשִׁית תבואתו"'. רש"י, בראשית א,א), והתורה היא דבר ה' שציוה את בנ"י (כעין "ויאמר"). בנוסף, אולי מרמז שאמנם המאמרות שמקיימים את העולם היו עשרה, אבל הבריאה בפועל נעשתה אח"כ כשה' צרף את מידת הרחמים: '"בָּרָא אֱלֹקים" – ולא אמר "בָּרָא ה'". שבתחילה עלה במחשבה לברואתו במידת הדין; ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מידת רחמים ושיתפה למידת הדין. היינו דכתיב (להלן ב ד): "בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"' (רש"י. בראשית א,א) [וראה ביתר הרחבה ב'מועדי ישראל' 'תשרי וניסן..', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א]. לכן ה"ויאמר" הם תשעה כעין זמן חודשי הריון שלאחריהם יוצא האדם לעולם, לרמז שהמאמרות הם היסוד שאח"כ יצא מהם העולם. וכן כרמז שה' ברא את העולם, כעין הוליד עולם, ואח"כ כמו אדם שיש לחנכו לדרך הישר, כך גם מוטלת עלינו החובה ליישר את העולם – לחנך את העולם לדרך הישר, להכיר בה' ולקיים רצונו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע