להורדת כל הקובץ לחץ כאן

ב"ה

סגולה לרפואה

לחברים באשר הם – מיטב הברכות,

ידוע דבריהם של הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע ובעל ישמח ישראל מאלכסנדר זי"ע שלימוד בספר תומר דבורה סגולה לרפואה (הספר מתאר את יג מידות הרחמים הגנוזות באור אין סוף, ולימוד בהם גורם להתעוררות מידות הרחמים העליונים).

לימוד בספר בקול, יש בכוחו להמשיך רחמים ורפואה על הלומד וכן להמשכת רחמים ורפואה כאשר לומדים לזכות ולרפואת אדם.

בטרם הלימוד יש לומר הרני לומד לימוד זה לזכות ולרפואת פב"פ, הלימוד יכול להיות ע"י כל אחד ואחת מישראל, מעבר לסגולה בלימוד ספר זה, הלומד/הלומדת מקיימים מצוות לימוד תורה.

הלימוד צריך להעשות ע"י אמירת הדברים - בקול (ולא במחשבה) כמובא: ודיברת בם וכן: והגית בו יומם ולילה.

ניתן להוריד ספר זה מאתר דעת וכן מ: תוכנת תורת אמת – בתוכנה קיימת אפשרות לחלק את הלימוד לפי לימוד יומי.

נוסיף בזאת כי את הספר ניתן גם לרכוש במחיר עלות כ-2 ₪ בחנות למכירת ספרים ודיסקים ברחוב השומר 74 בני ברק (החנות ממוקמת בכניסה לבני ברק מ- קוקה קולה מצד שמאל) בקומה רביעית – קיים שלט: "מלכות דוד", הטלפון בחנות:03-6771499 החנות מוכרת ספרים רבים ללא מטרות רווח! כגון:סידורים, חומשים, ספרי הלכה ועוד, שעות הפתיחה 14:00-22:00 כל השבוע ללא ימים שישי ומוצ"ש.

• הספר מכיל שמות קודש – נא לשמור על קדושת הספר, במידה ומדפיסים הספר טעון גניזה.

• פב"פ – יש לומר במפורשות את שם האדם ושם אימו לדוגמא: שמעון בן מרים.

ברכות התורה (במידה ולא נאמרו באותו היום):

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה: וְהַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

• נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

• אדם הרוצה ללמוד תורה או לומר תפילה, ולא אמר את ברכות התורה (כמופיע בסידור לאחר ברכות השחר), ראוי ונכון לומר קודם הלימוד/התפילה את ברכות התורה, וגם נשים צריכות לאומרם.

• את ברכות התורה יש לומר פעם אחת ביום, בכול יום, כמובא בשולחן ערוך סימן מז: ברכת התורה צריך לזהר בה מאוד.

ביאור ברכות התורה

א. "אשר בחר בנו מכל העמים" וכמו שכתוב בספר שמות יט: " וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (סגולה - אוצר חביב). נכון שהקב"ה ברא את כל הנבראים אשר על פני האדמה, אבל אותנו זרע יעקב הוא בחר להיות בניו, 'בנים אתם לה' אלוקיכם' (דברים יד). בחירה זו עצמה, חילקה והפרידה אותנו מכל העמים האחרים.

ב. "ונתן לנו את תורתו" - שהיא תורת ה'. תורה שהיא הבנה אלוקית, הגבוהה מהבנת האדם המושתת על מאורעות החיים ונובעת מהאופן בו מרגישים את החיים הגופניים. 

ג. "אשר נתן לנו תורת אמת" מבין עשרים ושבע האותיות, א' היא האות הראשונה, מ' היא האות האמצעית ו-ת' היא האחרונה. לומר לך, כי בהתחלה באמצע ובסוף, בכל מקום, תמצא האמת בשוה. תורת ה' תורת אמת היא. התורה היא נצחית והוראותיה תקפות לכל זמן ולכל מקום בשוה.

ד. "וחיי עולם נטע בתוכנו" - הקב"ה נטע בתוכנו הוראות, כיצד יש להתנהג ולחיות בעולם הזה. ההוראות מקיפות את כל חי האדם, החל מלפני הולדתו (שמירת דיני אישות וטהרת המשפחה), ועד לאחר מותו.

ה. "ברוך אתה ה' נותן התורה" - הקב"ה נותן את התורה באופן תמידי. כשם שבמתן תורה ראו כולם אלוקות, כמו כן גם כיום, כאשר יהודי לומד או עולה לתורה עם מחשבה נקיה, הוא מרגיש אלוקות וקדושה.

לביאור ברכות התורה בהרחבה ראה: תוכנת תורת אמת, הלכות ברכות השחר.

תומר דבורה- ספר סגולה לרפואה

מהדורה מנוקדת מתפרסמת ברשות הוצאת בית אל

מחבר: רבי משה קורדברו

 פֶּרֶק רִאשׁוֹן

הא' - מִי אֵל כָּמוֹךָ.

הב' - נוֹשֵׂא עָוֹן.

הג' - וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע.

הד' - לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ.

הה' - לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ.

הו' - כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.

הז' - יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ.

הח' - יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ.

הט' - וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם.

הי' - תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב.

הי"א - חֶסֶד לְאַבְרָהָם.

הי"ב - אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ.

הי"ג - מִימֵי קֶדֶם.

פֶּרֶק שֵׁנִי

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

פֶּרֶק רְבִיעִי

פֶּרֶק חֲמִישִׁי

פֶּרֶק שִׁשִּׁי

פֶּרֶק שְׁבִיעִי

פֶּרֶק שְׁמִינִי

פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

פֶּרֶק עֲשִׂירִי

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ וְאָז יִהְיֶה בְּסוֹד הַצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, צֶלֶם וּדְמוּת. שֶׁאִלּוּ יְדֻמֶּה בְּגוּפוֹ ולֹא בַּפְּעֻלּוֹת, הֲרֵי הוּא מַכְזִיב הַצּוּרָה וְיֹאמְרוּ עָלָיו צוּרָה נָאָה וּמַעֲשִׂים כְּעוּרִים. שֶׁהֲרֵי עִקַּר הַצֶּלֶם וְהַדְּמוּת הָעֶלְיוֹן הֵן פְּעֻלּוֹתָיו, וּמַה יוֹעִיל לוֹ הֱיוֹתוֹ כַּצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, דְּמוּת תַּבְנִית אֵבָרָיו, וּבַפְּעֻלּוֹת לֹא יִתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ. לְפִיכָךְ רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה אֶל פְּעֻלּוֹת הַכֶּתֶר, שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים עֶלְיוֹנוֹת, וּרְמוּזוֹת בְּסוֹד הַפְּסוּקִים [מיכה ז', י"ח-כ] "מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא; יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם; תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם". אִם כֵּן, רָאוּי שֶׁתִּמָּצֶאנָה בוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵלּוּ. וְעַכְשָׁיו נְפָרֵשׁ אוֹתָן הַפְּעֻלּוֹת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁרָאוּי שֶׁתִּהְיֶינָה בוֹ.

הא' - מִי אֵל כָּמוֹךָ.

מוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַקָּבָּ"ה מֶלֶךְ נֶעֱלָב, סוֹבֵל עֶלְבּוֹן, מַה שֶּׁלֹּא יְכִילֵהוּ רַעֲיוֹן, הֲרֵי אֵין דָּבָר נִסְתָּר מֵהַשְׁגָּחָתוֹ בְּלִי סָפֵק. וְעוֹד, אֵין רֶגַע שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאָדָם נִזּוֹן וּמִתְקַיֵּם מִכֹּחַ עֶלְיוֹן הַשּׁוֹפֵעַ עָלָיו, וַהֲרֵי תִּמְצָא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם נֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מַמָּשׁ שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע קִיּוּמוֹ וּתְנוּעַת אֵבָרָיו, וְעִם הֱיוֹת שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא בַּכֹּחַ הַהוּא לֹא מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ כְּלָל, אֶלָּא סוֹבֵל הַקָּבָּ"ה עֶלְבּוֹן כָּזֶה לִהְיוֹת מַשְׁפִּיעַ בּוֹ כֹּחַ וּתְנוּעוֹת אֵבָרָיו, וְהוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ כֹּחַ בְּאוֹתוֹ רֶגַע בְּחֵטְא וְעָוֹן וּמַכְעִיס וְהַקָּבָּ"ה סוֹבֵל. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הַטּוֹב הַהוּא, חַס וְחָלִילָה, שֶׁהֲרֵי בְּכֹחוֹ בְּרֶגַע כְּמֵימְרֵהּ לְיַבֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, כְּעֵין שֶׁעָשָׂה לְיָרָבְעָם [מלכים-א י"ג, ד]. וְעִם כָּל זֶה, שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ לְהַחֲזִיר הַכֹּחַ הַנִּשְׁפָּע הַהוּא, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאַתָּה חוֹטֵא נֶגְדִי תֶּחֱטָא בְּשֶׁלְּךָ וְלֹא בְשֶׁלִּי, לֹא מִפְּנֵי זֶה מָנַע טוֹב מִן הָאָדָם וְלֹא סָבַל עֶלְבּוֹן, וְהִשְׁפִּיעַ הַכֹּחַ וְהֵטִיב לָאָדָם טוּבוֹ. הֲרֵי זֶה עֶלְבּוֹן וְסַבְלָנוּת מַה שֶּׁלֹּא יְסֻפַּר. וְעַל זֶה קוֹרְאִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהַקָּבָּ"ה מֶלֶךְ עָלוּב [פרקי היכלות פכ"ה]. וְהַיְנוּ אָמְרוֹ "מִי אֵל כָּמוֹךָ", אַתָּה אֵל בַּעַל חֶסֶד הַמֵּטִּיב, אֵל בַּעַל כֹּחַ לִנְקֹם וְלֶאֱסֹף אֶת שֶׁלְּךָ, וְעִם כָּל זֶה אַתָּה סוֹבֵל וְנֶעֱלָב עַד יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

הֲרֵי זוֹ מִדָּה שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ, רְצוֹנִי, הַסַּבְלָנוּת, וְכֵן הֱיוֹתוֹ נֶעֱלָב אֲפִלּוּ לְמַדְרֵגָה זוֹ, וְעִם כָּל זֶה לֹא יֶאֱסֹף טוֹבָתוֹ מִן הַמְקַבֵּל.

הב' - נוֹשֵׂא עָוֹן.

וַהֲרֵי זֶה גָּדוֹל מֵהַקּוֹדֵם, שֶׁהֲרֵי לֹא יַעֲשֶׂה הָאָדָם עָוֹן שֶׁלֹּא יִבְרָא מַשְׁחִית, כְּדִתְנָן [אבות פ"ד, י"ג] "הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד": וַהֲרֵי אוֹתוֹ קַטֵּיגוֹר עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה וְאוֹמֵר פְּלוֹנִי עֲשָׂאָנִי; וְאֵין בְּרִיָּה מִתְקַיֶּמֶת בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּשִׁפְעוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, "אֵינִי זָן מַשְׁחִיתִים, יֵלֵךְ אֵצֶל מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ וְיִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ", וְהָיָה הַמַּשְׁחִית יוֹרֵד מִיָּד וְנוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ, אוֹ כּוֹרְתוֹ, אוֹ נֶעֱנָשׁ עָלָיו כְּפִי עָנְשׁוֹ, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל הָמַּשְׁחִית הַהוּא. וְאֵין הַקָּבָּ"ה עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא נוֹשֵׂא וְסוֹבֵל הֶעָוֹן, וּכְמוֹ שֶׁהוּא זָן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, זָן וּמְפַרְנֵס הַמַּשְׁחִית הַזֶּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים, אוֹ יָשׁוּב הַחוֹטֵא בִּתְשׁוּבָה וִיכַלֵּהוּ וִיבַטְּלֵהוּ בְּסִגּוּפָיו, אוֹ יְבַטְּלֵהוּ שׁוֹפֵט צֶדֶק בְּיִסּוּרִים וּמִיתָה, אוֹ יֵלֵךְ בַּגֵּיהִנָּם וְשָׁם יִפְרַע חוֹבוֹ. וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר קַיִן [בראשית ד', י"ג] "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה [תנחומא בראשית סי' ט] "כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַתָּה סוֹבֵל", יִרְצֶה, זָן וּמְפַרְנֵס, "וַעֲוֹנִי כָּבֵד, שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְסָבְלוֹ", פֵּרוּשׁ, לְפַרְנְסוֹ, עַד שֶׁאָשׁוּב וַאֲתַקֵּן. אִם כֵּן הֲרֵי זוֹ מִדַּת סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה, שֶׁיָּזוּן וִיפַרְנֵס בְּרִיָּה רָעָה שֶׁבָּרָא הַחוֹטֵא עַד שֶׁיָּשׁוּב.

יִלְמֹד הָאָדָם, כּמָּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה סַבְלָן לִסְבֹּל עֹל חֲבֵרוֹ וְרָעוֹתָיו שֶׁהֵרַע, עַד שִׁעוּר כָּזֶה שֶׁעֲדַיִן רָעָתוֹ קַיֶּמֶת שֶׁחָטָא נֶגְדוֹ, וְהוּא יִסְבֹּל עַד יְתַקֵּן חֲבֵרוֹ אוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל מֵאֵלָיו, וְכַיּוֹצֵא.

הג' - וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע.

זוֹ מִדָּה גְּדוֹלָה. שֶׁהֲרֵי אֵין הַמְּחִילָה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא עַל יָדוֹ מַמָּשׁ שֶׁל הַקָּבָּ"ה, כְּדִכְתִיב [תהילים ק"ל, ד']"כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה וְגוֹ". וּמַה הִיא הַסְּלִיחָה, שֶׁהוּא רוֹחֵץ הֶעָוֹן, ְּדִכְתִיב [ישעיהו ד' ד'] "אִם רָחַץ ה' אֶת צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְגוֹ", וְכֵן כְּתִיב יחזקאל ל"ו, כ"ה] "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְגוֹ". וְהַיְנוּ "עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע", שׁוֹלֵחַ מֵימֵי רְחִיצָה וְעוֹבֵר וְרוֹחֵץ הַפֶּשַׁע.

וְהִנֵּה מַמָּשׁ כִּדְמוּת זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יֹאמַר, וְכִי אֲנִי מְתַקֵּן מַה שֶּׁפְּלוֹנִי חָטָא אוֹ הִשְׁחִית. לֹא יֹאמַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הָאָדָם חוֹטֵא, וְהַקָּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מְתַקֵּן אֶת מְעֻוָּתַיו וְרוֹחֵץ צוֹאַת עֲוֹנוֹ. וּמִכָּאן יִתְבַּיֵּשׁ הָאָדָם לָשׁוּב לַחֲטוֹא, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ רוֹחֵץ לִכְלוּךְ בְּגָדָיו.

הד' - לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ.

הִנֵּה הַקָּבָּ"ה מִתְנַהֵג עִם יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה, לוֹמַר, מָה אֶעֱשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל וְהֵם קְרוֹבַי, שְׁאֵר בָּשָׂר לִי עִמָּהֶם, שֶׁהֵם בַּת זוּג לְהַקָּבָּ"ה, וְקוֹרֵא לָהּ בִּתִּי, אֲחוֹתִי, אִמִּי, כִּדְפֵרְשׁוּ ז"ל [שיר השירים רבה סוף פ"ג], וּכְתִיב [תהלים קמ"ח, י"ד] "יִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ", מַמָּשׁ קֻרְבָה יֵשׁ לוֹ עִמָּהֶם וּבָנָיו הֵם, וְהַיְנוּ "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ", לְשׁוֹן שְׁאֵר בָּשָׂר. וְסוֹף סוֹף הֵם נַחֲלָתוֹ, וּמָה אוֹמֵר, אִם אַעֲנִישֵׁם הֲרֵי הַכְּאֵב עָלַי, כְּדִכְתִיב [ישעיה ס"ג, ט'] "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר", כְּתִיב בְּאָלֶ"ף, לוֹמַר שֶׁצַּעֲרָם מַגִּיעַ לַפֶּלֶא הָעֶלְיוֹן וְכָל שֶׁכֵּן לְדוּ פַּרְצוּפִין, שֶׁבָּהֶן עִקַּר הַהַנְהָגָה, וְקָרִינָן בְּוָא"ו "לוֹ צָר", וּכְתִיב [שופטים י', ט"ז] "וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל", לְפִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל צַעֲרָם וּקְלוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ.

כָּךְ הָאָדָם עִם חֲבֵרוֹ, כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם שְׁאֵר בָּשָׂר אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּשָׁמוֹת כְּלוּלוֹת יַחַד, יֵשׁ בָּזֶה חֵלֶק זֶה וּבָזֶה חֵלֶק זֶה, וּלְכָךְ אֵינוֹ דּוֹמֶה מְרֻבִּים הָעוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה  [ספרא בחקותי פרק ב], וְכָל זֶה מִפְּנֵי כְּלָלוּתָם. וּלְכָךְ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרָם לִבְרָכָה [ברכות מ"ז:] עַל הַנִּמְנֶה מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲפִלּוּ מֵאָה בָּאִים אַחֲרָיו, מְקַבֵּל שָׂכָר כְּנֶגֶד כֻּלָּם, מֵאָה מַמָּשׁ כְּמַשְׁמָעוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָעֲשָׂרָה הֵם כְּלוּלִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, הֲרֵי הֵם עֶשֶׂר פְּעָמִים עֲשָׂרָה – הֵם מֵאָה, הוּא יֵשׁ לוֹ שְׂכַר מֵאָה. וְכֵן מִטַּעַם זֶה יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה [שבועות, ל"ט.], מִפְּנֵי שֶׁמַּמָּשׁ יֵשׁ בְּכָל אֶחָד חֵלֶק אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, וּכְשֶׁחוֹטֵא הָאֶחָד פּוֹגֵם עַצְמוֹ וּפוֹגֵם חֵלֶק אֲשֶׁר לַחֲבֵרוֹ בּוֹ, נִמְצָא מִצַּד הַחֵלֶק הַהוּא חֲבֵרוֹ עָרֵב עָלָיו, אִם כֵּן הֵם שְׁאֵר זֶה עִם [זֶה].

וּלְכָך רָאוּי לָאָדָם לִהְיוֹת חָפֵץ בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חִבֵרוֹ, וְעֵינוֹ טוֹבָה עַל טוֹבַת חֲבֵרוֹ, וְכְבוֹדוֹ יִהְיֶה חָבִיב עָלָיו כְּשֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא – הוּא מַמָּשׁ. ומִטַּעם זֶה נִצְטַוִּינוּ [ויקרא י"ט, י"ח] "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". וְרָאוּי שֶׁיִּרְצֶה בְּכַשְׁרוּת חֲבֵרוֹ וְלֹא יְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ כְּלָל וְלֹא יִרְצֶה בּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַקָּבָּ"ה רוֹצֶה בִּגְנוּתוֹ וְלֹא בְּצַעֲרֵנוּ, מִטַּעַם הַקֻּרְבָה, אַף הוּא לֹא יִרְצֶה בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ וְלֹא בְּצַעֲרוֹ וְלֹא בְּקִלְקוּלוֹ, וְיֵרַע לוֹ מִמֶּנּוּ כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ הָיָה שָׁרוּי בְּאוֹתוֹ צַעַר, אוֹ בְּאוֹתָהּ טוֹבָה.

הה' - לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ.

זוֹ מִדָּה אַחֶרֶת, שֶׁאֲפִלּוּ הָאָדָם מַחֲזִיק בְּחֵטְא, אֵין הַקָּבָּ"ה מַחֲזִיק אַף. וְאִם מַחֲזִיק, לֹא לָעַד, אֶלָּא יְבַטֵּל כַּעְסוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יָשׁוּב הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ [מלכים-ב י"ד, כ"ה] שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּבָּ"ה גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הָיוּ עוֹבְדֵי עֲגָלִים, וְרִחֵם עֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁבוּ. אִם כֵּן לָמָּה רִחֵם, בִּשְׁבִיל מִדָּה זוֹ שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, אַדְרַבָּה מַחֲלִישׁ אַפּוֹ, עִם הֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן הַחֵטְא קַיָּם, אֵינוֹ מַעֲנִישׁ, אֶלָּא מְצַפֶּה וּמְרַחֵם אוּלַי יָשׁוּבוּ, וְהַיְנוּ [תהילים ק"ג, ט'] "לֹא לָנֶצַח יָרִיב וְלֹא לְעוֹלָם יִטּוֹר", אֶלָּא הַקָּבָּ"ה מִתְנַהֵג בְּרַכּוּת וּבְקָשׁוֹת, הַכֹּל לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל.

וְזוֹ מִדָּה רְאוּיָה לָאָדָם לְהִתְנַהֵג בָּהּ עִם חֲבֵרוֹ. אֲפִלּוּ שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְהוֹכִיחַ בְּיִסּוּרִים אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ אֶת בָּנָיו, וְהֵם מִתְיַסְּרִים, לֹא מִפְּנֵי זֶה יַרְבֶּה תּוֹכַחְתּוֹ, וְלֹא יַחֲזִיק כַּעְסוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁכָּעַס, אֶלָּא יְבַטְּלֶנּוּ. וְלֹא יַחֲזִיק לָעַד אַפּוֹ, גַּם אִם אַף הוּא הַמֻּתָּר לָאָדָם, כְּעֵין שֶׁפֵּרְשׁוּ "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ" [שמות כ"ג, ה'] וּפֵרְשׁוּ [פסחים קי"ג:] מַה הִיא הַשִּׂנְאָה הַזֹּאת, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, וְהוּא יָחִיד אֵינוֹ יָכוֹל לְהָעִיד, וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ עַל דְּבַר עֲבֵרָה, וַאֲפִלּוּ הָכִי אָמְרָה תּוֹרָה "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ", שְׁבוֹק יָת דִּבְלִבָּךְ, אֶלָּא מִצְוָה לְקָרֵב אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה, אוּלַי יוֹעִיל בְּדֶרֶךְ זוֹ. וְהַיְנוּ מַמָּשׁ מִדָּה זוֹ, "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".

הו' - כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.

הֲלֹא פֶּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ [פרדס רימונים, שער ההיכלות, סוף פרק ה'], שֶׁיֵּשׁ בְּהֵיכָל יָדוּעַ מַלְאָכִים מְמֻנִּים לְקַבֵּל גְּמִילוּת חֲסָדִים שׁאָדָם עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֶגֶת עַל יִשְׂרָאֵל, מִיָּד אוֹתָם הַמַּלְאכִים מַרְאִים הַחֶסֶד הַהוּא וְהַקָּבָּ"ה מְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָפֵץ בְּחֶסֶד. וְעִם הֱיוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים, אִם הֵם גּוֹמְלִים חֶסֶד זֶה לָזֶה מְרַחֵם עֲלֵיהֶם. וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר לְגַבְרִיאֵל [יחזקאל י', ב'] "בֹּא אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל וְגוֹ", כִּי הוּא שַׂר הַדִּין וְהַגְּבוּרָה וְנִתַּן לוֹ רְשׁוּת לְקַבֵּל כֹּחוֹת הַדִּין בֵּינוֹת לַגַּלְגַּל מִתַּחַת לַכְּרוּבִים מֵאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, דְּהַיְנוּ דִּין גְּבוּרַת הַמַּלְכוּת, וְהָיָה הַדִּין מִתְחַזֵק עַד שֶׁבִּקֵּשׁ לְכַלּוֹת אֶת הַכֹּל, לְקַעְקֵעַ בֵּיצָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה, וּכְתִיב [שם שם, ח'] "וַיֵּרָא לַכְּרוּבִים תַּבְנִית יַד אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם", וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה לְגַבְרִיאֵל, הֵם גּוֹמְלִים חֲסָדִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ [ויקרא רבה סוף פרק כ"ו], וְאַף אִם הֵם חַיָּבִים, נִצּוֹלוּ וְהָיָה לָהֶם שְׁאֵרִית. וְהַטַּעַם, מִפְּנֵי מִדָּה זוֹ, "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא", רוֹצֶה, בְּמַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְלִים חֶסֶד, וְאוֹתוֹ צַד מַזְכִּיר לָהֶם, עִם הֱיוֹת שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים בְּצַד אֶחָד.

אִם כֵּן בְּמִדָּה זוֹ רָאוּי לָאָדָם לְהִתְנַהֵג, אַף אִם רָאָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה לוֹ רַע וּמַכְעִיסוֹ, אִם יֵשׁ בּוֹ צַד טוֹבָה, שֶׁמֵּטִיב לַאֲחֵרִים, אוֹ מִדָּה טוֹבָה, שֶׁמִּתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, יַסְפִּיק לוֹ צַד זֶה לְבַטֵּל כַּעְסוֹ מֵעָלָיו וְיִרְצֶה לִבּוֹ עִמּוֹ, וְיַחְפֹּץ חֶסֶד, וְיֹאמַר "דַּי לִי בְּטוֹבָה זוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ". וְכָל שֶׁכֵּן בְּאִשְׁתּוֹ, כִּדְפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרָם לִבְרָכָה [יבמות סג.] "דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא". כָּךְ יֹאמַר עַל כָּל אָדָם. "דַּי לִי בְּטוֹבָה פְּלוֹנִית שֶׁעָשָׂה לִי אוֹ שֶׁעָשָׂה עִם פְּלוֹנִי אוֹ מִדָּה טוֹבָה פְּלוֹנִית שֶׁיֵּשׁ לוֹ", וְיִהְיֶה "חָפֵץ חֶסֶד".

להורדת כל הקובץ לחץ כאן