ברכה וקללה וא"י

נכתב על ידי יניב, 21/8/2019

 

"ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום. והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם. והיה כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל. הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה. כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר ה' אלקיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה. ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום" (דברים יא,כו-לב). '"ראה אנכי נותן ברכה וקללה"האמורות בהר גריזים ובהר עיבל' (רש"י). רש"י פירש שהברכה והקללה כאן הכוונה למה שנאמר ברכה וקללה בהר גריזים ועיבל, כמו שנאמר מיד על הברכה והקללה בהרים אלו (אמנם הכוונה ב"ונתתה את הברכה" ל'את המברכים' [רש"י]. אולם כיון שסמוך מיד עניין ההרים האלו שבהם נתינת הברכה והקללה, אז למד שגם מה שנאמר שנותן את הברכה זה מה שנאמר על ההרים האלו). אמנם בפשטות הכוונה שניתן להם ברכה וקללה על עשיית המצוות, כמו שמובא במדרש: 'ד"א, "אם תאבו ושמעתם" – א"ר לוי: למה"ד, לעבד שאמר לו רבו: הרי מונייק של זהב, ואם לאו הרי כבלים של ברזל. כך אמר הקב"ה לישראל: אם עשיתם את רצוני – הרי הטוב והברכה, ואם לאו – הרי הקללה, הרי שתי דרכים לפניכם "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". ד"א "רְאֵה אָנֹכִי" – א"ר אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני, באותה שעה (איכה ג, לח): "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" אלא מאיליה, הרעה באה על עושי הרעה והטובה באה על עושי הטובה. ד"א, א"ר חגי: ולא עוד שנתתי לכם שני דרכים, אלא שנכנסתי לפנים משורת הדין ואמרתי לכם: "ובחרת בחיים”' (דברים רבה ד,ב-ג). וכן מובא בספרי: '"ברכה וקללה" – הברכה אשר תשמעו, והקללה אם לא תשמעו. כיוצא בו אתה אומר: (בראשית ד) "הלא אם תטיב שאת" – ברכה, "ואם לא תטיב שאת" – קללה. ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: מי לחשך? אמרה תורה: הברכה והקללה: הברכה אם תשמעון, והקללה אם לא תשמעון' וכו' (ספרי דברים יא,כח). נראה שאין כאן סתירה, אלא באה התורה לחבר בין הברכות והקללות שבהר גריזים ועיבל, לכלל הברכות והקללות שניתן לאדם על קיום המצוות, או ח”ו העברות. שנאמר בהמשך: “כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר ה' אלקיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה. ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום" (פס' לא-לב). התורה מחברת בין ישיבה בארץ, לבין קיום המצוות, כיון שבא"י זהו מקום התורה בשלמותה, כמובא בספרי: 'ד"א "ואבדתם מהרה" – אע"פ שאני מגלה אתכם מן הארץ לחו"ל, היו מצויינים במצות; שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים. משל למלך שכעס על אשתו, וחזרה בבית אביה. אמר לה: הוי מקושטת בתכשיטיך, וכשתחזרי לא יהו עליך חדשים. כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, היו מצויינים במצות, שכשאתם חוזרים לא יהיו עליכם חדשים, שירמיהו אמר (ירמיה לא) "הציבי לך ציונים" – אלו המצות שישראל מצויינים בהם' וכו' (ספרי "עקב", מג). ממילא נראה שכיון שעיקר התורה בא"י, לכן גם היחס לקיום התורה עובר דרך א"י, בשל שכאן זהו עיקר התורה באמת. לכן חיברה התורה בין הברכה והקללה של הר גריזים והר עיבל לכלל הברכות הקללות של התורה, שגם הם במהותם קשורים בא"י. נראה שדבר זה רמוז בפס' שמובא קצת קודם: “ארץ אשר ה' אלקיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא,יב). מצד אחד הפס' מדבר על א"י, ומצד שני למדו מכאן על הדין של ר"ה: 'באחד בתשרי ר"ה לשנים... רב נחמן בר יצחק אמר: לדין, דכתיב (דברים יא, יב) "מראשית השנה ועד אחרית שנה" – מראשית השנה נידון מה יהא בסופה' וכו' (ברכות ח,א), והרי הדין של ר"ה הוא על כל מה שיש בכל העולם. אלא שצ"ל גם בזה את מה שנאמר בספרי על הגשמים: '"ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה” - רבי אומר: וכי אותה בלבד הוא דורש? והלא כל הארצות הוא דורש, שנאמר (איוב לח) "להמטיר על ארץ לא איש, מדבר לא אדם בו"! ומה תלמוד לומר "ארץ ה' אלקיך דורש אותה”? כביכול אין דורש אלא אותה, ובשכר דרישה שהוא דורשה דורש כל הארצות עמה' (ספרי דברים יא,יב). שכך י"ל גם על כל השכר והעונש בעולם, שה' דורש דרך א"י גם את כל העולם, לדון את כל הנבראים בו בר”ה (וכמו כן זה חל בכל ברכה וקללה על קיום או אי קיום התורה). נראה שזה מה שנאמר שם בספרי בהמשך: 'כיוצא בדבר אתה אומר (מלכים א ט) "והיו עיני (המה) ולבי שם כל הימים". וכי שם בלבד הם? והלא כבר נאמר (זכריה ד) "עיני ה' משוטטים בכל הארץ", ואומר (משלי טו) "כל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים"! אלא מה ת"ל "והיו עיני ולבי שם כל הימים"? כביכול שאינן אלא שם, ובשכר שהם שם – הם בכל מקום'. שאין הכוונה רק שה' רואה, אלא שה' רואה את מעשי האדם, ולכן גם נותן שכר או עונש על המעשים, וכל זה דרך כביכול העינים של ה' שבא"י, 'שבשכר שהם שם הם בכל מקום'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע