השמחה שבכל צעד קטן שהבן עושה כלפי מעלה (1 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי ברוך עינב, 16/9/2018

בס"ד


תארו לכם את אותם הורים שההתקדמות של בנם המחונן שהיה החכם ביותר בכל מוסד הלימודים בו למד וגרם להם לשמוח עד מאוד נעצרה בשלב מסוים באופן מפתיע ובלתי צפוי במקום שממנו הוא אינו מתקדם הלאה. איך אפשר להבין את הצער העמוק של הורים כאלה על המצב העגום של בנם שדורך במקום במשך זמן רב שבו היה יכול להתקדם בצורה משמעותית, מתוך ידיעה שאם היה ממשיך באותה מגמה השמים היו יכולים להיות הגבול עבורו, ובמקום זאת הם רואים כיצד כל היכולות המופלאות שלו וההבטחה הגדולה שהוא היוה נמצאות בהשהיה.


אך מה זה לעומת הצער הגדול והעמוק יותר שיש ל-ד' ביחס לבניו ובנותיו היקרים שאע"פ שהוא יתברך נפח באפם נשמת חיים נצחית שהיא חלק אלוקה ממעל וחצובה היא מתחת כסא הכבוד, הם תקועים באותו מקום במשך זמן רב מדי כשהם אינם מוציאים מהכח אל הפועל ולו רבע אחוז ממנה ולא מביאים אותה לידי ביטוי הולם אלא נעצרים ברגע מסוים במקום ומסוגלים לחיות באותה דרגה רוחנית במשך שנים רבות מבלי להתרומם ולהתעלות מעליה כשהם אינם מבינים את הצורך המהותי והערך העליון שבכך.


כל זוג הורים שמח מאוד מכך שהרמה השכלית של כל אחד מבניו ובנותיו משתפרת מאחר וכך גם כל רמת הדו-שיח והתקשורת בינהם הולכת ומתעלה למקומות הרבה יותר גבוהים, וזה מאפשר להם לדבר איתם כל פעם ברמה יותר ויותר גבוהה, ולכן כל צעד שהילדים עושים שמקדם אותם למקום עליון יותר משמח את הוריהם עד מאוד, כאשר אם פעם התקשורת בינהם הסתכמה בקוצ'י מוצ'י, חיוכים מתוקים ופרצופים מצחיקים, לאחר כמה שנים הם כבר מוצאים את עצמם מדברים על ענינים ברומו של עולם בצורה שמשמחת ומפרה יותר את שני הצדדים, ולא דומה ילד שאפשר לדבר איתו בדברי תורה וחכמה מורכבים לאחד כזה שכל תחומי הענין שלו מסתכמים בדברים בטלים ושקריים שקשורים לחיי החומר וההבל של העולם השפל הזה.


מכאן ניתן ללמוד על ד' שמדבר עם כל אחד מברואיו ללא הפסקה אלא שלא כולם מבינים את השפה, הרמזים והמסרים שמגיעים מלמעלה כפי שניתן רק ע"י לימוד מעמיק של התורה הקדושה, ויש לו יתברך שמחה ונחת רוח גדולים על כל צעד קטן שכל אחד מבניו ובנותיו עושים לעברו, כשהם מוסיפים מיום ליום עוד ועוד נדבכים וקומות לתפיסת העולם, לקליטת המציאות, לחכמה, לבינה ולדעת האלוקים שלהם, מאחר וזה מאפשר לבורא עולם להעלות את כל רמת הדו-שיח והתקשורת כלפיהם בהתאם, ומתוך כך גם כל המציאות האלוקית מתעלה.


אין עונג גדול יותר מהקרבה והדבקות ב-ד', כפי שאמר דוד המלך: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים עג, כח), והוא יתברך יודע בדיוק למה יכולים לזכות כל בניו ובנותיו היקרים והאהובים שהולכים בדרך ד', התורה והמצוות, והרי אחת הסיבות שברא את כל העולם על כל ברואיו היא כדי שיהיה לו יתברך למי להיטיב, ולכן כל קרבה נוספת לבורא עולם שמצליח האדם להשיג מאפשרת לו יתברך להעניק לו יותר ברכה ושפע בכל תחומי החיים בצורה שמשמחת את אבינו מלכנו עד מאוד, ובכך להביא לידי ביטוי את מידת החסד שהיא אחת מעשר הספירות כל פעם בצורה יותר ויותר משוכללת ונשגבת. שהרי הכלל הוא שהצד הנותן תמיד חש סיפוק, שמחה והנאה גדולים יותר מהצד המקבל בניגוד גמור למה שמקובל לחשוב.


ולכל מטבע שני צדדים וניתן ללמוד מכאן גם על מידת הצער שיש לאבינו מלכנו על כל בניו ובנותיו שתקועים באותו מקום אף אם הוא גבוה, רוחני ותורני ביחס לאחרים, כשלא רק שהם אינם מתקדמים ממנו אלא שהם אפילו לא יודעים עד כמה זה חשוב והכרחי, בצורה שהיא משמעותית ומשפיעה ישירות לא רק על כל חיי הנצח של העוה"ב שלהם אלא אף על העוה"ז, וכל שכן אם טרם עשו את הצעד המתבקש, חזרו בתשובה וקיבלו עליהם עול תורה ומצוות, מאחר ולא רק שזה מונע מהקב"ה להעניק להם את כל מה שהוא יכול ורוצה להעניק להם, מאחר ובאותה נקודה הם לא מהוים כלים שמסוגלים לספוג את כל כמות האור האדירה שהאינסוף ב"ה יכול ורוצה להשפיע עליהם מלבד כמות מצומצמת מאוד בהתאם למדרגתם הרוחנית, אלא שבמקום זאת הוא יצטרך לעורר אותם לחזור למוטב ע"י עונשים קלים או קשים בהתאם למקום בו הם נמצאים.


חשוב להבין שאם הורים בשר ודם לא נהנים כלל כשהם נאלצים להעניש את ילדיהם והם עושים זאת בלית ברירה מאחר ויש קוים אדומים שאסור לעבור אחרת צריך להעביר מסר חד וברור כדי שאותו מעשה שלילי לא ישתרש בתוכם ולא יתקבע בנפשם, במטרה לבער את הנגע מקרבם מוקדם ככל האפשר, אז כל שכן שבורא עולם אינו נהנה להעניש את בניו ובנותיו היקרים והיה מעדיף לפעול מולם בספירות החכמה, הבינה, הדעת, החסד לדוגמא. הקב"ה אינו רשע או סאדיסט כמו שחלק מבני האדם עלולים לחשוב, כשלמעשה כל מטרתו היא לעורר את בניו ובנותיו שיעשו תשובה, יחזרו למוטב וימצאו את האמת האלוקית והתכלית של החיים בצורה שתאפשר לנשמתם לעשות את כל המשימות, התיקונים והתפקידים החשובים לשמם נשלחה לעוה"ז לטובתם האישית.


נדמין לעצמנו הורים בעלי אמצעים שאחד מבניהם מסרב לקבל את כל השפע הגשמי הרב שנצבר במשפחתם במשך כמה דורות ובמקום לקחת וליהנות מכל זה משום מה הוא בוחר לפגוע בהם בכל דרך אפשרית וללא כל סיבה הנראת לעין, שהרי אחת הסיבות העיקריות שהם עבדו כ"כ קשה במשך שנים רבות היא כדי שיוכלו להעניק לילדיהם את כל צרכם בעת הצורך, ובמאמר מוסגר הציור הזה כמו רבים אחרים ממחיש בצורה מעולה עד כמה תפיסת העולם הזאת היא שגויה מעיקרה, שהרי אף אחד לא מבטיח גם להורים הצדיקים ביותר שכל ילדיהם ישתמשו בכל ההון והרכוש שישאירו להם עם דעת ותבונה, מאחר ואם יבחרו ח"ו להשתמש בו לרעה לצורך עבירות וללכת נגד רצון הבורא ב"ה יצא שכרם בהפסדם, וכך במקום להשקיע את זמנם בתורה ומצוות שיזכו אותם לחיי הנצח של העוה"ב יצא שהם הקדישו חלק גדול מחייהם להבל וריק, כדכתיב: "יְראוּ אֶת ד' קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהוָה לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב" (תהלים לד, י-יא), ושמעתי רעיון נפלא עבור ההורים שמבוסס על ביאור הפסוק הזה שמוכיח שאם ילדיהם ילכו בדרך ד' ויעשו את רצונו יתברך אין להם כל סיבה לדאגה מאחר ולא יחסר להם דבר גם אם לא יתנו להם דבר, מאחר והקב"ה בכבודו ובעצמו לא יחסיר מהם דבר וישלים להם כל מחסורם בדיוק לפי מה שהם צריכים לצורך התיקון אותו נשלחו לעשות בעוה"ז.


והרי ידוע שהקב"ה יכול ורוצה להעניק לכל בניו ובנותיו היקרים והאהובים הרבה יותר מהוריהם הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית גם אם הם החכמים, הצדיקים והעשירים ביותר בעולם, מאחר והפער בין כל נברא ולו החכם שבהם לבין בורא עולם הוא הרבה יותר גדול לאין ערוך ביחס לכל נברא אחר, וגם מכאן ניתן לעמוד על הצער העמוק של ד' יתברך שבניו ובנותיו מונעים מעצמם את כל השפע האלוקי והעצום שהקב"ה יכול ורוצה לתת להם לא רק בעוה"ב אלא גם בעוה"ז כפי שניתן לראות בחוש בקרב כל יראי ד' שעובדים אותו בנאמנות ובמסירות, שאין כל דרך שכלית להסביר את צורת החיים העל טבעית שלהם בהנהגתו והשגחתו הפרטית של הקב"ה שנוקט כלפיהם בהנהגת מידה כנגד מידה וכשם שהם מצליחים להתגבר על יצרם, להשליט את הנשמה האלוקית על הנפש הבהמית שלהם ומבטלים את רצונם לרצון ד' כך גם הוא יתברך מעלה את כל מציאות החיים שלהם מעל הטבע על כל מה שמשתמע מכך, כשהוא יתברך מרעיף עליהם אינספור חסדים, טובות, ניסים ונפלאות, מאחר והם הפכו את עצמם לכלים שראויים לקבל את אור האינסוף והשפע האלוקי שהקב"ה רוצה ויכול להעניק להם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
אריאל מרדכי פנדל (17/9/2018)
תדה על הדברים המאירים.
הארת את עיני בענין כמה הקב"ה שמח ביום הכיפורים, לא רק מהבחינה של "אין שמחה כהוצאת הזבלים" (מדרש) שזהו מצד סור מרע, אלא גם שמח מההתקדמותהקטנה-גדולה של ילדיו. יישר כח.
ציורים לפרשת שבוע