מהו הערך העליון בענני הכבוד שחג הסוכות נקבע לזכרם בשונה משאר הניסים?

נכתב על ידי ברוך עינב, 30/9/2018

בס"ד

ידועה השאלה המוכרת אודות חג הסוכות, מדוע חוגגים מצד אחד את הנס של ענני הכבוד שהיו לכבוד אהרון הכהן ע"ה ומצד שני לא חוגגים את נס המן שהיה לכבוד משה רבינו ע"ה ונס בארה של מרים שהיה לכבוד מרים הנביאה ע"ה, ובנוסף לטעמים הידועים חשבתי בעה"י על טעם נוסף, שהרי ידוע שביהדות האוכל והשתיה לא מהוים את התכלית אלא רק כמה מהאמצעים להגיע אליה, וכך לדוגמא כשהיהודי מצווה לענג את השבת ואת חגי ישראל ולשמוח בשמחת חתן וכלה, בר מצוה, ברית מילה ופדיון הבן, אמנם יש שם אוכל ושתיה אך הם אינם מהוים את המטרה העיקרית אלא רק חלק מהאמצעים להגיע אליה - לשמוח ולהתענג על ד', להתקרב אליו וליהנות מזיו שכינתו, לקיים את מצוותיו ולעשות את רצונו יתברך, שהרי הצדיקים הנעלים לא מברכים כדי לאכול אלא אוכלים כדי לברך ולתקן את מה שהם אוכלים ושותים.

בשונה מהמן ובארה של מרים שנועדו לקיים את הגוף הגשמי, ענני הכבוד היו נס על טבעי שלא שייך למושגים של העוה"ז ואמנם אף הם ביטאו שמירה ודאגה לעניניהם החומריים של ישראל אך היה להם ערך מוסף בכך שהם ביטאו את החיבור והקשר המיוחדים בין ישראל לבורא עולם ואת אהבתו הטהורה, האדירה והאינסופית של ד' יתברך כלפי עם ישראל, ולזכר נס פלאי ועל טבעי שכזה ראוי שלעם ישראל יהיה חג מיוחד, ולעומת זאת אין זה מן הראוי לחגוג את העובדה שהיה לנו אוכל לאכול ומים לשתות אע"פ שגם הם הגיעו שלא בדרך הטבע, כשבזמן שהאדם היה אוכל את המן הוא יכול היה לחשוב על כל מאכל שבעולם והמן היה נהפך אליו, פירות, ירקות, בשר, דגים, גבינות או כל מאכל אחר וכך גם הברכה היתה בהתאם ובאופן דומה גם לגבי בארה של מרים המים היו נהפכים לסוג המשקה בו לבו של האדם היה חפץ, יין, מיץ רימונים, תפוזים, תפוחים, נקטר מנגו או כל משקה אחר, אך עדיין ד' יתברך לא ברא את האדם כדי שישים את האוכל והשתיה במרכז חייו ויהפוך אותם לתכלית ולמטרה על אף כל הניסים המיוחדים שהיו גלומים בהם, והקב"ה לא רצה שבניו ובנותיו יעניקו יחס מוגזם ובלתי הולם לעניני העוה"ז ובתוכם גם לאוכל ולשתיה שכמו השינה כל תפקידם לתת להם כח לעבודת ד' יתברך ולאפשר להם לעשות באמצעותם מצוות מדאוריתא ומדרבנן כמו קידוש, ברכת המזון, ברכות הנהנין ונטילת ידים.

התורה מלמדת את האדם שהאוכל והשתיה בחייו לא צריכים להוות הסיבה לחגוג עבורה אלא לחגוג באמצעותה דברים משמעותיים שמקרבים אותו ל-ד' ועוזרים לו להידבק בו יתברך, אך כשמדובר בתכלית ובכמה מהמטרות לשמן נברא העולם, להגיע לקרבת אלוקים, ליצור חיבור וקשר בין הקב"ה לעם ישראל וליצור אהבה ואחדות ביניהם ראוי מאוד לחגוג את זה, אך כשמדובר רק באמצעים להגיע אל המטרה לא שייך להנציח את זה במסגרת חג כלשהו, שהרי דוד המלך אמר: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים עג, כח) ולא קרבת בשר ויין, וגם מה שכתוב בגמרא שאין שמחה אלא בבשר ויין (פסחים קט.) גם כאן מדובר רק באמצעים להגיע למטרה העיקרית שהיא להגיע לקרבת אלוקים ודבקות בבורא יתברך במצות עונג שבת וחג לדוגמא, לקיים את מצוות ד' ולעשות את רצונו יתברך.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע