הדין בבית דין של מעלה

נכתב על ידי יגאל מלכיאל, 4/9/2019

 

 

כיצד מתנהל הדין בבית של מעלה

 

 רבי מאיר למד תורה מ"אחר" (אלישע בן אבויה) התפקר ויצא


     "בית דין של מטה" – חכמי התלמוד.

 "בית דין של מעלה" – אצל הקב"ה.

 אליהו הנביא פגש את רבה בר שילה

התלמוד מספר כי פעם אחת פגש האמורא מנהג קבוע הוא אצל הקב"ה – שהוא חוזר באופן קבוע על דברי התורה וההלכה של כל חכמי ישראל, חוץ מרבי מאיר – שעל דבריו הקב"ה לא חוזר…".

ואליהו הסביר: "הקב"ה לא הזכיר את רבי מאיר מפני שהוא למד אצל "אחר" ולכן לא ראוי שיחזרו על תורתו בשמיים". תהה רבה בר רב שילא באוזני אליהו: "מדוע העובדה שלמד מ"אחר" נחשבת לפגם בעיני הקב"ה? והלא תלמיד חכם כרבי מאיר בוודאי ידע לעשות את ההפרדהמשל למה הדבר דומה? לאדם שמצא רימון (בנמשל: "אחר"); את תוכו(התורה שלו) – אכלאת קליפתו (דעותיו המקולקלות)) – זרק.

אליהו העביר את המסר לשמיים והשיב לו: "קיבל הקב"ה את דבריך; ועכשיו הוא מצטט בשמיים מאמר תלמודי של… רבי מאיר; ולא עוד, אלא שהקב"ה פותח את הציטטה בלשון חיבה ואומר: "מאיר בני אומר…". אליהו ציין גם את המאמר הספציפי של רבי מאיר שאותו הזכיר הקב"ה באותה עת

במסכת סנהדרין כתוב שאדם שהתחייב בעבירה שעונשה סקילה, יש לתלות אותו לאחר מותו. ובהקשר זה אומר רבי מאיר:

"בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטָעֵר [על הפורענות שבאה אליו בגלל עוונו] ,שְכִינָה [הקב"ה] – מָה הַלָּשׁוֹן אוֹמֶרֶת? קַלַני מֵרֹאשִׁי, קַלַני מִזְּרוֹעִי!" [ראשי כבד עליי וזרועי כבד עליי; הקב"ה כביכול מצטער על כך שמציאות שיצר וברא צריכה להיחרב; ומזה מסיק רבי מאיר:   אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָם שֶׁל רְשָׁעִים, קַל וָחֹמֶר עַל דַּם צַדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ".

אלישע בן אבויה מוגדר בגמרא "תלמיד חכם שסרח"; בהקשר זה דורש האמורא רבא על הנאמר בשיר השירים: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל" – שהפסוק מדבר על תלמידי חכמים וממשיל אותם לאגוז; מדוע? כדי ללמד אותנו שכשם שהאגוז, גם אם יהיה מלוכלך בטיט ובצואה, הרי שמה שבתוכו אינו נמאס, מפני שקליפתו שומרת עליו; כך תלמיד חכם שסרח – שהתורה שבלבו אינה נמאסת.

רבה בר רב שילא שהוזכר לעיל – הוא האמורא הראשון שמוזכר בתלמוד הבבלי; והוא מופיע כבר בדף הראשון של הש"ס. לפי אחד הפירושים – הוא זכה לכבוד הזה מפני חשיבות המאמר שלו לעיל – שהקב"ה חוזר בפיו על דברי התורה של חכמי ישראל ("שלמי חיים" על הש"ס)מקורות: מסכת חגיגה דף ט"ו, עמוד ב'; מסכת סנהדרין פרק ו, משנה ה'; ובפירוש המשניות לרמב"ם.

 

 

צדיק בתחילתו ורשע בסופו דנים אותו כצדיק

רשע בתחילתו וצדיק בסופו דנים אותו כצדיק

פעם רשע פעם צדיק דנים אותו כצדיק !!!!

 

ולמדו זאת מבלעם

 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" במדבר  כ”ג כ”א

 

לא הביט און ביעקב - צדיק בתחילתו ורשע בסופו

ולא ראה עמל בישראל- רשע בתחילתו וצדיק בסופו

ומי שדן את כל האדם לכף זכות זוכה –ה' אלוקיו עמו

וביום ראש השנה- ותרועת מלך בו  -יוצא זכאי בדין ונחתם לחיים

שופטים ושוטרים תיתן לך!!! ושפטו את העם משפט צדק –לדון לכף זכות!

 

 

מידת האמת

 

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה
דַּע,

מֵאַיִן בָּאתָ

וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ

וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

  • מֵאַיִן בָּאתָ - מִטִּפָּה סְרוּחָה,
  • וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ - לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה,
  • וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

 

 משנה זו נלמדה מהמילה "וראיתם"  שנכתבה שלוש פעמים בתורה

"וראיתם על האבניים "– מֵאַיִן בָּאתָ

"וראיתם את הארץ"- וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ

"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'"- וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן

 

וכן משנה זו נלמדת מהמילה אמת

אמת – אם- מֵאַיִן בָּאתָ

אמת-מת - וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ

אמת - וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

 

ואמר רבא כל המקבל עליו את הדין –מעבירים לו על כל פשעיו

ולכן נאמר בתחנון "ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו"

 

"דימינו אלוקים חסדך, בקרב היכלך-" למרות הקשיים ברוחניות של עם ישראל הקב"ה עדיין משרה את שכינתו בתוך עם ישראל

ובפיסוק שונה

"דימינו אלוקים ,חסדך בקרב היכלך-" חשבנו שכל מה שעובר על האדם זו מידת הדין אבל לאחר זמן הבנו כי בשמיים חסד ורחמים והדין דין אמת


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע