chiddush logo

"אֲחֻזַּת עוֹלָם" (בראשית מח', ד')

נכתב על ידי גיל פרידמן, 28/5/2018

 בס"ד

 

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה

בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים" ביד בנימין

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

 

"אֲחֻזַּת עוֹלָם" (בראשית מח', ד')

בדוק וראה כי תיבות אלו לא נאמרו בלוז, לא בראשונה ולא בשנית. ומה טעם אמרן יעקב אבינו כאן? וצא ולמד מנפלאות תורת ה' תמימה וקדושה. שמספר פסוקים לפני כן, סוף פרשת ויגש, נאמר "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן; וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ" (בראשית מז', כז'). ועיין הכלי יקר שם, שמבאר שהלא המה מפאת שנות הרעב באו, להיות גרים, לשון לגור, ומדוע ישבו – לשון ישיבת קבע – ונאחזו – לשון אחיזה ממש? וראה זאת יעקב אבינו ומיד הוסיף בדבריו ליוסף "וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ--אֲחֻזַּת עוֹלָם" (בראשית מח', ד'), היינו אחוזת בני ישראל היא בארץ ישראל, ולא במצרים. ודבר התראה הוא ליוסף ולזרע יעקב, כתוב זאת והעלה זאת על ספר, את הקורות הנאחזים בגלות לשם גלות רחמנא ליצלן, ששעבוד בא, ועבדות באה, והמוכים בשלושת ימי האפלה באים, וחמושים לשון אחד מחמישה לסוף הדבר יוצאים, והשאר מוצאים מותם בגלות רחמנא ליצלן. וזהו טעם אומרו אֲחֻזַּת.

וטעם אומרו אחוזת עוֹלָם גם הוא יתבאר על דרך זה שדבר התראה הוא ליוסף, שלא יאמרו זרע קדושים שמא כבר קיבלו האחים את הארץ שהרי ישבו בה איזה זמן, ונתקיימה לה ההבטחה ונסתיימה ולפיכך מותרים אנו בישיבה מצרים לצמיתות. שהרי יוכלו בני ישראל לומר: בני יעקב היו כבר בארץ, ואף נאמר בהם לשון שלטון ושררה בה, שנאמר "וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים, עַל-הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם" (שם לה', ה'), ואף ביעקב נאמר לשון ישיבת קבע בה, שנאמר "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן" (שם לז', א'). והרי זהו מקרא מפורש שביצחק נתקיימה בארץ לשון גרות, אך ביעקב כבר נתקיימה ישיבת קבע ממש, שנאמר וישב. ומכל אלו יוכלו העם לומר שהנה כבר נתקיימה ההבטחה על הארץ, ונסתיימה, והלכה לה, ונוכל להישאר בגלות לצמיתות באם נחפוץ בכך. לכך אמר יעקב: אֲחֻזַּת עוֹלָם, שארץ ישראל היא אחוזת בני ישראל עולמית ולתמיד, ואין הם רשאים להכתיב על עצמם ישיבה והאחזות עולמית בארץ אחרת. והבן.

 

בדוק וראה כי יש שפירשו אחרת,  ועיין דברי אור החיים הקדוש שכתב: הפרש בין בני יעקב בירידתם למצרים, כי יש מהם שבאו ברצונם לקבל גזירת מלך בלב שלם, ויש מהם שהיו חוככים להתעכב (אור החיים בראשית מו', ז'. וכן ראה דבריו בפסוק ו'), ולפי דבריו גזרת מלך היא ואין לעכבה ואדרבא – יש להם לישראל לקבלה בלב שלם. ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, ואלה גם אלה דברי אלוקים חיים. ואני להוסיף ולא לחלוק באתי.

 

ואנא זעירא בקטנותי אנסה ליישב גדולי עולם. שאכן לא היה להם לבני ישראל לעכב הגזרה, שכבר נגזרה על אברהם אבינו בבין הבתרים, אך מהיותה גזרה גם לא היה להם להדר בה כאילו הייתה מצווה, ולהשתקע, ולהיאחז בארץ ניכר. שבכך יאבדו הציפייה וכליון העיניים לישועה ושיבה לארץ. ופשוט שדבר זה אכן התקיים בבני ישראל, שנאמר "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג', יח'), שארבעה מחמישה מתו בימי האפלה (רש"י שם), על שהשתקעו בגלות ושינו שמם ולשונם ועוד (שיר השירים רבה פ"ד וכן ויקרא רבה פרשה ל"ב), שלא רצו כלל לצאת. ועל זאת התריע יעקב ביוסף כאן באמרו אחוזת עולם היא ארץ ישראל. היא האחוזה, היא לעולם, והישיבה בגלות גזרה היא אך בסיומה ישובו זרע קדושים לארצם, והבן.


 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע