על החשיבות:

מעשיה חמישית מבן מלך של אבנים טובות:

וזלשה"ק: "והבת מלכה ראתה שאינה חשובה כול כך ונתקנאה בו":

דע שיש אנשים שרק על ידי זה שמקבלים תשומת לב וחשיבות ויוקר והערכה מילדות בתור תסביך אינפנטילי רק כך מרגישים שמחים ומאושרי, אך כשלא מתייחסים להם והם לא מרגישים שהם עושים רושם בעולם יש להם מזה נפילה ועצבות וחשכות.

ובאמת האדם צריך ללמוד לשמח את עצמו ולהיות מאושר ומבסוט בכול מצב גם כשהוא לא חשוב ומשמעותי ויקר ומועורך ועושה רושם על סביבתו אלה להיות קצת אוטו דידקטי אינדיבידואליסט שלא מתחשב במה שאומרים עליו ואיך שמתייחסים אליו אלה להיות באושר ושמחה תמיד.

וגם במעשה זה ניכר, שהאדם הזה בעצם מאבד לפעמים כול חשק ותאווה לעשות איזה שהוא מעשה אם הוא לא מרשים ונחשב אך באמת בעבודת השם לפעמים מה שצריך לעשות כי הקדוש ברוך הוא מקפיד עם צדיקים כחוט השערה ועוון עקבי יסובני והשם ופמליה של מעלה בודקים אותנו בציציות ובנרות וגרגיר זעיר במערכת תקלה בכול הפס ייצור לכן צריך לעשות בחשק רצון ותאווה ועסיס ועזוז גם מעשים קטנים מאוד ולא משמעותיים לכאורה ולא נחשבים יקרים מוערכים ועושי רושם שכולם מתייחסים אליהם ברצינות יתרה ולהיות שמח בהם שמחת הפשטות והתמימות בלי להסתבך עליהם על מה אומרים עליהם.