"מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה" (בראשית מח', ז')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים" ביד בנימין
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ,
לָבֹא אֶפְרָתָה" (בראשית מח', ז')
יש לתהות, מה טעם נאמר זה כאן? ועיין המפרשים שפירשו על דרכים שונות (רש"י,
אור החיים, רמב"ן שם), ודע כי טעם נוסף יש בדבר. עיין דברינו בעניין אחזת עולם
לעיל (בראשית מח', ד'), וראה כי פסוק זה אמרו יעקב כהמשך לעניין זה בדיוק. שמזכיר יעקב
אסונו שקרה לו, שמתה רחל, ומציין גם הסיבה לאסון באמרו עלי, על ששהה
בנדרו (אור החיים שם, וכן ויק''ר פ' ל''ז). שהשתהה יעקב אבינו בגלות ולא עלה בית
אל. ומתריע יעקב ביוסף שאל להם לבני ישראל להשתהות לגלות שלא לצורך, שאין להם להאחז
ולהשתקע בה, שדבר זה מביא אסון, כפי שקרה לו ליעקב.
ואם תמצא להקשות, הרי השתהות יעקב אבינו הייתה בשכם דווקא, ולא בגלות, דע
כי אין הדבר כן. שכבר בגלות השתקע, שאמרו רבותינו: כל מי שנודר ומשהה את נדרו סוף
שבא לידי ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע ממי אתה למד כלהון מיעקב על
ידי שנדר ושהה את נדרו ... לשון הרע מנין שנאמר וישמע את דברי בני לבן (שם). והלא שמע יעקב דברי בני לבן בעודו גלות, ומדוע
נתקיים בו כבר שם דברי רבותינו על מי שנודר ומשהה? ונלמד מזה שכבר שם שהה נדרו,
שלא שב לארץ ולא קיים העלייה לבית אל.
