אברהם יושב על פתח גיהנום...

נכתב על ידי יניב, 20/6/2019

 

"וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום" (בראשית יח,א). 'חביבה המילה, שנשבע הקדוש ברוך הוא לאברהם, שכל מי שהוא מהול, אינו יורד לגיהינום. שנאמר: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר”. ומי יורד לשם? ראה מה כתיב אחריו: "את הקני ואת הקנזי" וגו'. למה? שכולם ערלים' וכו' (תנחומא "לך לך" סימן כ). 'א"ר לוי: לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה. ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם? מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו, ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם. הה"ד (תהלים נה) "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו כחום היום", לכשיבוא אותו היום שכתוב בו (מלאכי ג) "כי הנה היום בא בוער כתנור כחום היום"' (בראשית רבה מח,ח). בתנחומא מדובר על ימנו, שה' לא נותן למולים ליפול לגיהנום, ובב"ר מדובר על לעתיד לבא שיבוא היום הגדול שבו ה' ידון את העולם, שאז ידונו בשמש: '"כי הנה היום בא" – יום זה לשון שמש הוא, שכך אמרו חכמים: אין גיהנם לעתיד לבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים נדונים בה, וצדיקים מתרפאין בה' וכו' (רש"י. מלאכי ג,יט). לעתיד לבא כיון שידונו ע"י השמש, אז אברהם יבוא ויכפר ע"י ישיבתו ב"פתח האהל" (שעל הקטע הזה מובא בב"ר) מפני החום של השמש, שנעשה בגלל מילתו ('"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום" מאי כחום היום? אמר רבי חמא בר' חנינא: אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה, ובא הקב"ה לשאול באברהם. הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים' וכו'. ב”מ פו,ב). לכן לעתיד כשיבוא הדין ע"י חום השמש, יבוא אברהם שהיה לו קשר לחום השמש בהקשר למילתו, והוא טיפל באנשים, וכך יבוא ויטפל במולים שלא יענשו בחום. אלא שלכאורה זה לא מסתדר עם הנאמר, כיון שר"ל אומר: 'יושב על פתח גיהנם.. לירד לתוכו', והרי לעתיד זה ע"י חום השמש ולא ע"י הגיהנום? לכן נראה שבא לומר שגם כיום אברהם לא מניח למולים לירד לגיהנום, כמו שה' הבטיח לו, שאברהם בעצמו יושב ופועל בזה. ומה שמדגיש לעתיד זה כדי לומר שגם אז אברהם יגן על המולים, ואז דין הגיהנום יהיה בצורה של חום השמש, וגם מזה יגן כמו שמגן מלירד לגיהנום. יוצא שאברהם לא נותן למולים לירד בגיהנום, והכוונה ודאי לבנ"י, שהם קשורים למילה, שלכן נקראים מולים, ואילו הגוים נקראים ערלים (כמו שמוכח במשנה נדרים ג,יא). וזהו מה שמובא בתנחומא על "הקיני" וכו', שהם הערלים – הגוים. (אמנם ישנם כאלו שהם מבנ"י ולא ראויים להגנה בשל שחטאו כ”ך הרבה, כמו שמובא בב"ר...). נראה שההגנה חלה מכח הבטחת ה' לאברהם כמו שמובא בתנחומא, אבל בא אברהם ומחזק את זה עוד יותר, שמשפיע עוד יותר להגנה שלא יפלו המולים לגיהנום, שזה מכח זכות הכנסת האורחים בזמן כאבו ממילתו (שלכן על קטע זה מובא בב"ר). בהכנסת האורחים הזו התבשר אברהם על הולדת יצחק, שהוא הממשיך את בנ"י בזרע אברהם. וכן עצם המילה קשורה לבנ"י, שבנ"י הם שנקראים מולים (משנה, נדרים שם). ואברהם עם כל הקושי והכאב יצא להכניס אורחים, שזוהי מידתם של בנ"י – גומלי חסדים (יבמות עט,א), שזה נטוע בכל בנ"י. שבכך (זרע בנ"י, נקראים מולים ומידת החסד) מתקשרת זכות הכנסת האורחים הזו של אברהם לבנ"י. וכמו שכאן ה' מגלה לו מה עומד לעשות, ואברהם מיד בא לטעון רחמים לסדום, ובנוסף עצם הכנסת האורחים זה ממידת הרחמים, כך משפיע להביא רחמים לאותם מבנ"י שעומדים ליכנס לגיהנום, ומצילם. נראה שכיון שבהכנסת האורחים אברהם היה משפיע עליהם לברך את ה' (ב"ר מג,ז), אז זה היה משפיע עליהם להתקרב לה', עד שהיו מתגיירים. והנה המתגייר הוא כתינוק שנולד ('וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי'. יבמות כב,א) וממילא הוא נקי מעוונות, כמו תינוק שנולד ('הגר מוחלין לו על כל עונותיו'. יר' ביכורים ג,ג). לכן בהקשר לכח מצוות הכנסת האורחים של אברהם, שקשורה בגרים וכפרה, בא אברהם ועומד על פתח הגהינום, כמו שעמד בפתח האהל, ומכפר על המולים, כמו הקשרו למילה בזמן הכנסת האורחים אצל המלאכים. שזה קשור לחום החזק שהיה אז (שאז הוכח כמה חזקה היתה אצלו מצוות הכנסת האורחים, שעם כל כאבו רצה להכניס), כעין חום הגיהנום, וכמו שהכניס אורחים להצילם מהחום, כך גם מציל את המולים מליכנס לגיהנום. גם נראה שבהכנסת המלאכים נאמר על אברהם "והוא עמד עליהם" (בראשית יח,ח) ומובא ביהודי הקדוש שנרמז שקיבל את כח ה'עמידה' של המלאכים, שאינם יכולים להתקלקל בחטא, שכך הוא קיבל כח שלא ליפול (היהודי הקדוש, פרשת וירא). נראה שאת כח זה הוא גם משפיע בכדי לזכות את המולים, לומר שיחשב להם שלא היו ראויים ליפול, ולכן מה שנפלו בחטא, שלא להתחשב בזה כיון שכעין לא היה ראוי שיקרה כך.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע