ועבדום וענו אותם

נכתב על ידי etgarim, 12/3/2010

ברוך שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא. שהקב"ה חישב את הקץ... "ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית טו, יג-יד).

 

בפסוק הראשון, אומר הקב"ה לאברהם שעם ישראל יהיו עבדים בארץ לא להם והשעבוד ימשך ארבע מאות שנה. עד כאן הכל מובן. מה שקצת קשה זו ההבטחה של ה' לאברהם: "וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי". אמנם בהסתכלות ראשונית המהלך נראה מאד הגיוני. המצרים מעבידים את ישראל בפרך במשך מאות שנים, והתוצאה- ה' מעניש אותם...

 

הבעיה היא שה' אמר לאברהם שכל זה הולך לקרות. כלומר, איך יכול ה'  להעניש את מצרים כאשר הם עושים את דברו, וכי יש להם ברירה אחרת?!

 

הרמב"ן במקום מסביר שאע"פ שהקב"ה גזר על ישראל להיות גרים בארץ לא להם, הוא ישפוט את הגוי אשר יעביד אותם כיון שהם לא עשו כמו שהוא גזר. ה' אמר לאברהם "ועבדום ועינו אותם", כלומרעל בני ישראל נגזר לעבוד בפרך. אולם המצרים רצו להשמיד את עם ישראל כליל. הם מיררו את חייהם ואת התינוקות השליכו ליאור. משל למלך שכעס על בנו, ציווה על אדם אחד שייקח אותו אליו עד שיפוג כעסו. אותו אדם עושה כפי שצווה אבל גם מכה ומשפיל את בן המלך. כשהמלך נרגע מכעסו, הוא מחזיר את בנו אליו ואת האדם שעשה לכאורה כפי שצווה, ובלא שכר, הוא הורג (שמות רבה ל, טו). "וזה טעם דן אנכי- שאביא אותם במשפט, אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם. וזהו שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם" (רמב"ן בראשית טו, יד).

 

הרמב"ם בהלכות תשובה (ו, ה) אומר: "והלא כתוב בתורה ועבדום וענו אותם הרי גזר על המצריים לעשות רע, וכתיב וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ, הרי גזר על ישראל לעבוד כוכבים ומזלות ולמה נפרע מהן, לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיה הזונה אלא כל אחד ואחד מאותן הזונים לעבוד כוכבים ומזלות אילו לא רצה לעבוד לא היה עובד".

הרמב"ם מסביר שהגזירה של הקב"ה שמצרים ישעבדו את עם ישראל הייתה גזירה כללית על האומה המצרית בכללותה ולא על אף מצרי ספציפי, ולכן לאדם שלא רצה לקחת חלק בשעבוד ישראל היתה האפשרות לעשות זאת. ברגע שהשתתף בשעבוד העם, גילה את רצונו האמיתי.

 

הגמרא במכות (י:) מביאה מקרה בשני בני אדם, אחד הרג בשוגג ואחד במזיד, ולא היו עדים בדבר שיעידו, זה לא נהרג וזה לא גלה. הקב"ה מזמנם לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם, וזה שהרג בשוגג עולה בסולם ונופל על זה שהרג במזיד והורגו. במקרה זה יש עדים והם מעדים עליו ומחייבים אותו לגלות, נמצא זה שהרג בשוגג גולה, וזה שהרג במזיד נהרג.

זה המקרה המפורסם של מגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. תרוץ נוסף ששמעתי מסביר על-פי העקרון הזה, שהמצרים שהיו מלאי חטאים ועמוק בתוך הטומאה, היו צריכים להיענש על מעשיהם. לכן הקב"ה גלגל כך שדווקא הם ישעבדו את בני ישראל, כדי להיפרע מהם.

 

לענ"ד תרוץ נוסף אפשר לדייק מהפסוקים. כאשר אנחנו מעיינים בפסוקים בברית בין הבתרים אנו רואים שה' מפרט מאד במידע שהוא נותן לאברהם: משך השעבוד יהיה ארבע מאות שנה, העם המעביד ייענש, בני ישראל יצאו ברכוש גדול. אבל קשה שלא לשים לב לעובדה שאנו לא מוצאים בדברי ה' אל אברהם איזכור של שם הארץ שבו ישועבד העם: "...כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם... וגם את הגוי אשר יעבדו...". איזה סיבה יש לקב"ה להסתיר את המידע הזה מאברהם?

אפשר לומר שהסיבה היא כדי שלא למצרים פתחון פה, ויאמרו ניטלה מהם הבחירה. מהפסוקים יוצא שכל ארץ יכלה להיות המשעבדת, אבל המצרים שלקחו לעצמם את התפקיד הביאו על עצמם את העונש.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה