סליחות

נכתב על ידי יניב, 17/8/2018

 '[דבר אחר] "יענך ה' ביום צרה”, היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל והיה מצטער על ישראל. ואמר: בשעה שהצרות באות על ישראל [מי מכפר עליהם? אמר לו הקב"ה: דוד אל תצטער שכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו: בשעה שהצרות באות על ישראל] יעמדו לפני יחד באגודה [אחת] ויאמרו לפני (סדר) [סדרי] סליחה ואני עונה אותם. (ומה) [והיכן] גילה אותם? אמר ר' יוחנן: "ויעבור ה' על פניו ויקרא" (שמות ל"ד ו') מלמד שירד הקב"ה מערפל שלו כשליח צבור שמתעטף בטליתו ועובר לפני התיבה, וגילה לו (סדר) [סדרי] סליחה. (ואומר) [ואמר] לו: אם יהיה תלמיד חכם שיש בידו להוציא את ישראל מידי (חובתו) [חובתן] אל יזוח דעתו עליו, יסתכל בי שלא היה [עמי] שותף במעשה בראשית, ירדתי וגליתי (סדר) [סדרי] סליחה למשה (ממנו), [ממני] ילמדו כל באי עולם. וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אני נותן (להם) [לו] שכר טוב. ובשעה שישראל מתקבצין לפני ועומדין (אגודה) [באגודה] אחת ואומרים לפני (סדר) [סדרי] סליחה (ואני) [אני] עונה אותם, שנאמר "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"' (תנא דבי אליהו זוטא כג). (ראה דברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה' הימים הנוראים 'אמירת הסליחות ומשמעותה'). אולי אפשר שבא כאן לבטא כמה גדול כוחם של י"ג המידות שהם מחברים לה', שלכן מצד אחד יש כאן את עניין הקרבנות שנאמר לדוד שהסליחות כעין כנגדם, וכן יש את הכפרה על העגל, שגם היא קשורה למקדש, כיון שהמשכן קשור לכפרה על העגל (כמו שמביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א 'תורת המקרא' “תרומה") לכן בעצם כוח י"ג המידות הם חיבור חזק ביננו לקב"ה. לכן נאמר 'מלמד שירד הקב"ה מערפל שלו כשליח צבור' וכו', שמבטא כביכול שה' ירד לעולם שזה חיבור לעולם, וכעין שליח ציבור שהוא בא בשם הציבור כך שיש חיבור בין הש"ץ והציבור, כך כעין יש חיבור ביננו לה'. לכן זהו כנגד הת"ח שיודע לכפר על הציבור, שהוא כ"ך קרוב לה' שה' מכפר בשבילו, כך גם בסליחות עם י"ג המידות (גם כשאין את אותו ת"ח) ה' מתקרב אלינו ויש חיבור חזק ביננו לה'. כשיש אחדות בבנ"י יש מעלה וקדושה גדולה, ולכן אז פועלים י"ג המידות בשלמות ('ובשעה שישראל מתקבצין לפני ועומדין באגודה אחת ואומרים לפני סדרי סליחה אני עונה אותם'). אולי י"ג המידות הם הסליחה, ולאחריה זהו שה' עונה לנו ומצילנו, שלאחר י"ג בא י"ד, “ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד,ל-לא). היד הגדולה שמושיע אותנו בכל הדורות. י"ג מידות הרחמים זה לא רק כפרה בלי כלום, אלא יש כאן עניין של חזרה בתשובה מצידנו, לכן בפס' של י"ג המידות נאמר גם "ונקה לא ינקה" (שמות לד,ז) 'דתניא, ר' אלעזר אומר: אי אפשר לומר נקה, שכבר נאמר לא ינקה, ואי אפשר לומר לא ינקה, שכבר נאמר נקה. הא כיצד? מנקה הוא לשבין, ואינו מנקה לשאינן שבין' (יומא פו,א) [יש כמה דעות מהם י"ג המידות, יש שכוללים גם את “לא ינקה”, כך שהוא חלק מהי"ג עצמם, שצריך גם תשובה. ויש דעות שהמידה הי"ג היא "ונקה", כך ש"לא ינקה" היא אחריהם, שלדעה הזו מי שלא שב בתשובה זה פוגם בגילוי י"ג המידות, כיון שסופם צריך להיות חזרה בתשובה]. דבר זה מתבטא עוד בתחילת י"ג המידות: "ה' ה'” '"ויעבור ה' על פניו ויקרא". א"ר יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. "ה' ה'” אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה' (יומא יז,ב), הרי שמובא כוחם של י"ג המידות לכפרה, אבל מיד גם מובא שצריך שיהיה בזה תשובה. לכן כמו שאמרנו לאחר הי"ג בא י"ד, שרמוז בקריעת ים סוף, וגם בקריעת ים סוף יש חיבור עם הקב"ה, שנגלה על הים והתנבאו במעלה מיוחדת: '"זֶה אֵ'לִי". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאוּ יְשַׁעְיָה וִיחֶזְקֵאל? שֶׁנֶּאֱמַר: (הוֹשֵׁעַ יב,יב) "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה". וּכְתִיב: (יְחֶזְקֵאל א,א) "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקים"... אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, לֹא הֻצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לִשְׁאֹל אֵי זֶהוּ הַמֶּלֶךְ? אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ, הִכִּירוּהוּ. פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְאָמְרוּ: (שְׁמוֹת טו,ב) "עָזִּי וְזִמְרָת יָ'הּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה! זֶה אֵ'לִי וְאַנְוֵהוּ! אֱלֹקי אָבִי, וַאֲרֹמְמֶנְהוּ"' (מכילתא שירה פרשה ג). לכן גם מיד "וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו", שגם בסליחות באה התשובה לה'. אולי לכן אנחנו אומרים 'אשמנו בגדנו' וכו', ע"פ הא"ב, אבל באות ת' מביאים שלושה, כך שסה"כ יש 24 בוידוי. שזה כרומז על כ"ד מתנות כהונה, כרמז לחבר את תשובתנו עם ענייני הקרבנות הנעשים ע"י הכוהנים. אולי גם כרמז לכפרה של אהרן בעגל, שאמנם משה הוא שכיפר (שהוא הת"ח שיודע לכפר, ואצלו נאמר י"ג המידות שיהיה חל תמיד גם בכל הדורות), אולם אהרן היה שותף בכפרה: '… "וירא אהרן ויבן מזבח לפניו". מה ראה? א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר: ראה חור שזבוח לפניו. אמר: אי לא שמענא להו השתא, עבדו לי כדעבדו בחור, ומיקיים בי (איכה ב, כ) "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא" ולא הויא להו תקנתא לעולם. מוטב דליעבדו לעגל, אפשר הויא להו תקנתא בתשובה' (סנהדרין ז,א). כך שגם אהרן היה קשור לכפרה על בנ"י (שבלעדיו לא היה יכול להתכפר). ואהרן נבחר בעקבות העגל לכהונה, כיון שבא לעכבם: 'כך בשעה שאמרו ישראל לאהרן (שמות לב, א): "קום עשה לנו אלהים", אמר להם (שם, ב) "פרקו נזמי הזהב". אמר להם "אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו". והוא לא נתעסק אלא לעכבן עד שיבא משה. א"ל הקב"ה "אהרן, יודע אני היאך היתה כוונתך. חייך אין אני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה!" שנאמר "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ" היכן א"ל הדבר הזה למשה? במשכן' (שמו"ר לז,ב). לכן מקשרים לקשר לכהונה, כדי לקשר לכפרה של י"ג המידות (שנאמרו בכפרת העגל). אולי גם גימטריה זה יוצא 'דך', שבא לבטא את שיפלותנו, שלכן אנו חוטאים בשל רוח שטות שנכנסה בנו (סוטה ג,א). אולי גם אותיות הא"ב מקשרות לתורה (שבהם נכתבה התורה) שאנו באים לבטא שאנו שבים בתשובה חזרה לתורה (ולידבק בה' ע"י התורה). וגם בנ"י דבוקים בתורה (כידוע שיש כביכול 60 ריבוא אותיות בתורה כנגד בנ"י), לכן אנו באים לבטא היטב את חזרתנו בתשובה, כעין כנגד '"ה' ה'” אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה' (אולי אפילו אנו מבטאים בזה שאנו שבים בתשובה מאהבה ולכן שהזדונות יהפכו לזכויות [יומא פו,ב], שבזה העולם מתעלה יותר ממה שהיה קודם לחטא), לכן כיון שיש 12 שבטים בבנ"י, אז כנגד זה מכפילים, כנגד קודם לחטא, ולאחריו, ולכן אומרים 24, ומקשרים לאותיות התורה. (ואולי גם כנגד 24 שעות ביממה, לומר שמעלים הכל בתשובה לה', כל רגע ורגע).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה