חנוכה מהארת סוכות

נכתב על ידי יניב, 25/11/2018

חנוכה קשור לחג הסוכות, כמו שראו זאת החשמונאים: 'ויחוגו חג לה' שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות, ויתעו בישימון כבהמות שדה' וכו' (חשמונאים ב,י). בא השפת אמת ואומר שחנוכה הוא ממש מכח סוכות: 'חנוכה ופורים הם הארות מרגלים. רק השלושה רגלים המפורשים בתורה הם תורה בכתב, ויש נגד זה גם כן רגלים מתושב"ע... וחנוכה הארה מחג הסוכות' וכו' (שפת אמת. חנוכה, תרמ"א). מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א מסביר ('לזמן הזה' כסלו 'חנוכה וסוכות') שהקשר העמוק שמחבר בניהם זהו הקשר לא"י, שיש בשניהם כיבוש א"י, וכן יש קשר של ההשגחה האלוקית בשניהם (ועניין ההשגחה חשוב במיוחד בקשר לא"י) [ראה שם]. נראה שאפשר להוסיף שבמדבר מי שהיה המנהיג ונחשב כמלך הוא משה: 'משה זה מלך' (יר' סנהדרין א,ג) [וכן בשמו"ר מח,ד: 'משה מלך, שנאמר "ויהי בישורון מלך"'. ובזבחים קב,א: 'יבמה – מלך'] (וכן מובא בויק”ר לא,ד שמשה היה מלך, ועוד). והרי משה היה משבט לוי, וזהו כמו מלכות החשמונאים שהיתה מלכות של שבט לוי (ויותר מזה, ישנה דעה שמשה היה כהן [זבחים שם], וממילא זהו ממש כמו החשמונאים שהיו כהנים). גם נראה שהנס במנורה היה שדלק שמונה ימים, אבל היה בו כדי להדליק יום אחד, כך שכעין זה עם אפשרות של ראיה של שבע פלוס אחד, וזהו כמו סוכות שמצד אחד יש בו שמונה ימים, ומצד שני יש בו שבוע של סוכות פלוס יום אחד (שמ"ע). בסוכות היתה הדלקת אור מרובה: 'ומנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים של זהב בראשיהן וארבעה סולמות לכל אחד ואחד, וארבעה ילדים מפרחי כהונה ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג, שהן מטילין לכל ספל וספל... ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה' (משנה סוכה ה,ב-ג). כך גם בחנוכה התגלה הדלקת האור בחנוכיה, שמדליקים בכל בית בפתח, שכך גם מאיר את החצר כעין בסוכות שלא היתה חצר שלא מאירה מהאור. גם יש דגש בסוכות על ארבע (ארבעה ספלים, סולמות וילדים) שכך גם בחנוכה לקח שמונה ימים כיון שלקח ארבעה ימים הדרך לכל כיון (גם היו הרבה מנורות, שבכל אחת ארבעה ספלים, ומיעוט רבים שנים, כך שזה מינימום שמונה ספלים – כמו שמונת נרות החנוכיה). חנוכה קשור לחשמונאים הכהנים, וכך גם את הפתילות של הספלים היו עושים 'מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין, ובהן היו מדליקין' (שם), כך שיש בהדלקה קשר לכהנים (בנוסף לכך שפרחי כהונה היו שמים את השמן). גם נראה שהיו בכל מנורה סה"כ 120 לוג שמן, שכאשר מתחלק לשמונה שמרמז על זמן חנוכה (שמונת ימי חנוכה), יוצא 15 שזה גימטריה של 'י'ה', כנגד "ויאמר כי יד על כס י'ה מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז,טז). שהשם י'ה מרמז על חסרון בשם ה': '"ויאמר משה" - כי יד על כס י'ה, ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית. ומהו כס ולא נא' כסא, ואף השם נחלק לחציו? נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם' וכו' (רש"י שם). יוצא שהשם י'ה מרמז על מלחמה בעמלק שממעט את שם ה' בעולם (שלכן הגילוי שלו זה בחסרון שם ה'), ממילא גם במלחמה ביוונים כעין שהיה שימוש בשם זה, על שניסו למעט את שם ה' בעולם בגזרותיהם. עוד נראה שסוכות זה כנגד זמן המדבר, שהיה בשל חטא המרגלים בקשר לא"י, ובנוסף היה בזמן זה גם עניין שהתורה תספג בנו (תנחומא "בשלח" סימן א) כדי שנכנס לארץ מחוברים לתורה. כך שבעצם זמן המדבר הוא חיבור של א"י והתורה, שכך גם זהו חנוכה, שיצאו לילחם בשל הגזרות על התורה, אבל יחד עם זה היה גם קשר לא"י – לכבוש את הארץ כדי שתהיה בשליטתנו, ועל שניהם עומד חנוכה (כמו שהרמב”ם מביא את שני הדברים 'בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות... עד שריחם עליהם אלקי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם... וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים' וכו' [הל' מגילה וחנוכה ג,א]), שזהו היסוד שהתגלה מסוכות. גם בזמן המדבר חטאו בשני חטאים גדולים במיוחד, שזהו העגל והמרגלים, ובשניהם שבט לוי לא חטא (לא חטאו בעגל: 'ר' יהודה אומר: אף שבט לוי לא שתף עצמו במעשה העגל, שנאמר "ויעמוד משה בשער המחנה" וכו'. ראה משה את שבט לוי שלא נשתתף עמהם' וכו' [פרקי דר"א מה]. וכן לא חטאו במרגלים: 'אמר רב המנונא: לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי' וכו' [ב"ב קכא,ב. וראה במדבר רבה א,יא]). כך בחשמונאים כעין מתגבר כוח הלוים מזמן המדבר, ומבטל את החטא של כפירה בה' ממעשה הגוים, שבעגל זה היה מהערב רב, ובזמנם זה היה מהיוונים, שגם הם רמזו כעין המשך לעגל, שגזרו 'כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל' (ב”ר ב,ד) ועל הדרך גם כבשו את א”י, כעין תיקון לחטא המרגלים שהרחיקנו מא”י, שכאן חיברו את בנ”י לא”י. לכן קשור לסוכות שהוא כנגד זמן המדבר, שכך כוח החג משפיע לקבל כוח בזמן החשמונאים לנצח את היוונים. גם נראה שסוכות כנגד זמן המדבר שבו ה' האיר לנו בנס ע"י עמוד האש, וזה מתגלה בחנוכה במנורה, שה' האיר לנו בנס, וביטל את 'גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן' (שם) [וזה היה עם ניצחון בנס (רבים ביד מעטים) כמו הסוכות במדבר, שהם נס – ענני הכבוד, שהיו מגנים עלינו במדבר].

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע