חז"ל - טיפה זו מה תהא עליה?

נכתב על ידי אלון, 12/6/2019

 "דרש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון... ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה - גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - אינו אומר"  (נידה, דף טז, עמוד ב)

 

רק על האדם התורה כותבת שהוא נברא בְּצֶלֶם אֱלֹוקים (בראשית א, כז): "וַיִּבְרָא אֱלֹוקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹוקים בָּרָא אֹתוֹ". איזה מסר רוצה התורה להגיד לנו בכך?

לכל אדם יש בחירה, ועל זה מבוססת כל התורה כולה, שהרי אם לא היתה בחירה, לא היינו אמורים לקבל תורה ומצוות. וכך כותב הרמב"ם במפורש (הלכות תשובה, פרק ה):

"רשות כל אדם נתונה לו: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו... שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע... הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה"

לאדם ניתנה יכולת שאינה קיימת בכל הבריאה - הבחירה החופשית. החלטותיו ומעשיו אינם מתוכנתים בתכונותיו הטבעיות, אלא תלויים בבחירתו החופשית. ומכאן בא עקרון קדושת חייו של האדם, שנברא בְּצֶלֶם אֱלֹוקים. זה "מותר האדם מן הבהמה", ולכן האדם זכאי לשכר על בחירתו הטובה וראוי לעונש על רוע בחירתו.

במציאות העולם ניתן לראות שלאדם יש קשת התנהגויות שונות שיכולות לבוא לידי ביטוי - האדם יכול להתנהג כמו מלאך ולהבדיל הוא יכול להתנהג גם כמו שטן. לעומת בני האדם, בבעלי החיים לא קיים מגוון כה רחב של התנהגויות - כל הנמרים הם טורפים וכל החתולים ירדפו אחרי עכברים!

עובדה זו מציבה בפני כל אדם אתגר להתבוננות: מדוע? מה הסיבה שנטעה באדם קשת כה רחבה של כוחות? והאם אפשר להתגבר על נטיית טרף זו? הרי איננו מעלים בדעתנו שנמרים יפסיקו לטרוף וחתולים יחדלו לפתח צמא לדם עכברים, נמר הוא נמר וחתול הוא חתול. אם אדם עלול להיות טורף, מה אפשר לדרוש ממנו?

ובכן, מבעלי החיים לא ניתן לבקש שישלטו בתאוותיהם, אך האדם יכול וצריך לשלוט בתאוותיו וביצריו. בשונה מבעלי חיים, האדם קיבל מגוון כלים שבהם הוא יכול לבחור אילו תכונות לטפח ואילו תכונות לרסן. תפקידו של הנמר להיות חיית טרף. אבל תפקידו של האדם הוא להיות אדם, ואדם משמעו מי שעיבד את מידותיו, ניכש את העשבים השוטים, והפך את אישיותו לערוגה המגדלת רק את הצדדים הטובים שבו. הכוחות הללו, גדולים עד מאוד, ולכן אם אין האדם משכיל להשתמש בהם לטובה - הוא עלול להיות כחית טרף. אך אם הוא משתמש בהם לטובה - בשבילו נברא העולם.

מוסר התורה מביא את האדם לידי מודעות כי עליו לשפר את מידותיו ומעשיו, ולשם כך הוא הובא לעולם הזה.

ועד מתי נמשך האתגר? כך כתב הגאון מוילנא זצ"ל באיגרתו המפורסמת: "ועד יום מותו צריך האדם להתייסר. ולא בתעניות וסיגופים, רק ברסן פיו ותאוותו. וזוהי התשובה, וזהו כל פרי העולם הבא... וזה יותר מכל התעניות והסיגופים בעולם".

 

הרב דניאל בלס, מאתר הידברות - www.hidabroot.org  ,  חב"ד - http://www.chabad.org.il  ,  "ותן חלקנו"

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה