תרי"ג מצוות בדברות

נכתב על ידי יניב, 12/1/2019

 

"ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם" (שמות כד,יב). '"את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן. ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו' (רש"י). כל תרי"ג המצוות כלולים בעשרת הדברות. מקורו של רש"י (ורס"ג) הוא מהיר': 'חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב (שה"ש ה, יד) "ממולאים בתרשיש" כימא רבא. ר"ש בן לקיש כד הוה מטי הדין קרייה, הוה אמר: יפה למדני חנניה בן אחי רבי יהושע, מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים, כך בין כל דבור ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה' (יר' שקלים ו,א) ממילא כיון שיש שם את כל התורה, יש בה את תרי"ג המצוות שבתורה. ובצורה ברורה יותר נאמר בבמדבר רבה: '"כַּף אַחַת" (במדבר ז, כ), כְּנֶגֶד הַלּוּחוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (שמות לב, טז): "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹקים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹקים" וגו'. (במדבר ז, כ): "עֲשָׂרָה זָהָב”, אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בַּלּוּחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, ד): "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן" וגו'. "זָהָב”, כְּמָה דְּתֵימָא (שיר השירים ה, ה): "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב”, וְאוֹמֵר (תהלים יט, יא): "הַנֶּחְמָדִים מִזָּהָב" וגו'. (במדבר ז, כ): "מְלֵאָה קְטֹרֶת”, שֶׁתרי"ג מִצְווֹת בְּלוּלוֹת בָּהֶן, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא תרי"ג אוֹתִיּוֹת יֵשׁ מִן (שמות כ, ב): "אָנֹכִי”, עַד (שמות כ, יד): "אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ”, כְּנֶגֶד תרי"ג מִצְווֹת. וְשֶׁבַע יְתֵרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, הֱוֵי: "מְלֵאָה קְטֹרֶת”, שֶׁכֵּן ק' מִתְחֲלֶפֶת בְּד', א"ת ב"ש ג"ר ד"ק, וְעוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן הַתֵּבָה אַחַר כֵּן לְמִנְיַן תרי"ג' (במדבר רבה יג, טז). ממילא מפורש שכל תרי"ג המצוות נמצאות בעשרת הדברות. עשרת הדברות מופיעות בכמה פס', כאשר החלוקה בין הפס' אינה לפי הדברות (שיש לפעמים כמה דברות בפס' אחד, ויש לפעמים כמה פס' לדברה אחת), נראה שזה בא לרמז שאמנם ישנם עשרה דברות, אבל יש גם כעין התגלות שונה אלינו. לכן אותם עשרה דברות שיצאו כך מחולקות מה' (שהדברות מחולקות לעשרה ע”פ החלוקה שה' דיבר), מתגלות אצלנו בתורה בכמה פס'. אולי זה בא לומר שתרי"ג המצוות כעין משתנות בהדגשם בין אחד לשני, שאמנם כולם תורה אחת, אבל בחיבור לאדם יש מצוות שמתגלות אצלו יותר ואצל האחר פחות. לדוגמה יש מצוות ששייכות לכהנים, ויש מצוות השייכות ללוים וכדו', כך שאותם מצוות יש להם חשיבות בגילוי אצל אותו אחד בגילוי שלו. לכן הגילוי בפס' בא בכעין גילויים שונים, שהפס' מראים כעין חלוקה אחרת, לרמז שיש בגילוי בעולם בכמה צורות. ע"פ זה נראה שלא במקרה ביר' נאמר על כל התורה, ובמדרש מובא על תרי"ג מצוות. שנראה שזה בא לרמז שיש הרבה מצוות בתורה, ויש כמה חלוקות מה להחשיב בתרי"ג המצוות. לכן מצד אחד כל התורה כולה בדברות, כיוון שכל המצוות בתורה, אלא שבגילוי של תרי"ג המצוות זה משתנה בין אנשים שונים, מה יותר מודגש בגילויו בעולם. שכן תרי"ג מצוות קשורות לאדם, שהם כנגד אבריו והעולם: 'דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה. שלש מאות וששים וחמש לאוין, כמנין ימות החמה. ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא (דברים לג,ד) "תורה צוה לנו משה מורשה" תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום' (מכות כג,ב). תרי"ג המצוות קשורות לאדם ולעולם, כיון שבהם האדם מתקן את העולם ע"פ גילויו בעולם. וזה קשור גם לדברות שבהם בא כח התיקון לעולם, שבהם ירדה התורה כולה (שרמוזה בדברות) ובדברות יש את דבר ה' שממנו נמשכים כל שאר המצוות שגנוזים בעשרת הדברות, לכן מודגש גם שתי הדברות שבנ"י שמעו, שכך ממשיכים כח ממקור התורה – מדבר ה' דרך גילויו בעולם עד לאותו אדם שהתורה מתגלת אצלו. לכן מובן שיש כמה וכמה מניינים שונים לתרי"ג המצוות (גאונים, רמב"ם רמב"ן), כיון שכל אחד מהם גילה ע"פ גילויו בעולם, מה התרי"ג שבהם מתקן את עצמו והעולם, וכמובן שגם שאר המצוות (שלא מנה) קיימות, אבל דרך אחת מאותם תרי"ג מצוות (או מעל תרי"ג המצוות, כעין א"י, לשיטת הרמב"ם ע"פ מרן הרב קוק זצ"ל). לכן מצד אחד מביאים חז"ל שתרי"ג מצוות בלוחות, ומצד שני מביאים שכל התורה בלוחות, כיון שכל התורה בלוחות – שזה שייך לכולם בשווה, ויש גילוי של תרי"ג מצוות שזה ע"פ גילוי האדם. אולי רמז לזה שביר' מובא קודם כמה דברות היו בלוחות (5/ 10/ 20/ 40) כרמז שיש גילוים שונים מהדברות. אולי לכן יש שינוי בכתוב בין הלוחות הראשונים והשניים, ואילו בדיבור היה מאוחד (ראה 'תורת המקרא' ב“יתרו" ו"ואתחנן", למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), שאולי רומז שיש עניין מאוחד, וממנו גילוים שונים בעולם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה