אורות של שבת מבעל ה'תפארת שלמה', לכבוד יום ההילולא

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 13/3/2018

 

 

על רבי שלמה מרדומסק זצ"ל - ה'תפארת שלמה'

 שנפטר בכ"ט אדר

 

רבי שלמה הכהן מראדומסק חי בזמנם של הרבי מקוצק ור' משה מלעלוב, ונפטר בכ"ט אדר תרכ"ו (לפני כ-130 שנה).

בילדותו, כשעבר עם כל הילדים על פניו של החוזה מלובלין לברכו ב'גוט שאבס', אמר החוזה לאביו: "שים על בנך עינא פקיחא, כי לנר גדול יהיה". אחרי שהתגדל והתעצם הרבהבלימוד הנגלה, הלך לר' מאיר מאפטא, תלמיד החוזה, ללמוד את דרך החסידות. שימש כרבהשל ראדומסק במשך 32 שנה, עד לפטירתו (בגיל כ-63). 

לנכבדי העיר שביקשוהו לשמש כרב העיר, כתב: "זאת אחלה מאתכם, שאל תכבדו אותי ביום ביאתי שמה במשא הכבוד עלי, ושלא לעשות שום פרסום, כי הצנע לכת היא הדרך המובחר".   

 


שלום עליכם מלאכי השרת

 

מה פירוש הזמר "שלום עליכם מלאכי השרת"? ביאור נפלא מובא בתפארת שלמה (פרשתבמדבר).

מכל מצוה ומכל רצון טוב שיהודי עושה נעשה מלאך כדברי המשנה (העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. אבות ד, יג). אלא שהפרש גדול יש בין מצוות שנעשות ביום חול למצוות הנעשות בשבת. "ששת ימים תעשה מלאכה"- אותיות 'המלאך'. גופו של המלאך נעשה אך הוא ממתין ליום שבת לקבל נשמה ביום השבת. "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך"- בשבת אותה 'מלאכה' עולה לה'. וכן כל המצוות שנעשו בלי חיות וחשק,בלי רעותא דליבא (רצון הלב), בשבת הם מקבלים את ה'נשמה' ומתרוממים ועולים[פ1] .

זהו מה שאומרים בליל שבת 'שלום עליכם'. אל מי אנו מדברים? אל המלאכים שנבראו ממצוותינו שכעת עולים ומקבלים נשמה. מדוע אומרים 'צאתכם לשלום'? כי עלייתם אינה נפסקת. הם ממשיכים ועולים למקומם הראוי עלייה אחר עלייה.

 

פירוש הדבר הוא שכשם שהאדם מקבל נשמה יתרה בשבת ונעשה כאדם חדש, כך גם כל מעשיו שעשה בעבר מקבלים נשמה יתרה ומתרוממים למדרגה חדשה. מתבאר בזה היסוד הגדול שכל מעשיו שלאדם הם נצחיים ולא נעלמים. כולם נרשמים בספר. עוד מתבאר כאן שהם יכולים להשתפר ולהתעלות גם אחרי שמעשה המצוה הסתיים. עצם יום השבת נותן להם עלייה. בהתרוממותו שלאדם מתרוממים גם כל מצוותיו.

 


שבת והגאולה העתידה

 

מובא בשם האר"י ז"ל שאף על פי שביהמ"ק חרב ואין עבודה וקרבנות, מכל מקוםבשבת נעשים כל היחודים ממילא כמו בזמן ביהמ"ק, עד כאן דברי האריז"ל. זהו שאמרו בגמ' ש'שבת קביעא וקיימא' [פרושו לעניננו ששבת אינה משתנה בין זמן המקדש לזמננו אנו]. רק לשמוח יש 'מפני כי השכינה הקדושה שורה בתוכנו, כמו בזמן ביהמ"ק' (תפארת שלמה, בחוקותי).

 

עונג שבת הוא לא רק עונג של אכילה ומנוחה, ולא רק עונג של לימוד ותפילה אלא משהו גבוה וזך הרבה יותר, ברובד אחר לגמרי. שבת הוא זמן להתענג על ההארה שיש מן העתיד לבוא, שבשבת הוא כבר כאן בעוה"ז. זהו מה שנאמר בתפילת מוסף "טועמיה חיים זכו" (שלכאורה אין לזה קשר עם ענין קרבן מוסף שמובא לפני כן "רצית קרבנותיה". אלא, "טועמיה" היינו טועמים בה את הטעם הפנימי שלה, יום שכולו שבת, שטועמים בה טעם של בית מקדש והגאולה העתידה). מדרגה גדולה היא לדעת שבשבת מאיר אור של בית המקדש, טעימה מעולם עליון, מאור הגאולה העתידה, שה' עוד בימינו מאפשר לנו לגעת בו.

 

 

יהי רצון שנדע ונחוש שיחד עם זאת שאדם מקבל תוספת נשמה בשבת, גם כל השבוע שלו וכל המלאכים שנעשו על ידו מקבלים תוספת נשמה. 

וכן שנזכה להתענג מאור בית המקדש והגאולה העתידה המופיעים בשבת.

 

 


 [פ1]הוא מה שמובא בזמר של האר"י ז"ל 'למעבדנשמתין ורוחין חדתין'.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע