ס"ת שעל זרוע המלך

נכתב על ידי יניב, 29/8/2019

"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם" וגו' (דברים יז,יח-יט). '... וכדתניא (דברים יז, יח) "וכתב לו את משנה" וגו', כותב לשמו שתי תורות, אחת שהיא יוצאה ונכנסת עמו, ואחת שמונחת לו בבית גנזיו. אותה שיוצאה ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו, שנאמר (תהלים טז, ח) "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט", אינו נכנס בה לא לבית המרחץ, ולא לבית הכסא, שנאמר (דברים יז, יט) "והיתה עמו וקרא בו" מקום הראוי לקראות בו' (סנהדרין כא,ב). אומר הת"ת: 'ומפרש בגמרא זו שיוצאה ונכנסת עמו עושה כמין קמיע ותולה בזרועו, ובתוספת עה"ת כתובה בזה"ל, ושמעתי, כי אותו הס"ת התלוי בזרועו לא היה כתוב בו כי אם עשרת הדברות, ולפי שיש מן אנכי ה' אלקיך עד וכל אשר לרעך תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות קרוי ס"ת, עכ"ל. ושמועה זו כתובה בערוך [ערך תפל ד'] בשם רב נחשון גאון בזה"ל, ומצאנו שאמר רב נחשון הא דאמור רבנן במנחות מ"ג ב' כל שיש לו תפילין בראשו וס"ת בזרועו וכו' זה ס"ת שאמרו כגון שכתוב בו מן אנכי עד אשר לרעך שהן תרי"ג אותיות וכו' עכ"ל. אבל לפנינו הגירסא בגמרא תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחזקת שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק, ע"כ. ואי ס"ד כגירסת רב נחשון גאון וס"ת בזרוע, הרי כאן ארבעה דברים, ס"ת, תפילין, ציצית ומזוזה, ולא שייך לצרף לזה הסמך והחוט המשולש, ולכן אף כי הפי' שבתוספת מצד עצמו מתקבל, אבל אין לסמכו להגמרא דמנחות'. אמנם לגירסתנו אי אפשר לומר כהסבר ר"נ גאון, אולם כידוע בדברי הגאונים מוצאים גירסאות שונות של הגמ' שהיו אז, ולכן ודאי שאי אפשר להתעלם מגירסה זו, גם אם היא לא תואמת לשלנו. ומה שקשה כיצד יוצא חוט משולש, י"ל שאמנם יש ארבעה דברים, אבל מחולקים לשלוש קב': תפילין וס"ת שזה דבר עם פס' על הגוף (שהס”ת הוא כעין התפילין בזה), ציצית שזה בגד, ומזוזה שהיא בבית. או שהיו שבמקום תפילין של יד, היו הולכים במשך היום עם הס"ת הזה כתחליף לתפילין (אחרי שהיו מניחים תפילין של יד לצאת ידי חובת המצוה) ולכן נאמר חילוק 'תפילין בראשו ותפילין בזרועו' שלכאורה למה לא נאמר רק 'תפילין', למה להדגיש חילוק ביניהם? אלא שאולי במקור היו גורסים 'ס"ת בזרועו' לומר שהוא כעין תפילין ולכן נחשב אחד עם התפילין של ראש (ולא כשנים). ובמשך הזמן הפסיקו ללכת עם ס"ת שכזה והניחו רק תפילין של יד, ולכן שינו את הגרסה לתפילין של יד, והשאירו זאת כמחולק ולא איחדו אותם ל'תפילין'. (לפי זה אולי מובן שמצאו בקומראן תפילין שבהם פרשיות שונות מהתפילין שלנו, וטוענים שזה כנראה של האיסיים. אולם אולי לפי דברנו זה מובן, שהיו עושים תפילין עם פרשיות שונות, לא כתפילין אלא כביטוי לחיבור לתורה, ולכן בחלקם גם יש את עשרת הדברות. אולם זה דוחק כי שם זה בצורת תפילין סגורות ולא יכלו ללמוד מזה, ולכן כנראה אלו תפילין של האיסיים. אם כי אולי היו מניחים גם תפילין כאלו שלא בתורת תפילין אלא כחיבור לתורה). ואולי נאמר תפילין של יד, והיו שגרסו ס"ת, כיון שבזה באו להדגיש את העומק של התפילין, שהם כעין הס"ת של עשרת הדברות שאצל המלך. בכ"א לפי ההסבר הזה – שהיו בו רק את עשרת הדברות מובן מדוע צריך שני ס"ת, כיון שאחד הוא כקיצור התורה בשביל חיבור לתורה (ולכן עשרת הדברות כנתינת התורה), והשני הוא ס"ת שלם כדי ללמוד ממנו את התורה (ומה שנאמר שמונחת בבית גנזיו אין הכוונה שמונחת באוצר, אלא שלא איתו תמיד ולכן כעין גנוזה במקומה כשיוצא). ובזה יותר מובן שהיה על זרועו, כיון שהיה קטן, אבל אם היה ס"ת שלם זה גדול מאוד אז כיצד שם אותו תמיד על זרועו (שזה ממש מגביל)? וכן גם מובן שעושהו 'כמין קמיע' שאם זה עשרת הדברות סגורות (כעין תפילין) אז מובן שזהו כעין קמיע ולא כס”ת רגיל, אלא שאולי לא היה סגור לגמרי כדי שיוכל לפתוח וללמוד ממנו תמיד. נראה שבפשטות גם הס"ת שעל זרועו הוא ס"ת רגיל, רק קטן, ומה שלמלך יש שני ס"ת זה משום שהמלך בא לייצג את ה' בעולם (שמרמז על מלכות ה' בעולם), ולכן כמו שבמשכן היו שני ארונות, אחד שיוצא ואחד שנשאר בקה"ק ('תני רבי יהודה <בר אלעי> בן לקיש אמר: ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר: א' שהיתה התורה נתונה בתוכו, ואחד שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו. זה שהיתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד, הדא הוא דכתיב (במדבר יד) "וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה". זה שהיו שברי לוחות נתונין בתוכו, היה נכנס ויוצא עמהן, ופעמים שהיה מתראה עמהן'. יר' שקלים ו,א) כך גם למלך היו שני ס"ת אחד שיוצא איתו, ואחד שנשאר במקומו.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה