חברון ומסירות נפש לא"י (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יניב, 30/10/2018

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען... וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר. ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר.. ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת" (בראשית כג,א-כ). התורה מספרת בהרחבה על קניין מערת המכפלה בחברון. אומר על זה האבן עזרא: '"ואחרי כן קבר אברהם את שרה" – ומאז נתקיים השדה לאחוזת הקבר לו ולזרעו. ונזכרה זאת הפרשה, להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות, לחיים ולמתים. ועוד: לקיים דבר ה' לאברהם להיות לו נחלה' (אב"ע כג,יט). יוצא שיש כאן רמז למעלת א"י בהקשר לחיים ולמתים, ולנחלת הארץ בפועל. כך שנראה שרומז שא"י נקנית בפועל במסירות נפש, ולכן מצד אחד יש את עניין החשיבות לחיים ולמתים, כעין שמאוחדים בזה, שאין שוני בין החי למת, ודרך כך יורשים את הארץ. נראה שלכן פתח גן עדן הוא במערת המכפלה, כיון שהוא מחבר בין החיים והמתים... נראה שלכן מובא: '… ורץ להביא בן בקר, וברח מלפניו בן הבקר ונכנס למערת המכפלה. ונכנס אברהם אחריו, ומצא שם אדם הראשון ועזרו שוכבים על המטות וישינים, ונירות דולקות עליהן, וריח טוב עליהם כריח ניחוח. לפיכך חמד המערה לאחוזת קבר' וכו' (פרקי דר"א לו). שכנראה דרשו "ואל הבקר רץ אברהם" (בראשית יח,ז) שמדוע נאמר "רץ" ולא נאמר 'וימהר', כמו שמובא לפני כן: “וימהר אברהם האהלה אל שרה" (שם,ו)? לכן למדו שאחרי הבקר היה צריך לרוץ כיון שברח. ומניין שזה אל מערת המכפלה? בפשטות זה סברה שרץ למקום מיוחד באזור, וממילא זהו מערת המכפלה. אולם אפשר שלמדו זאת מההמשך "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער", כרמז לקשר לבנו (שהנער זהו ישמעאל), לכן למדו שרץ לדבר שקשור לבנו, ואיזה מקום קרוב מצינו בקשר לבנו? לזה למדו שמיד לאחר קניין מערת המכפלה נאמר "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל" (כד,א), שהכוונה: 'בכל עולה בגימ' בן, ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה' (רש"י). לכן למדו כעין רמז שהבקר רץ למערת המכפלה. (או שלמדו שהמלאכים זה לקראת ההמשכיות – הולדת יצחק, לכן זהו כמו בקניית מערת המכפלה, שלאחריה מובא השליחה לקחת אשה ליצחק בשביל ההמשכיות). אולם אולי אפשר שהדרשה רומזת לכך שמערת המכפלה קשורה לחיים ולמתים כמו שאמרנו, ולכן חיברו בין הולדת יצחק, שנאמר על לידתו אצל המלאכים, למיתת שרה שנקברה במערת המכפלה, לומר על הקשר בין העוה"ז לעוה"ב, שמתחבר במערת המכפלה, היא פתח גן עדן. אולי זה מרומז בשם חברון מלשון חיבור, כעין חיבור בין העוה"ז והעוה"ב, בין החיים והמתים. כך שנראה שחברון קשורה למסירות נפש, שמוכן לעבור מהחיים למוות בקדושה, לכן במערת המכפלה קבורים האבות הקדושים (להבדיל מירושלים שהיא המקום של העלאת העולם לקדושה, ולכן מדגיש את החיים, לכן בבית מקדש במחנה שכינה אסור להיכנס טמא מת. כמו כן אסור להניף ברזל בהכנת המזבח, כיון שמרמז על קיצור חיים). לכן כלב עובר דרך מערת המכפלה כדי לקבל כוח להתנגד למרגלים: '(במדבר יג, כב) "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" ויבאו מבעי ליה? אמר רבא: מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים, והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים' (סוטה לד,ב). כלב צריך לצאת נגד דברי המרגלים שזה מסוכן, מי יודע מה יעשו לו? לכן ביקש כח להתחזק ולא לפחד אפילו בפקנ"פ. בנוסף, טענת המרגלים היתה שהעם חזק, ואי אפשר לנצחם, וזה מקצת אמת, שהיו בארץ ענקים. לכן היה צריך כח שלא לפחד מהמוות, אלא לרצות את א"י אפילו בפקנ"פ, ולכן הלך לחברון ששם קברי האבות, שמראה על הקשר של מסירות נפש וא"י. שהאבות קיבלו את א"י (ורצו בה), וקבורים שם שזה מרמז על מסירות נפש. ובפס' נאמר "חברון" כיון שזהו מעלת חברון, כמו שמתגלה אצלנו, שהתורה סיפרה על קניית מערת המכפלה שבחברון באריכות, כדי לומר על מעלת א"י לחיים והמתים, שמרמז על מסירות נפש לא"י. אולי זהו: 'ולמה הוא קורא אותה קרית ארבע? שדרו בה ד' צדיקים: ענר, אשכול, וממרא, אברהם. ונמולו בה ד' צדיקים: אברהם, ענר, אשכול, ממרא. ד"א, קרית ארבע שנקברו בה ד' צדיקים אבות העולם: אדם הראשון, אברהם, יצחק ויעקב... אמר רבי עזריה: שמשם יצא אבינו אברהם שרדף אחרי ארבע מלכיות' (ב"ר נח,ד). שנקרא ע"ש שחיו בה צדיקים, וקבורים בה צדיקים. שזה מרמז על חיים ומתים, וזה גם קשור למסירות נפש, בצורה הקטנה זה התגלה במילה שמלו שם (שיש מקצת סכנה), ובצורה הגדולה התגלה בכך שמשם יצא אברהם להילחם בארבעת המלכים במסירות נפש, ולחימתו נגדם מרמזת על כך שהארץ שייכת לו (כמו שמביא מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, ב'תורת המקרא' פרשת "לך לך" [ב]). לכן כלב הלך להתחבר לזה לקראת עניין הכניסה לארץ, כיון שיש להילחם על א"י תוך פקנ"פ, שזה גם הטענה של המרגלים שלא להיכנס (בשל פקנ”פ). אולי זהו: “ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען" שמרמז על פקנ"פ (“ותמת שרה"), שכבר התגלה בכך שממנו אברהם יצא להילחם בארבעת המלכים (“בקרית ארבע"), וזה משפיע גם לדורות: "הוא חברון בארץ כנען", זהו כח חברון בכיבוש א"י (כנען). אולי גם זהו: 'רבי עקיבא היה יושב ודורש, והצבור מתנמנם. בקש לעוררן, אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה? אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה, שחיתה מאה ועשרים ושבע, ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות' (ב"ר נח,ג). שנראה שאסתר הגיע למלכות כדי להציל את בנ"י, וזה בא דרך מסירות נפש, שנכנסה שלא בקריאה מהמלך. לכן זה רומז לכאן, שגיל מיתתה של שרה זהו הפתיחה לקניין חברון, המרמזת על מסירות נפש לקדושה. (גם יש קשר לא"י, שמאסתר יצא המלך שהתיר להמשיך את בניית המקדש).


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
יניב (31/10/2018)
בבעל הטורים (בראשית יח,ז) מובא על ריצת אברהם לבקר: 'ואל הבקר רץ. אותיות אל הקבר רץ, שרץ אחריו למערה. ואל הבקר רץ בגימטריא רץ למערה'. שזה על דרך הרמז. אולם על דרך הדרש אולי למדו חז"ל שהאמירה שאברהם רץ "אל הבקר" מיותרת, כיון שמובא מיד "ויקח בן בקר רך וטוב", כך שיכל להיאמר "וירץ אברהם ויקח בן בקר" וגו', מדוע לומר "ואל הבקר רץ אברהם"? לכן למדו שמלמד שרץ אל הרמוז ב"בקר" שזהו מערת המכפלה שרמוז באותיות קבר.
ציורים לפרשת שבוע