ההגדה - איך עוברים אותה בשלום? בעיקר לעורך הסדר

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל ב-28/3/2018

 

הגדה של פסח

 

האם יש הגיון במבנה של ההגדה?

איך ההגדה מדריכה את האב או העורך של ליל הסדר?

לאיזה סוג יצירה תורנית שייכת ההגדה? מדרש, הלכה, פרשנות, או אחר?

 

המשימה שמטילה עלינו מצות והגדת

בחוברת הנפלאה שכתב הרב זכריה תנעמי שליט"א, "פרקי מבוא ועיון להגדה ולליל הסדר", מבואר העקרון הנפלא הבא: ההגדה הינה מערך שיעור, שיש בה את כל היסודות והמרכיבים של שיעור מוצלח (רוב ככל הדברים דלהלן לקוחים ממאמרו שם). כדי להסביר זאת, נעלה שאלה חשובה בענין המשימה שמטילה עלינו ההגדה.

המצוה המרכזית של ליל הסדר היא מצות "והגדת לבנך", ומכאן גםהשם: הגדה. המשימה המרכזית של מצות "והגדת לבנך" היא שבעצם על כל אבלהיות רב. חובתו של כל אב לשמש כמורה, ואין זה משנה מהו מקצועו או מעמדוהאישי: אם הוא רופא, עורך דין, סנדלר, פקיד או עובד מוסך. יתרה מזו, עליו להעביראת התוכן באדיר שיש במצוות הלילה הזה, ועוד לכל הטיפוסים של הבנים, על אף הבדליהבנתם והשקפותיהם.

משימה זו היא עבודה מובהקת של הוראה, ולא מן הפשוטות שבעבודת ההוראה. בהחלטעשוי כל אב לשאול את עצמו: מה רוצים ממני? אם אינני מורה ואין לי הכשרה לכך אואת הידע המתאים לכך, איך מטילים עלי משימה כזו?    

 

ההגדה – מערך שיעור

כיון שעל כל אב להיות רב בלילה הזה, על כן עשו חכמים דבר גדול. הםהכינו כלי שבאמצעותו יוכל האב למלא את ייעודו. כלי זה הוא ההגדה הבנוי כולו כמערךשיעור, שמכיל בתוכו את כל היסודות הדרושים לאב כדי שיצא 'שיעור' מוצלח. לצורך הבנתהענין, נתבונן ביסודות הנדרשים לשיעור טוב (עם סימוכין לכך מן המקורות),ואח"כ נראה איך יסודות אלו באים לידי ביטוי בהגדה.

היסודות לשיעור טוב (ראשי תיבות: הגד"ה)

·       הכנה- טיב השיעור מותנהבטיב ההכנה אליו. אינו דומה שיעור רגיל לשיעור שמועבר בפני המפקח. אחת מנקודותההכנה היא שיהיו דברי התורה ערבים לשומעיהם, כדברי המדרש: נופת תיטופנה שיפתותיך,שיהו דברי תורה ערבים לשומעיהם. "כל מי שהוא אומר ד"ת ואינם ערבים עלשומעיהן- נוח לו שלא אמרם" (שיר השירים רבה ד, יא וראה שם עוד דימוייםיפים לכך).

·       גירוי ושאלה- לעוררענין בפתיחת השיעור, להציג בעיה מגרה, שאלות מתמיהות, להציג דבר מפליא. יש כאן שני עקרונות: עידוד שאלות של התלמידים/ השומעים, ועקרון שני-הגירוי, אם הם לא ברמה של שאלת שאלות, לטרוח לעוררם (לשאול שאלות או רק להתפלאולהסתקרן) חשוב זה נעוץ בהכרה בעובדה שהשומעים מצויים במחשבות אחרות, בעולם משלהם.ראשית כל יש להכיר ולקבל את המצב: למרות גודל הערך של הדברים הנלמדים, ולמרותשאני, המורה, משולהב ללמד, השומעים לא נמצאים בגובה הזה. על כן יש להקדיש חשיבה,לעיתים יצירתית, מקורית, כדי לעוררם. מסופר עלרבה שהיה פותח במילי דבדיחותא בתחילת השיעור (שבת ל:), וכן על רבי עקיבא ש"היהדורש והציבור מתנמנם, ביקש לעוררן, אמר: מה ראתה אסתר שתמלוך על מאה עשרים ושבעמדינות?" (בראשית רבה נח, ג). רבי היה לומד רק היכן שהתלמידים חפצים (עבודהזרה יט.). ובענין שאלת שאלות, כל הגמרא מלאה מכך (כגון: בעי רבא, מנא הני מילי).

·       דו שיח- שיעור המתנהל עם דושיח עירני, איכותו מעולה וההקשבה בו היא עירנית ואף מהנה. הגמרא כלוה מלאה מדושיח, גם בעת שיעור.

·       המחשה- הצגת מוצגים שוניםבעת הלימוד, וכן שימוש בהצגות. לדוגמא: לימוד הלכות טריפות באופן מעשי, הלכותברכות או ל"ט מלאכות שבת. בגמרא מסופר שאחד האמוראים היה אצל רועה במשך 18חודשים ולכן יש ללכת דוקא אליו לשם בדיקת מומי בכור בהמה. אף הקב"ה הראה למשהאת תבנית המשכן ("וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר". שמות כה מ),ובפרט את מעשה המנורה שנאמר "וזה מעשה המנורה".  

 

יסודות השיעור הטוב וביטויים בהגדה

יסודות אלו שמאפיינים שיעור טוב, באים לידי ביטוי באופן מרשים מאודבהגדה, ובליל הסדר בכלל. דבר זה מחזק את הראייה והתובנה שההגדה היא בעצם מערך שיעור, לשיעור מהנה ואיכותי.

 

·       הכנה- הכנת כל צורכי הסדרמבעוד מועד, יש בה גם הכנה נפשית לרוממותו של לילה זה. ובשו"ע: יהא שולחנוערוך מבעוד יום... יכין מקום מושבו כדי שיוכל להסב בנוחות (סימן תע"ב א-ב).

v    עוד, וזהו עיקר, הכנתדברי תורה על ידי שאלות ותשובות, הכנת הסיפורים המתאימים לשומעים, חשיבה על הדרך החייאת מדרשי חז"ל על המכות (רצוי להצטמצם ולספררק חלק קטן מהמכות ולהדגיש את העוצמה שבמכה. ב"ה יש ספרים רבים שעשו עבורנו עבודה זו).

·        גירוי ושאלה- בלילהסדר ההלכה מחייבת לעשות שינויים, כדי לגרות את הילדים שישאלו. וכן נפסק בשו"עשמחלקין קליות ואגוזים (סימן תע"ב טז). חלק מהשינויים הם שינויים שאין בהם טעם (שינוי לשם עצם השינוי), למשלעקירת השולחן (סילוק הקערה) בתחילת הסדר. ולחלק מהשינויים יש תוכן ורעיון ברור,למשל ההסיבה, 4 כוסות לכל אחד, אכילת מאכלים לא שיגרתיים (אלו שינויים מרכזייםמאוד, אך התרגלנו אליהם כבר...).

v    כמו שהילדים באיםמוכנים עם שאלות מבית הספר, כך על האב לבוא מוכן עם שאלות מאתגרות, או לספרעובדות מסקרנות, כדי לעורר ענין (בהגדת הרב שלמה אבינר שליט"א ישנם שאלות רבות, לפי גילאים). גם מלתא דבדיחותא איננה דבר פסול (וזה גם יכול להיחשב כשינוי,עבור מי שלא שומעים ממנו בדיחה במשך השנה...).

·       דו שיח- שאלות מן המסוביםהן חלק מן ההגדה (אפשר גם באופן יזום מראש). עוד, רצוי לחלק את קטעי ההגדה כדי לתתמקום חשוב לכל אחד. ההגדה עצמה גם כן בנויה בחלקה משאלה ותשובה (מלבד מה נשתנה,"מנין שכל מכה ומכה היתה של...").

v   בהגדה ישנם סוגים רבים של קטעים: היגדים, מדרש, סיפורים, משניות,פיוטים. אולי זה גם על מנת לתת מקום לכל אחד למצוא את הנקודה שלו בהגדה, את מהשמדבר אליו, בשנה זו.

·       המחשה- בליל הסדר הכלמוחשי, ויזואלי. זהו חלק מהגדה: "בעבור זה- בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך",וכן "לחם עוני- שעונים עליו...", "מצה זו...". וכןמצוה לערוך את השולחן בכלים נאים ומפוארים (מהרי"ל היה מוציא כלים נאיםשהופקדו אצלו כמשכונות מן הנוכרים, כדי לפאר את שולחנו). מנהגים: כוס של אליהו ופתיחת הדלת, נשיאת האפיקומן על הכתף, ועוד.

v    המשפחה בליל הסדר היאממש כיתה פעלתנית. כולם חיים את המצוות, את הרעיונות, את המנהגים. גם השירה המשפחתית בקול ובצוותא היא דבר שמשאיר רושם בל יימחה.

 

v    רעיונות נוספיםלהמחשה- 1)תחפושות. כובע אוכפייה, מקל, תחבושת, שק, חבל (בתור חגורה). גם פריט אחד מוסיף המון. טוב ללובשו רקבחלק קטן מסיפור ההגדה.  2) "ונצעק אלה'"- להרים קול זעקה וצעקה מחרידה, שממחישה את הסבל במצרים, למשל: "עדמתי?! כבר אי אפשר לסבול יותר". 3) עצירת ההגדה בשביל הצגה (בעזרת תחפושת קטנה: כובע ומקל הליכה): "ברחתי ממצרים, ואתם לא יודעים מה הולך שם. אמהותבוכות בלילה, הילדים מרזים, עודים תחת השמש וסופגים השפלות ובזיונות. אבל, השמועה אומרת שמגיע הגואל, שמענו שמשה קרא לזקנים ואמר להם שזה הסוף. מי יודע, מייודע..." 4) פיזור צפרדעי פלסטיק בעת סיפור מכה זו. 5) שימוש בהגדות מצוירות-להראות לכולם, בפרט לילדים. שמעתי שמנהגו של רבי ומורי הרב שמואל טל שליט"א: ב"מגיד"הוא יושב על הספה עם הילדים ופותח שלל הגדות שיש בהם ציורים...

 

לסיום

ראיית ההגדה של פסח כמערך שיעור, וכל ליל הסדר כולו כמהלך שיעור, שיעורשיש בו חיוניות ושמחת חיים, היא דוגמא אחת מיני רבות המלמדות אותנו על גדולתם של יוצרי הרוח וגדולי ההגות של עם ישראל.

בעולם הכללי, הרבה יצירות התיישנו ואבד עליהם הקלח. לעומת זאת ההגדה שלפסח היא מהדברים המושכים והמרתקים ביותר, שאליה אנו שבים מדי שנה כמו מי שלא ראהאותה מעולם.

 

חג שמח, וליל חירות מלא חיים!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע