לקט מביאור הרוקח לתורה – פרשת ויגש

מה,א: ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו: מדוע בקש יוסף להיות ביחידות עם אחיו? הרוקח: "כי איך יאמר בפני כל 'מכרתם אותי'". יוסף דאג גם לכבוד אחיו.

מה,יב: והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם: מה מוכיח יוסף בזה שפיו מדבר אליהם? הרוקח: "בלשון הקודש". רק יוסף ואחיו ידעו לשון זאת.

מה,יז: טענו מאת בעירכם: מהו 'בעירכם'? הרוקח: "כשמבערת ואוכלת במרעה, כמו 'ושלח את בעירה ובער בשדה' (שמות כב)". הבהמה נקראת 'בער' על שם פעולתה העיקרית, לאכול במרעה.

מו,ל: אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי: מהו 'אמותה הפעם'? הרוקח: "הפעם – ולא שתי מיתות, בעולם הזה ובעולם הבא, כי כשהייתי סבור שאתה מת מיאנתי להתנחם, והייתי סבור שלא אזכה לעולם הבא, ולכן אמר 'אמותה הפעם', מאחר שלא מת אחד מי"ב שבטים בימיי, הפעם – ולא פעמיים, כי חי אני, 'ותחי רוח יעקב', ועד עתה הייתי כמת, כדכתיב 'אבל שאולה' (פרשת וישב)". מיתת בן בחיי אביו היא כמוות בעולם הבא, ומשחי יוסף - הרי ימות רק פעם אחת, בעולם הזה, כדרך כל אדם.

מז,י: ויברך יעקב את פרעה: מה ברך יעקב את פרעה? הרוקח: "לרבות שכל המלכים ייקראו כן אחריו 'פרעה', על שם 'גדל פרע' (המדבר ו), וגם שיפסק הרעב, כי בשנה שנייה קנה כל מצרים עבדים לפרעה ואדמתם". אכן, ברכת יעקב פעלה היטב.

מז,כז: ויאחזו בה, ויפרו וירבו מאד: מה מוסיפה המילה 'וירבו'? הרוקח: "ויפרו – בבנים פרי בטן, וירבו מאד – מתרבין מאד מן המצריים". מכאן חששם של המצרים.

שבת שלום, שנזכה בה לכבד את הזולת, להתייחד בלשון הקודש, לזכות לחיי עולם הבא, להתברך בשושלת ארוכה ולהתרבות מן הגויים, אורן, בן וכו'.