בארבעה פרקים העולם נדון

נכתב על ידי יניב ב-1/8/2018

 

'בארבעה פרקים העולם נדון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג, טו) "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם”. ובחג נידונין על המים' (משנה ר"ה א,ב). יש שוני בין הנאמר בדין שבר"ה לנאמר בדינים שבשאר הזמנים, שעל ר"ה מופיע באריכות, ואילו בשאר הזמנים מופיע ממש קצר. אותו דבר גם בברייתא: 'תניא, א"ר יהודה משום ר"ע: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה: הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה. ובמה? בשופר' (ר"ה טז,א). הלשון בין שלושת הרגלים שווה, רק בעניין ר"ה יש שינוי לשון. ביר' מצינו ברייתא דומה אבל קצת שונה: 'אמרה התורה הבא שעורים ביכורים בפסח, שתתברך לפניך התבואה. הבא חיטים בכורים בעצרת, שיתברכו לפניך פירות האילן. אמור מעתה ניסוך המים בחג שיתברכו לפניך המים' (יר' ר"ה א,ג). הרי שלא מובא כאן בכלל ר"ה. כך שמוכח שיש הבדל בין ר"ה לשאר ימי הדין, שביר' בברייתא זה מתבטא שממש מושמט עניין ר"ה, ובבבלי בברייתא זה מובא בלשון שונה. אמנם אין כ"ך הוכחה שר"ה בכוונה לא הובא, כיון שביר' יש הרבה קיצור, ולכן כיון שהעקרון שלזה הובאה הברייתא היה כדי להוכיח שלר"ע ניסוך המים דאורייתא (שקודם נאמר: 'ובחג נידונין על המים. מתניתין דרבי עקיבה, דרבי עקיבה אמר: ניסוך המים דבר תורה' וכו') לכן הסתפקו בלהביא את הברייתא רק עד עניין המים, ולכן כיון שר"ה הובא לאחר סוכות, אז את הקטע הזה השמיט היר' כיון שאינו חשוב לעניינו. ומה שהביא את ההתחלה, זה משום שראוי להתחיל מההתחלה ולא מהאמצע, ובפרט שבלי זה לא יובנו המילים 'אמור מעתה ניסוך המים' וכו' מה זה 'אמור מעתה'? לכן היה חייב להביא את הנאמר קודם. (מה שהלשון שונה בין היר' לבבלי זה לא תמוה, כיון שהרבה פעמים ברייתות בשני התלמודים מובאים בנוסח שונה). בכ"א גם ע"פ הנוסח שמובא בבבלי ר"ה מובא שונה, שהלשון שונה והמיקום חריג (שהיה לכאורה צריך להיות מובא לפני סוכות). לכן נשאלת השאלה מדוע מובא ר"ה בצורה חריגה? בפשטות י"ל שלהבדיל משאר הזמנים בהם הדינים הם על פרטים לצורך האדם (תבואה, פירות ומים), בר"ה הדין הוא על האדם, שזה שונה לגמרי, שיש לשים הבדל מודגש בין האדם לשאר הדברים. להדגיש שהאדם הוא החשוב בבריאה, ולא הממון. אולם נראה יותר מזה, שמה שהעולם נידון זה בשביל האדם, שהוא מרכז הבריאה, כמו שמובא בברייתא 'כדי שיתברכו לכם' (אמנם אפשר שזה נאמר רק כדי לומר איך משפיעים על הדין של אותם דברים לטובתנו, אולם נראה שיש בזה גם עומק, שהכל נברא בשבילנו, שאנו מתקנים את הכל, ולכן זה קשור לעצם הדין של אותם דברים - שהדין קשור אלינו) לכן האדם מופיע בנפרד משאר הדברים. ויותר מזה, לאדם יש קשר כעין לשינוי הדין של אותם דברים: 'תני רשב"י: הרי שהיו ישראל כשירין בר"ה ונגזרו להם גשמים מרובין, ובסוף חטאו, לפחות מהן א"א, שכבר נגזר גזרה. מה הקב"ה עושה? מפזרן לימים ולמדברות ולנהרות כי שלא תיהנה הארץ מהן. מה טעם? (איוב לח) "להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו”. הרי שלא היו ישראל כשירין בר"ה, ונגזרו להן גשמים מעוטים, ובסוף עשו תשובה, להוסיף עליהן א"א שכבר נגזרה גזירה, מה הקב"ה עושה להן? מורידן כדי הארץ, ומשיב עמהן טללים ורוחות כדי שתיהנה הארץ מהן. מ"ט (תהילים סה) "תלמי' רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך"' (יר' שם). נראה שביר' הביאו זאת מיד אחרי הברייתא של שלושת הזמנים, כדי לומר שלכן דין האדם שונה משאר הדברים (שלכן לא הובא ר"ה בברייתא ביר') כיון שמשפיע עליהם, ולכן נידון בר"ה מה יקרה לו עם אותם דברים שנידונים בשאר הזמנים (כמו המים שמובא במפורש). כך שיש לו מעין השפעה על שאר הדברים, ולכן דינו חריג וחמור יותר, שחל גם על שאר הדינים ולכן הוא מופרד ומודגש. בבבלי זה מובא יותר חמור: 'דא"ר יצחק: יפה צעקה לאדם, בין קודם גזר דין, בין לאחר גזר דין' (ר"ה שם) הרי שממש משנה את הדין. עוד נראה שבכוונה מובא הדין של ר"ה בצורה חריגה, כדי לרמז שיש על צורת הדין בר"ה כמה דעות (ר"ה טז,א-ב), לכן הובא בצורה שונה כדי לעורר את תשומת ליבנו. וכן כיון שיש כמה דעות אז אדם יכול קצת לזלזל באמונה של הדין שבר"ה, לכן הובא בצורה שונה ומפורטת יותר כדי להדגיש את היותו של ר"ה כיום דין לאדם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה