הקפיצה לים סוף, ובקיעת העצים לעקידה

נכתב על ידי יניב, 13/1/2019

 

"ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים” (שמות יד,כא). חז"ל מביאים כמה דברים שבזכותם נבקע ים סוף, בין השאר מובאת הזכות של בקיעת העצים שבקע אברהם לעקידה: 'ר' בנאה אומר: בזכות מצוה שעשה אברהם אני אקרע להם את הים, שנאמר: "ויבקע את עצי העולה", וכתיב הכא: "ויבקעו המים”' (מכילתא בשלח מסכתא דויהי פרשה ג) [וכן בשמו”ר כא,ח]. קריעת ים סוף נעשתה רק לאחר שקפצו לים במסירות נפש, ובמדרש יש מחלוקת על מה שהיה שם: '"ויבאו בני ישראל” - ר' מאיר אומר: בלשון אחד. ור' יהודה אומר: בלשון אחר. ר' מאיר אומר בלשון אחד: כשעמדו שבטים על הים, זה אומר: אני יורד תחלה לים, וזה אומר: אני יורד תחלה לים, מתוך שהיו עומדין וצווחין, קפץ שבטו של בנימן וירד לים תחלה, שנאמר: "שם בנימן צעיר רודם שרי יהודה רגמתם שרי זבולן שרי נפתלי צוה אלקיך עוזך עזה אלקים זו פעלת לנו”. אל תיקרי רודם אלא רד ים. התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים, שנאמר: "שרי יהודה רגמתם” ... מה שכר נטלו בני בנימן שירדו לים תחלה? שרתה שכינה בחלקו, שנאמר: "בנימן זאב יטרף". ואומר: "לבנימן אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו”. ומה שכר נטלו שבטו של יהודה שהיו רוגמין אותם? זכו למלכות, שנאמר: "שרי יהודה רגמתם”, ואין רגמה אלא מלכות, שנאמר: "באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמניכא דדהבא על צואריה והכריזו עלוהי די להוו שליט תלתא במלכותא” ... ורבי יהודה אומר בלשון אחר: "ויבאו בני ישראל בתוך הים" - כיון שעמדו שבטים על הים, זה אומר: אין אני יורד תחלה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחלה לים, שנאמר: "סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל". מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה, קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים, עליו הכתוב אומר: "הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש", ואומר: "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת מים שטפתני”. ואומר: "אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאמר עלי באר פיה”' וכו' (שם, פרשה ה) [וכן בסוטה לו,ב-לז,א]. נראה ששתי הדעות זהו גילוי כנגד מה שהיה אצל אברהם, שאברהם בקע את העצים, אבל למה בכלל לקחת ולהכין מראש? מסביר הרמב"ן: '"ויבקע עצי עולה" - זריזותו במצוה אולי לא ימצא שם במקום ההוא עצים, והוליכם שלשה ימים. או שהיה אברהם פוסל לקרבן עץ שנמצא בו תולעת, כדין התורה (מדות ב ה), ולקח מביתו עצים טובים לעולה, וכן אמר "ויבקע עצי עולה"' (רמב"ן. בראשית כב,ג). יוצא שיש שתי סיבות: א. שמא לא ימצא עצים. ב. כדי שיהיו עצים ראוים לקרבן. כך נראה שבדומה חלקו ר"מ ור"י מה היה בקריעת ים סוף, שכעין התגלגלה מבקיעת העצים, ולכן זה גילוי כדוגמה. ע"פ ר"י מי שקפץ זהו שבט יהודה, כששאר השבטים פחדו, שזהו כמו בבקיעת העצים של אברהם, שבקע בבית מהחשש שלא ימצא עצים בדרך, שכך גם כאן לא היה מי שיקפוץ אלמלי נחשון שקפץ ראשון למים. וכמו שאצל אברהם זו היתה עשיה בשביל שיהיה מציאות פיזית של עצים, כך גם השכר של יהודה הוא מלכות – שלטון פיזי על בנ"י. ע"פ ר"מ מי שקפץ זהו שבט בנימין, ובזכות זה קיבל את מקום השכינה, ובין השאר קיבל במקדש את רוב מקום המזבח (גם יהודה קיבל חלק במזבח [מגילה כו,א. תוס' ד”ה 'ורצועה'], שזהו כעין שבדעת ר”מ גם יהודה נטל שכר [מלכות]). שזהו שאברהם בקע בשל דין עצי עולה שיהיו ראויים לקרבן כבמזבח. וכמו שיכל למצוא עצים בדרך, אלא שלא היו ראויים כראוי לקרבן, כך גם כולם רצו לקפוץ למים (כך שהיה בפועל מי שיקפוץ), אלא התווכחו מי הכי ראוי לרדת ראשון. אולי גם כעין מקושר שבהכנה לעקידה לקח את נעריו: “וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה" וגו' (בראשית כב,ג). '"את שני נעריו" - ישמעאל ואליעזר. שאין אדם חשוב רשאי לצאת לדרך בלא ב' אנשים, שאם יצטרך האחד לנקביו ויתרחק, יהיה השני עמו' (רש"י). ממילא הם מחוברים לאברהם (בשל חשיבותו), ולכן כעין גם יש גילוי מהם למעשיו, ולכן כעין שבקיעת העצים מתגלת ע"פ הקשרם. ישמעאל היה חוטא (שהיה קשור לע"ז ג"ע ורצח [רש"י. בראשית כא,ט]) וכן גורש ע"י שרה, כך שהוא כעין רמז לדעה שלא רצו לקפוץ - שלא עשו כראוי (שכך כעין דימוי לחטא - שלא רצו לקפוץ, וכן כמו שישמעאל לא רצה ללכת אלא גורש, כך גם הם לא רצו לרדת למים). אליעזר היה צדיק ('אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר (בראשית כד, ב) "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו". "המושל בכל אשר לו" אר"א: שמושל בתורת רבו. (בראשית טו, ב) "הוא דמשק אליעזר" א"ר אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים'. יומא כח,ב) ונשלח לקחת את רבקה כמייצג את אברהם (וכן אם לימד אחרים את תורת אברהם יוצא שהוא מייצגו), שזהו כדעה שכולם רצו לרדת לעשות את רצון ה'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה