עיונים לשונים בפרשה - פרשת אמור: מפיק ודגש

נכתב על ידי איתיאל, 5/5/2019

 אחד מסימני הניקוד המוכרים הוא נקודה בתוך האות, המכונה "דגש". אך יש לשים לב שנקודה זו משמשת לארבע הוראות לשוניות שונות, כמפורט:


* שורוק (המקביל לקֻבוץ, אלא שהוא מסומן כשיש אות ו' המייצגת את התנועה).
* דגש קל - באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה או אחרי שווא נח, שם הוא משנה את העיצור (אנו מבחינים כיום בין ב V לבּ' B, בין כ' KH לכּ' K ובין פ F לפּ' P. עדות שונות שימרו הבדלים בין גד"ת רפות ודגושות).
* דגש חזק - מכפיל את הגיית העיצור (מגּבת = MAGGEVET).
* מפיק - באות ה' בסוף מילה, המעיד כי האות נהגית, ואינה אם קריאה.

בפרשתנו אנו נתקלים בדוגמה מפורסמת למפיק המשנה משמעות, בפסוק: "וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ" (ויקרא כ"א, ז') [שימו לב שיש בפסוק זה את כל סוגי השימושים של הנקודה - דגש קל (ג' של המילה גרושה), דגש חזק (ש' של המילה ואשה - משלים נ' שנשלה {אינשה} ששרדה בצורת הרבים - נשים, ובמקבילה הגברים - אנשים), שורוק (בו' של המילה גרושה), מפיק (בה' של מאישה)]. המפיק מעיד כי המילה "מאישה" = מהאיש שלה (ולא מאישה = נקבה). 
יש להעיר כי כיום הציבור כבר אינו הוגה לצערנו מפיק בדיבור היומיומי. במקביל הוא הוא משתמש יותר בצורנים נפרדים בכדי למנוע בלבול. אומרים: האיש שלה (ולא אישהּ), הבית שלה (ולא ביתהּ).

הדגש החזק, לפי המסורת אינו יכול להופיע באותיות הא"ח ר"ע, בשל קושי בהגייה. אם זאת, אנו במקרים נדירים אנו מוצאים דגש באותיות א' ור'.

דוגמה אחת לכך היא בפרשתנו, במילה "תָּבִיאּוּ" (ויקרא כ"ג, י"ז). 
לדגש זה כמה הסברים.
יש אומרים (בשם ד"ר חנוך אלבק) שהדגש נועד לשמר מעין "סלנג" בו הדגישו א' זו.

מאידך, יש אומרים כי נקודה זו אינה דגש, אלא מעין מפיק, שנועד לסמן שהא' נשמעת (כי יש נטייה להגות "תביו", ובדומה למילה "הראובני" - הנהגית "הרובני").

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה