בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה

בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים"

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

"מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי" (בראשית מה', ט')

אמר רש"י – ארץ ישראל גבוה מכל הארצות (רש"י שם). וחכמי המדע אומרים שלא כן, אלא כדור הארץ עגול, וגם ביחס לגובה פני הים אין הדבר כן, שאין ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. ודע, כי נתכוון רש"י בודאי שמבחינה רוחנית גבוהה היא ארץ ישראל מכל הארצות. ומקרא מפורש הוא: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא', יב'), ואומר רש"י כביכול אינו דורש אלא אותה (רש"י שם), ואין לך מציאות רוחנית גבוהה יותר מדרישת ה' אותה.

ודע, כי מדרגתה הרוחנית הגבוהה של הארץ עומדת על היא שני יסודות, ושניהם מפורשים בפסוקים אלו. היסוד האחד – קדושת הארץ מצד עצמה, והיסוד השני – קדושת הארץ מצד מציאות ישראל עליה.

היסוד האחד – קדושת הארץ מצד עצמה. זהו שנאמר "וַיַּעֲלוּ, מִמִּצְרָיִם; וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן"(מה', מה'), וכן נאמר "רְדָה  אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד: וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ-גֹּשֶׁן" (מה', ט-י'), וכן נאמר "אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה...  אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה" (שם מו', ג'). וכן נאמר "יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה" (מב', ב'), וכן נאמר "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם" (מב', ג'), ונאמר "וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם" (מג', טו'), וראה בפשטות בפסוקים אלו שתלה לשון הירידה והעלייה בארץ עצמה.

והיסוד השני, נלמד מדיוק בדברי יוסף, שנאמר "מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי" (בראשית מה', ט'), וכן נאמר "וַיַּעַל לִקְרַאת-יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה" (מו', כט'), ובשניהם תלה העלייה במציאות אביו, ולא בארץ. ויעקב הוא ישראל. ומציאות ישראל על המקום מקיימת בו מדרגה רוחנית גבוהה בודאי, שדבר זה פשוט בדברי רבותינו, לכל מקום שגלו ישראל – גלתה שכינה עמם (ילקוט שמעוני, ספר שמואל א', פרק ב', רמז צ"ב, וכן ילקוט שמעוני, ספר ישעיהו, פרק מ"ג, רמז תנ"ה), ולכך נקט כאן לשון עליה אל אבי אל ישראל.

ודע, כי שני יסודות אלו משלימים זה את זה. שמדרגתה הרוחנית הגבוהה של ארץ ישראל, שגבוהה היא מכל הארצות, מתקיימת דווקא בשילוב קדושתה מצד עצמה, עם הימצאות ישראל עליה, לפי שאז מתקיימות בה שתי לשונות העלייה, מצד עצמה ומצד ישראל היושבים עליה. אך בהיפרד החבילה, שאין ישראל מצויים בארץ ישראל, מלמדנו המקרא בפסוקים אלו כי המדרגה איננה שלמה, לפי שאחת מלשונות העלייה לא מתקיימת בה.

ועל דרך זה מתבאר היטב מה שנאמר בנביא "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו', ח'), ופשטו אומר שארץ ישראל אף בגשמיות פורחת רק בהימצאות יושבי הארץ עליה שבלעדי זה אין מדרגת הארץ שלמה. וכן נאמר במצוות התלויות בארץ: בְּבֹאֲכֶם – בביאת כולכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם (כתובות כה', א'). וכי מדוע לא תתקיימנה המצוות ביהודים המצויים בארץ גם בעת שאין רוב יושביה עליה? אלא בוודאי, אם אין רוב יושביה עליה, אחת מלשונות העלייה האמורות לא מתקיימת בה, לפיכך מדרגתה הרוחנית איננה שלמה, לפיכך המצוות התלויות בה אינן בתוקפן, והבן.

ומכאן שבהצטרף שני התנאים יחד, עם ישראל בארץ ישראל, או אז מתקיימת המדרגה הרוחנית העליונה בארץ, וזהו פשט המקרא בפסוקים אלו וכפי שנתבאר.

ויש עוד לבאר, שמא יש להקשות על הדברים, שנאמר "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו וְאֶל-בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה" (שם מו', לא'), מה טעם נאמרה כאן לשון עלייה? ובדוק וראה כי בקיימו דבריו נאמר להדיא "וַיָּבֹא יוֹסֵף, וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה" (מז', א'), היינו אמר יוסף שיעלה אל פרעה, אך בפועל קיים וַיָּבֹא בלבד, היינו שמדייק המקרא כי עלייה ממש אין כאן. ועוד, שמא תתמה על שנאמר "וַיָּבֹאוּ אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אַרְצָה כְּנָעַן" (מב', כט'), ומדוע לא נאמרה לשון עלייה אל אביהם, והטעם לכך הינו שביאה זאת לא ממצרים הייתה, אלא כבר יצאו ממצרים שנאמר "וַיֵּלְכוּ, מִשָּׁם" (מב', כו'), ועצרו בדרך "בַּמָּלוֹן" (מב', כז'), ולא נתבאר בפסוקים ואף במפרשים היכן הוא מלון זה, ופשט הוא שתיבות וַיָּבֹאוּ אֶל-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם נאמרו רק על הביאה מהמלון ולא ממצרים, ושמא כבר קרובים וסמוכים היו לאביהם ולכך לא נקט לשון עליה ממש.