"אש תמיד " לע"נ ליאור משה בן שולמית ז"ל

נכתב על ידי izik28, 22/3/2019

 

 

בס"ד


ד"ת לשבת פרשת צו  טז אדר ב לע"נ ליאור משה בן שולמית  במלאת 10 שנים לפטירתו ז"ל


              " אש תמיד   "

---------------------------------------------------------------------------------------------

פרשת צו אותה נקרא השבת  נופלת בדיוק בשבוע שבו חגגנו את חג הפורים  על שלל מצוותיו ונראה שאין קשר כלל בין הפרשה לחג הפורים המקרב את חג הפסח שיבוא לטובה  אך אין הדבר כך .

" זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו" האות מ מסומנת כאות קטנה והדבר מצריך בירור, בספר מעיינה של תורה מובא בשם הרב מקוצק," האות "מ",

במילה מוקדה באה ללמד  כי ההתלהבות והלהט של אדם מישראל ליהדות אינם צריכים להיות בולטים לעין כי אם חבויים בליבו פנימה"  ועל כן כדאי הוא שישפיל את ליבו ויאמץ לעצמו את מידת הענווה

, כדרך שריפת העולה" ,בתחילת שריפת הקרבן האש גדולה ובהמשך היא  דועכת , כדרך חייו של אדם שצריך לנצלם לכיוון חיובי , ולא כדרך המלך אחשוורוש שעסק בהוללות וזימה ,מה עוד שחלק מהמפרשים סבורים שהוא השתמש בכלי המשכן לצורך עשיית המשתה דבר שהוא חילול ה"  גדול .

אחת המצוות בפרשה היא," שלא לכבות אש מעל המזבח", מפרש ספר החינוך," אף על פי שהאש יורד מהשמים מצווה להביא מן ההדיוט ,ולכאורה קשה שהרי  בכל מקרה היו צריכים הכהנים להבעיר אש במזבח מלבד האש היורדת משמיים ,אז מה עניין הדלקת אש התמיד? ומפרש ספר החינוך שבכל נס יש צד של למעלה מן הטבע כמו בקריעת ים סוף , שחלק טוענים שלא בצדק שקריעת ים סוף הייתה חלק מטבע העולם  .... לכן עניין הבערת אש התמיד היא להסוות ולהצניע את נס האש היורדת מן השמיים כדי להדגיש את שפלות האדם והדרכתו לקייום המצוות ללא גאווה אלא בפשטות שהיא מתקבלת אצל הקב"ה יותר מהקרבנות .

במגילת אסתר אנו קוראים את הפ"ס " וכל הנשים יתנו יקר לבעליהם ", "את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו" , " ליהודים הייתה אורה ושמחה  וששון ויקר " המילה " יקר " מופיעה במגילת אסתר שבע פעמים ,המילה "יקר" במשמעה היא " כבוד" המלך אחשורוש חשב ש"היקר" ראוי לאנשים הראויים בעיניו בלבד ,  ,גם הבעלים במגילת אסתר חשבו שהם המלכים של נשותיהם ," להיות כל איש
שורר בביתו " דבר שהוא לא נכון  ואפילו הפוך! [ אשת חיל מוכר?] בנגוד  ליקר של המלך אחשורוש כל היקר האמיתי מגיע  לקב"ה בלבד ! והוא המחליט למי להעניקו," לאיש אשר המלך חפץ ביקרו "[ להבדיל מהמלך אחשורוש] הלא הוא  מרדכי היהודי ועם ישראל כולו כפסוק," ליהודים התה אורה ושמחה וששון ויקר" והרי אורה זו תורה ,אחשורוש חטא במידת הגאווה בחושבו ש"היקר" שלו בלבד הוא הרגיש את עצמו כאל שמצוווה לעשות כרצונו בלבד , ראו  את מעשה סרוב ושתי וענשה למרות שלא היתה מצדיקות הדור ולפי חלק מהפירושים היא השפילה את בנות ישראל עד עפר כמעט, לכן נהגו בה מידה כנגד מידה ..עלינו לזכור שרק הקב"ה יכול לעשות" כרצון איש ואיש " דהיינו רצון כולם ,המלך אחשורוש היה אם נשים לב כבובת משחק בעיני אסתר ומרדכי שלמעשה בצניעותם ויושרם  ניהלו גם אם לא בפועל את ממלכתו של אותו רשע .

" קיימו וקבלו עליהם היהודים עליהם  ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם " קיימו מה שקיבלו  ,רבא מחדש שהיהודים קבלו את התורה שנית בימי אחשורוש מרצון חופשי ולא בכפיה  כבמעמד הר סיני ,והרי אם נסתכל על דור המדבר שהיו גדולים מאוד בתורה והיו בהארת פנים גדולה  ולא היתה אצלם קבלת התורה מרצון מלא ,אלא ,שלמות קבלת התורה היתה בדור של מרדכי ואסתר למרות שהיו קטנים מדור במדבר , דורם של מרדכי ואסתר  היה בהסתר פנים בניגוד לדור המדבר [ למרות חטא העגל ושאר

המעללים במדבר] מכאן שם מגילת אסתר על שם הסתר של שם ה" שלא מופיע במגילה, ודווקא מצד החושך,גזרת השמד וההסתר היהודים קיבלו עליהם את קבלת התורה הגמורה ,מה שנלמד גם מהמילה "צו" שהיא לשון זרוז בקיום המצוות,מכאן נלמד שגם בתקופה של   הסתר פנים ישנה השגחה אלקית תמידית עלינו כאש שהיתה דולקת תדיר על המזבח , אש התורה היא אשו של הקב"ה שבערה בליבם של היהודים גם בתקופת אותו מלך רשע , בזכות אחדותם ורצונם בחיים דבר שהוא בסיסי כמובן , אבל לא חיים של הבל וריק כמו המלך אחשורוש ,אלא חיים של תורה, צניעות וטהרה , חיים של עזרה לזולת  ,אם לא נכבה את אש התורה מליבנו ונעבוד את הקב"ה בצניעות ולא בגאווה , נזכה לכל הטובות מפי עליון לחיים של ברכה ואש של טהרה כנרות השבת והחג שמסמלות את אש התורה הקדושה שתוקד במזבח בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בשמחה!


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה