3 סיפורים סגולה לפרנסה בשפע רב !!! ושיהיה כסף לקניות לחג הפסח !!!

נכתב על ידי DL2000 ב-15/3/2018

3 סיפורים סגולה לפרנסה בשפע רב !!! ושיהיה כסף לקניות לחג הפסח !!!

שלושה סיפורים מרבי אלימלך
מליזנסק זיע"א המסוגלים
להכניס את חג הפסח מתוך
הרחבה ויישוב הדעת.
"מכתב למלך"
יהודי כפרי מצא את עצמו לפני חג
הפסח ללא פרוטה. בעצת אשתו
כתב העני מכתב למלך מלכי
המלכים הקב"ה, במכתבו פירט
את מצבו הכלכלי הקשה ועל
כך שאין בידו פרוטה להוצאות
הפסח. הניח העני את המכתב
ביער על ידי גזע עץ וחזר
לביתו. למחרת, הופיע המלך
של המדינה עם חבורת ציידו
לערוך ציד, תוך כדי מסעו
הבחין המלך במכתב. כשראה
שהמכתב מופנה לכבוד המלך,
כתוב בלשון יפה ומכובדת, חשב
שהפניה היא אליו. עוד באותו
יום שלח המלך
שליח לכתובת היהודי שהיתה
רשומה על המכתב, מעטפה עם
סכום גדול של כסף. העני הודה
לשליח ולשולחו. כך זכה העני
לחגוג את החג מתוך הרחבה
ויישוב דעת בזכות האמונה
התמימה.

"מים שרף"
בתקופת רבי אלימלך חי יהודי
אחד שלא היה באפשרותו לקיים
את חג הפסח, בעקבות מצבו
הכללי , עלתה בלבו החלטה
להעביר חביות עם יין שרף לארץ
השכנה ושם יוכל למכרם במחיר
גבוה ותהייה לו פרנסה בכדי
שיוכל לקיים את חג הפסח.
אלא, שהשלטונות סירבו להעביר
את יין השרף דרך הגבול. ביקש
היהודי את ברכתו של רבי
אלימלך. ברכו הרבי בשמחה שכל
החביות יהיו מים. ואכן כך היה,
התקיימה הברכה וכשהיהודי עבר
דרך המכס, צחקו הגויים ממנו
שהוא מוביל לארץ השכנה חביות
עם מים. לאחר שעבר את הגבול
שוב פנה אל הרבי לבקשו ששוב
יהפכו המים ליין שרף. ואכן ברכו
הרבי והנס קרה. המים הפכו שו ליין
שרף. מכר היהודי את כל סחורתו
וחזר עם כסף רב לכבוד חג הפסח.

"בזכותה של אמונה"
באחד הכפרים חי יהודי ושמו משה,
במקצועו היה חייט, מידי שבוע
היה יוצא רגלי מביתו, נודד ממקום
למקום ועושה תיקונים לקראת שבת
היה חוזר הביתה ונותן את מעט
הפרוטות שהרוויח לאשתו שיהיה
לה במה להחיות את נפשה עד שבוע
הבא.
סובב בורא העולם והחייט החל
לעבוד בביתו של הפריץ, ומאז מצבו
הכלכלי של היהודי שפר עליו.
כך שבחסדי שמים החל מכסה את
כל חובותיו . יום אחד החל הפריץ
נכנס עם משה בשיחה ושאלו: "
אמור לי מושק'ה איך הפרנסה "?
ענה משה "בחסדי ה' וברוך השם יש
לי פרנסה בחסד". כעס הפריץ מאוד
ואמר: "הפרנסה מהפריץ שהוא
מפרנס אותך מדי שבוע, לכן אמור
: ברוך הפריץ". ניסה משה להסביר
לו בעדינות כי הקב"ה הוא המפרנס,
והפריץ הוא השליח, ובכל זאת הוא
מכיר טובה גם לפריץ שהוא השליח.
אך הפריץ לא קיבל את ההסברים
ובזעם גדול גרשו מהארמון .
הימים היו ימים הסמוכים לחג
הפסח, משה החייט חזר הביתה
בידיים ריקות ובלי תקווה שיחזור
לעבוד אצל הפריץ. אבל הוא היה בעל
בטחון גדול וידע שבורא עולם לא
יעזוב אותו אפילו שנראה כי חלילה
אין תקוה.
מנהג היה לו לפריץ מידי ללילה לספור
את מטבעות הזהב שהיו לו, ולבדוק
בשיניו את אמיתותן של המטבעות
לוודא שהמטבע מזהב אמיתי, לצידו
היה יושב קופו האישי. כן, כן, קוף חביב
וידיד היה לו לפריץ והקוף הסתכל על
תנועותיו של הפריץ ועקב אחר מעשיו.
ברגע שהפריץ יצא מהחדר, הקוף חיקה
את תנועותיו של הפריץ , במקום לנגוע
במטבע ,הקוף בלע את המטבע, וכך
המשיך לבלוע את כל המטבעות שהיו על
השולחן , הבטן התמלאה והקוף
נפל על הרצפה ללא רוח חיים.
כשחזר הפריץ לחדרו ראה
פגר על הרצפה ובאותו רגע צץ
לו רעיון לצחוק ממשה החייט.
הפריץ החליט ללכת באמצע
הלילה אל ביתו של משה החייט,
ולזרוק את גוויתו של הקוף
בביתו של משה. חשב ועשה.
בביתו של משה החייט נשמע
לפתע רעש גדול מאוד באמצע הלילה
, כל בני הבית ניגשו לראות מה קרה ,
ונבהלו עד מאוד למראה גווית הקוף על
הרצפה צעקה נפלטה מפיהם של ישבי
הבית. אלא שלפתע פתאום ראה משה
כי מהקוף יוצאים מטבעות זהב, התעשת
מייד משה הרים ידיים לשמיים בהודיה
גדולה לבורא עולם , שלא עוזב אותו
ושלח לו כסף בכדי שיוכל להכין את חג
הפסח.
באותה השנה, ערך משה שולחן סדר
מפואר שלא ערך מימיו והזמין אורחים
אל ביתו.
באמצע הסדר החליט הפריץ להציץ אל
ביתו של משה החייט ולראות את דלותו
ואביונותו, גם החליט להוכיח אותו כי
הוא המפרנס בלבד.
אלא, משהתקרב הפריץ וראה את האור
ושמע את קולות השמחה לא יכול היה
להתאפק, הוא נכנס אל הבית ולאחר
שהוזמן להיכנס ביקש לברר את אשר
אירע ואיך הגיע לידיו פרנסה.
סיפר לו משה על גוויית הקוף שהושלכה
אל ביתו וממנה הושלכו מטבעות זהב
לרב. או אז הבין הפריץ את אשר אירע
והודה גם הוא בפה מלא כי אכן הקב"ה
הוא זן ומפרנס לכל.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע