נס טבעי ועל טבעי (1 תגובות לחידוש זה)

10/3/2010

 

בס"ד

במסכת שבת דף כ"ב. מובאות שתי דרשות בשם רבי תנחום: "אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי:  ואמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום מאי דכתיב (בראשית ל"ז) "והבור רק אין בו מים" ממשמע שנא' והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת"ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו". 

עלינו לשאול מדוע חכמים הסמיכו את שתי הדרשות האלו שהרי במבט ראשון אין קשר ביניהם?

אלא שיש לומר שדרכם  של חכמים לסמוך דרשות של אותו תנא  או אמורא , אך לא נסתפק בזה.

בעל התורה תמימה הרב ברוך הלוי עפשטיין בנו של הרב יחיאל מיכל הלוי מחבר הספר 'ערוך השולחן' מוצא כאן קשר נפלא בין דרשות אלו "וצריך לומר שראובן ואחיו לא ידעו שבבור יש נחשים ועקרבים שהרי חשב (ראובן) להצילו על ידי עצה זו, וגם אחיו אילו היו יודעים וראו שניצל ממקום סכנה ודאית, אם כן זכותו גדול מאוד ואז בוודאי לא היו הולכים עמו אח"כ בקרי במכירה למדיינים, ומסביר בעל התו"ת שאין פלא שלא ראו מה שיש בבור כי מוכח (ממס' תמיד) שהשלכה היא לא פחות מעשרים אמה וכאן כתוב וישליכו, אם כן היה הבור עמוק עשרים אמה ויותר ולמדנו שלמעלה מעשרים אמה אין עינו של אדם שולטת כמבואר בדיני חנוכה, אם כן מובן לנו מדוע חכמים הסמיכו את הדרשות.

בעל ה'משך חכמה' הרב מאיר שמחה כהן מדווינסק גם מבאר את הקשר בין שתי הדרשות של ר' תנחום באופן אחר שר' תנחום בא להסביר את גדר הברכה, שמברכים על נר חנוכה, "שעשה נסים לאבותינו", שהיא כמו ברכת הרואה מקום שנעשה לו נס, שמברך "שעשה לי נס במקום הזה", ולגבי ברכה זו קובע אבודרהם שברכה זו נאמרת דווקא על נס שיצא מדרך הטבע, כאשר רואה את המקום שארע בו הנס.

והנה בחנוכה היו שני נסים: ניצחון המלחמה, והוא נחשב עדיין לנס בגדר הטבע, שהרי החיילים יורים וזה נחשב להשתדלות ונס פך השמן שהוא מחוץ לדרך הטבע.

וכיוון שברכת "הרואה" מברך רק על נס על-טבעי, לכן אי אפשר לברך ברכה זו על נס הניצחון במלחמה, אלא  על נס פך השמן שהוא נס על-טבעי. ותיקנו לברך ברכה זו על ראית הנרות, שהן כאילו  מקום הנס. ולכן יש להדליק למטה מכ' אמה  במקום שהעין שולטת בו, כדי שיברך  במקום הראוי לברכת "הרואה".

מוסיף ה'משך חכמה' שאת זה למד ר' תנחום מפרשת בורו של יוסף. על פי מדרש תנחומא, על הפסוק: "ויראו  אחי יוסף כי מת אביהם" מה ראו? ראו  את יוסף כשחזר מלקבור את אביו, הלך  והציץ בתוך הבור שהשליכוהו לשם, והם  חשבו "לו ישטמנו אחינו..." ויוסף  לשם שמים התכוון, לברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". 

והנה יוסף זכה  לשני סוגי נסים: נס טבעי ועל-טבעי. הנס  הטבעי הוא, פרשת ירידתו למצרים. כל השתלשלות הקורות אותו מירידתו למצרים עד שנעשה  למשנה למלך מצרים. שונה מזה הנס  שניצל מאותו בור שנחשים ועקרבים  יש בו, שהיה נס יוצא מדרך הטבע. ולכן כשיוסף רצה לברך "שעשה לי נס במקום הזה", לא היה יכול לברך על הצלתו במצרים שהיה נס טבעי, אלא על נס הצלתו מבור הנחשים שהוא נס על-טבעי, ולכן חזר לאותו  הבור, כדי לברך שם. וזה הקשר בין שני מאמרי ר' תנחום .

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
elico (12/3/2010)
מתוק מדבש
ציורים לפרשת שבוע