וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת (בראשית מח', י')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים" ביד בנימין
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת (מח', י')
דבר תימה הוא, שהרי כתיב לפני כן בסמוך "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי
יוֹסֵף" (מח', ח'). ואם ראה אותם, מדוע לֹא יוּכַל לִרְאוֹת, ואם לא
ראה אותם, כיצד וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל? ודע, כי יש לדייק בפסוקים. ישראל ראה
(פסוק ח'), עיניו לא ראו (פסוק י'). היינו דווקא בעיניו לא ראה, אבל ברוח קודשו ראה
ישראל נוכחותם. וסמך לדבר, דייק המקרא לקרותו כאן ישראל, ולא יעקב, והלא
נקרא ישראל בעת שרוח הקודש עימו, שנאמר "וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
וַיֹּאמֶר, יִשְׂרָאֵל" (מה', כז'-כח' ועיין רש"י שם שרתה עליו שכינה).