כבשים של אש

נכתב על ידי יניב, 1/2/2019

 

"הנה אני בונה בית לשם ה' אלקי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי ה' אלקינו לעולם זאת על ישראל" (דה"י ב,ב,ג). "לעולם זאת על ישראל". א"ר גידל אמר רב: זה מזבח בנוי, ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. ורבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם' (מנחות קי,א). 'ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין, יש מי שאומר: נשמותיהן של צדיקים. ויש מי שאומר: כבשים של אש' וכו' (תוס' ד"ה 'ומיכאל'). נראה ששתי הדעות בתוס' אינם חולקות זו על זו, אלא אלו שני ביטויים של הקרבת מעשיהם הטובים של הצדיקים לפני ה'. לכן מצד אחד זהו נשמותיהן של הצדיקים, שהכוונה הצד האלוקי שמתגלה באדם, שהוא כח הנשמה שבאה ומקדשת את העולם, שאת זה מיכאל מקריב לפני ה', כיון שהוא קשור לסנגוריה על ישראל (שוח"ט כ,ג) ולכן הוא שמקריב קרבן לריח ניחוח לה', ע"י שמעלה את מעשי הצדיקים לה' כעין קרבן המקרב בין שמים וארץ. וזה מודגש בעניין שכעין קרבן הנשמות, כיון שהנשמות הם חלק אלוק שירד לארץ לקדש את העולם, ולכן הוא המבטא את חיבור שמים וארץ לקידושו. והדעה השניה שמקריב כבשים של אש, הכוונה שמעשי הצדיקים הם כדימוי של כבש הקרבן, שהוא קרבן התמיד: “ואמרת להם זה האישה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים שניים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" (במדבר כח,ג-ד). שכך מיכאל מקרב בכל יום את מעשי הצדיקים לה', כעין קרבן התמיד שהוא כבש. (גם בשבת יש שני כבשים נוספים לעולה, שהכבשים מרמזים על תיקון העולם, שכל העולם הגשמי מתקדש להיות מתוקן לעתיד לבא, שהוא כעין שבת בעוה"ז). נראה גם שכבש מרמז בשמו על עליה, כעין כבש שעליו עולים, שכך מעלים את העולם לקדושה, כעין מחברים לשמים, שזה נעשה במקדש, וכן במעשינו (ומה שנאמר 'צדיקים' הכוונה לכל יהודי שעושה מעשה טוב, שבו הוא כעין צדיק, שיש גילוי של צדיק בכל יהודי "ועמך כלם צדיקים" [ישעיהו ס,כא]). וזה כבשים של אש, שהאש בוערת בגשמי, והיא עולה לכיון מעלה, שכך מרמז על העלאת העולם לקדושה. בנוסף, כבשים של אש מרמז לתורה והמצוות שבהם מקדשים את העולם: “הלוא כה דברי כאש נאם ה'” (ירמיהו כג,כט) וכן "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג). וכן מרמז על נשמות הצדיקים: “נר ה' נשמת אדם" (משלי כ,כז). שזהו הכבשים של אש, שהם מעשי הקדושה של הצדיקים, שפועלים בתורה ומצוותיה לתיקון העולם, שאותם מקרב מיכאל לה'. וזה דווקא המלאך מיכאל, כיון שבשמו מופיע גדלות ה', שאין כמותו ("מי-כא'ל”), שזהו שאנו פועלים בתורה ומצוותיה בעולם ומגלים בזה את גילוי ה' בעולם, להראות שהוא ישנו והוא היחיד ואין כמותו. נראה גם שכבש מרמז על בנ"י ותיקון העולם, שכבש בגימטריה 'שי' ו-'יב', שזה מרמז לבנ"י שמורכבים מ-יב השבטים, ובתיקון העולם אנו זוכים לקבל כנגד זה עולמות קדושה, שזהו שי עולמות: 'דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות, שנאמר (משלי ח, כא) "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא", יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי' (סנהדרין ק,א). [וסמוך לזה: 'תניא ר' מאיר אומר: במדה שאדם מודד מודדין לו, דכתיב (ישעיהו כז, ח) "בסאסאה בשלחה תריבנה"'. אולי לרמז שגם העולמות זה מדה כנגד מדה, שמקבלם כנגד שתיקן בעולם]. וכן כבש רומז על 'אש' ו-'י'ה'ו' [שאלו האותיות השונות שיש בשם הויה (האות ה' מופיעה בשם הויה פעמיים, אבל היא אותה אות), שיהיה גילויו שלם לעתיד לבא כשימחה עמלק] כרמז שאנו מתקנים את העולם ע”י התורה שהיא אש, ובה אנו מגלים את ה' בעולם, שלכן כעין מתגלה באש "כִּי ה' אֱלֹקיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא" (דברים ד,כד). ממילא ע"פ זה יוצא שגם ר"י ורב לא חלקו, אלא הביאו את שני הצדדים, שמיכאל מקריב במזבח בשמים את מעשי הצדיקים, שנעשים כאן בארץ, ובא ר"י מדגיש את מעשי הצדיקים בארץ. ואומר בכוונה שלומדים הלכות עבודה, שזה כאילו שנבנה בימיהם – שהם קשורים לקרבנות, שכך גם קשורים לקרבנות בשמים של מיכאל ע"י מעשיהם בקודש. ואומר ר"י על הלכות עבודה כדי לדמות ממש למקדש והקרבנות (שכל הלומד הלכות קרבנות כאילו מקריבם), כדי שיהיה דומה ביותר למה שנאמר בפס' ששלמה אומר שבונה בית לה', לכן אומר לימוד של הלכות עבודה שבזה כעין שיש ממש בית לה' (שבא ר"י לדמות כמה שיותר לפס', ולכן אומר דבר שבלימודו הוא כעין בונה בית ומקריב ומקטיר, שזה ע"י שבלימודו הוא כעין עושה אותם).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע