האם יש היום כהנים

נכתב על ידי גל גל, 10/6/2018

 

בס''ד             פרשת קרח - האם יש היום כהנים ולווים?

פתיחה

בפרשת השבוע טוען קרח, שכל העדה כולם קדושים, ולכן אין למשה ולאהרן זכות להשתרר על העדה.                  משה ואהרן טענו לעומתו, שאומנם כל העדה קדושים, אבל הכהנים והלווים ובפרט משה ואהרון התייחדו במעלתם, כפי שלבסוף הוכח על ידי המחתות, וגם על ידי מבחן המטות.

מעמדו של כל כהן כקדוש, הייתה נכונה בזמן בית המקדש, שלא היה ספק בקדושתם של הכהנים, כפי שאומרת המשנה בקידושין (ד, ד - ה), שבשביל לבדוק האם כהן הוא 'מיוחס' (ויכול לעבוד בבית המקדש, ולזכות בזכיות הכהונה) היו בודקים את אבותיו. במידה וגילו שהם נשאו כפיים, עבדו בבית המקדש, היו בסנהדרין וכדומה, אז גם הכהן שבדקו נחשב מיוחס.

דין קדושת הכהונה היה נכון בימיהם, שהיה אפשר לבדוק האם אבותיו של אדם שירתו בבית המקדש או היו בסנהדרין, אבל מה הדין בימינו אנו? האם גם היום הכהנים והלווים קדושים, או שמא מעמדם מוטל בספק, ודינם שווה לכל שאר ישראל?

מעמדם של הכהנים הלווים בזמן הזה

החששות במעמדם של הכהנים, התחילו כבר בחזרה מגלות בית ראשון (עיין כתובות כה ע''א, קידושין עט). החשש היה שמא במהלך הגלות, התחתנו הכהנים עם נשים פסולות להם (גרושה, זונה וכו'), ופסלו את עצמם מהכהונה, או שמא אנשים קראו לעצמם כהנים, למרות שהם אינם (עיין למשל יביע אומר אבה''ע ז, ט).

אכן הרמב''ם בהלכות איסורי ביאה (כ, א - ב) פוסק, שכיום הכהנים הם רק כהני 'חזקה', ולא כהני ייחוס. דבר זה גורם, שהם לא יוכלו לאכול בתרומה ובחלה מן התורה, ובלשונו:

הלכה א'. כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ואין אוכלין אלא בקדשי הגבול, והוא שתהיה תרומה של דבריהם אבל תרומה של תורה וחלה של תורה אין אוכל אותה אלא כהן מיוחס.  

הלכה ב'. אי זהו כהן מיוחס כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן ופלוני בן פלוני הכהן עד איש שאינו צריך בדיקה והוא הכהן ששימש על גבי המזבח, שאילו לא בדקו בית דין הגדול אחריו לא היו מניחין אותו לעבוד, לפיכך אין בודקין מהמזבח ומעלה ולא מן הסנהדרין ומעלה שאין ממנין בסנהדרין אלא כהנים לויים וישראלים מיוחסין.

נפקא מינה נוספת לכך שאין היום כהני ייחוס, מופיעה במור וקציעה (או''ח סי' תרעו). המגן אברהם (שם) הקשה, מדוע לא תוקעים היום בחצוצרות בשעת צרה? הרי זאת מצווה עשה! (עיין רמב''ם תעניות פרק א).

על קושיה זו נאמרו מספר תירוצים (עיין אגרות משה ח''א סי' קסט, ציץ אליעזר יא, טז). המור וקציעה תירץ, שבשביל לתקוע בחצוצרות בעת צרה צריך דווקא כהנים מיוחסים, ואין כיום כהנים מיוחסים (ויש להעיר על דבריו, ועיין במהר''ם שיק או''ח סי' רצב).

השלכות לדין זה

בעקבות דברי הגמרא והרמב''ם, התחלקו הפוסקים לשתי קבוצות, כאשר ייסוד המחלוקת ביניהם הוא, כיצד להבין את טיב חזקת הכהונה. קבוצה אחת מצדדת, שהחזקה של הכהנים היום, היא לא ממש חזקה, אלא חזקה בתורת ספק. קבוצה שניה מצדדת שחזקת הכהונה כיום, היא חזקה לכל דבר ועניין (חזקת וודאי). נביא מספר נפקא מינות בעניין, והמחלוקת תתברר יותר.

1. המחלוקת הראשונה היא לעניין נתינת חלה לכהן. נקצר ונאמר, שחלת חוץ לארץ היא רק מדרבנן, ואפשר לתת אותה לכהן שטבל מטומאת קרי לאכילה. הרמ''א (יו''ד שכב, ה) פסק, שבזמנינו לא נותנים את החלה לכהן לאכול, גם אם הוא טבל. הש''ך (ס''ק ט) מסביר בשם המהר''י וייל, שכיום לא מחזיקים את הכהנים ככהני ודאי, משום כך לא נותנים לכהנים חלה, וכך כתב גם המהרש''ל (ב''ק ה, לה):

ובעונותינו מרוב אריכות הגלות וגזירות וגירושים נתבלבלו. והלואי שלא יהא נתבלבל זרע קדש בחול. אבל זרע כהנים ולוים קרוב לודאי שנתבלבלו. ואם לא כולו, הרוב נתבלבל... ואם לא הרוב, בודאי קרוב למחצה נתבלבלו. וא"כ ניתי לידי תקלה, שמא יתן לכהן שאינו כהן. ויהיה עדיין כהקדש ממש, ומשום הכי גם כן נהגו האידנא שלא ליתן החלה אף לכהן קטן, או לכהן שטבל לקירויו. משום דלא מחזיקנן בזמן הזה לכהן ודאי.

ערוך השולחן (שכב, יא) חולק, ותמה על דבריהם מדוע הם מחלישים כח הכהונה בזמן הזה?! ודחה את הבנת הש''ך ברמ''א, שאין כיום כהני וודאי. לפי שיטתו חזקת הכהנים כיום היא בתורת ודאי, ומותר לתת חלה לכהן שטבל מקרי, וכך סובר גם הקרית ספר (איסורי ביאה פרק כ).

2. הגמרא בגיטין (נט ע''ב) מונה מספר מעלות שיש לכהן: הוא מזמן, אסור להשתמש בו ועוד. המגן אברהם (סי' רא) תמה, מדוע בזמן הזה לא מקפידים על דינים אלו?! הרי דינים אלו מדאורייתא. וכתב ליישב, שאנו לא בקיאים כיום ביוחסי כהונה, ולכן לא בטוח שהעומד מולך הוא כהן (עיין מרדכי גיטין תסא).

3. כאשר אדם מעשר את פירות הטבל שלו, הוא צריך לתת מעשר מפירותיו ללוי. החזו''א (שביעית, ה, יב) נקט, שמכיוון שאיבדנו כיום את חזקת הלוויה, אין חובה להביא להם את המעשרות, וכן פסק בדרך אמונה בעקבותיו (תרומות פ''ו הל' ב, ס''ק כ).

המהרי''ט (ח''א סי' פה) חלוק על דברי החזו''א, וסובר שצריך לתת מעשר ראשון ללוי, מכיוון שהכהנים בחזקת וודאי, וכך פסק הרב עובדיה יוסף, בעקבות דברי מרן (יו''ד שלא, יט) שכתב, שצריך לתת ללוי מעשר ראשון, ולא חילק בין זמנים עברו לזמן הזה, כך כתב גם הרב יהודה עמיחי 'ממכון התורה הארץ' בשם רוב הפוסקים.

4. המהרשד''ם (אבה''ע סי' רלה) נשאל בדין נערה שנשבתה לבין הגויים, האם מותר לה להתחתן עם כהן. החשש הוא בעקבות דברי הגמרא בכתובות, שאומרת ששבויה שנשבתה לבין הגויים חזקה שנבעלה לגוי, ובעקבות כך אסורה לכהן.

לא ניכנס למשא ומתן בדבריו, למסקנה הוא התיר לה להתחתן עם כהן, משום שבכלל לא בטוח שהכהן הוא באמת כהן, והוא רק כהן מספק. בעקבות פסק זה התיר השבות יעקב (ח''א סי' צג) לכהן שנשא בטעות חלוצה, להישאר איתה ולא להתגרש, מכיוון שאיסור חלוצה הוא רק מדרבנן, והכהן הוא רק כהן מספק.

המהרי''ט (ח''א סי' פה, קמט) וגם בשו''ת חוט השני (סי' יז, מחבר שו''ת חוות יאיר) חלקו על דברי השבות יעקב, וסברו שהכהנים כיום בחזקת וודאי, ובלשונו: ''וחלילה לרב ז''ל שבא להפקיע חזקת כהונתם במה שהחזיקום עד עתה'', ולכן אסור לכהן להישאר עם החלוצה, וכך פסק גם בברכי יוסף (אבה''ע ו, ג).

נשיאת כפיים, פדיון הבן

המהרי''ט (שם) מקשה שתי קושיות חזקות, על שיטת הסוברים שהכהנים היום הם רק כהנים מספק.                                        1. כיצד לפי שיטתם נותנים לכהן כסף פדיון הבן? הרי לא בטוח שהוא בכלל כהן! 2. כיצד לפי שיטתם הכהנים נושאים כפיים? הרי ישראל שנושא כפיים עובר באיסור עשה (כתובות כד ע''ב)!

1. בעקבות שאלת המהרי''ט, חידש בשאלת יעב''ץ (מופיע בפתחי תשובה יו''ד סי' שה) חידוש מופלא. כל בכור צריך לתת לכל כהן שהוא פוגש חמישה סלעים, שמא מי שפדה אותו לא כהן. כמו כן הכהן צריך להחזיר לו את החמישה סלעים שמא הוא לא כהן. אומנם רוב האחרונים דחו את חידושו של היעב''ץ, ולא נהגו כך.

נראה ביישוב קושיית המהרי''ט, שאומנם במידה ויפדו את הילד בזמן הזה, הוא לא יהיה פדוי בתורת ודאי לפי מי שסובר שהכהנים בתורת ספק, אבל מכל מקום בתורת ספק הוא כן יהיה פדוי. לכן עדיף לפדות עם כהן ספק, מאשר להשאיר את הילד בוודאי לא פדוי (אומנם לפי זה, לא היו אמורים לברך).

2. קושיה גדולה יותר היא, כיצד הכהנים יכולים לעלות לברך ברכת כהנים. בשו''ת שבות יעקב (ח''א סי' צג) תירץ, שאומנם זר הנושא את כפיו עובר בעשה, אבל במידה וכהן לא נושא את כפיו הוא עובר על שלושה עשה ('כעין שלושה' ערוה''ש או''ח קכח, ד), לכן תיקנו חכמים שכהני הספק יישאו את כפיהם, וכיוון שחכמים תיקנו שהוא יעלה, אין מניעה שהוא גם יברך. ולמרות שהיה מקום לומר שבמצב כזה 'שב ואל תעשה עדיף' ושלא יעלו לדוכן, אבל מכיוון שכבר התרגלו והוחזקו לשאת כפיים, ימשיכו לשאת כפיהם.

דבריו מחודשים מאוד. קודם כל הוא טוען שחכמים תיקנו שיעלו מספק, אבל הוא לא מביא מקור לתקנה זו. בנוסף, היה עדיף שלא יקראו בבית הכנסת 'כהנים', כך הם לא יצטרכו לעלות לדוכן, ולא יעברו לא על איסור עשה של עלייה לדוכן, ולא על שלושה עשין בגלל שהוא לא עלה לדוכן.

 

החזון איש (שביעית ה, יב) כתב לתרץ את שתי הקושיות. בניגוד ללויים, שלשיטתו איבדו לגמרי את חזקתם, הכהנים נשארו בחזקת כהונה מן התורה, לכן הם יכולים לשאת כפיים בברכה, ואפשר לקיים פדיון הבן. השבות יעקב לא תירץ כך, משום שהוא סובר, שהם איבדו את חזקתם לגמרי, כשיטת המהרש''ל והיעב''ץ.

                         

בע''ה יתקיימו בימינו[1] דברי הרמב''ם (מלכים יב, ג):

בימי המלך המשיח, כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, שנאמר וישב מצרף ןמטהר וגו', ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל...



[1] רוצה להדפיס דף פרשת שבוע באזורך, ולזכות את הרבים? פנה אליי (אפשר גם 'לעילוי נשמת') tora2338@gmail.com

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה