הפטרת שקלים

נכתב על ידי יהודה ברקאי ב-9/2/2018

 כ"ד שבט תשע"ח 
בנתיבות הרואים

לקט מדברי גדולי הדורות על הפטרת השבוע

השבת היא הראשונה מארבע פרשיות, וההפטרה הרגילה נדחית מפניה (שו"ע או"ח תרפ"ה).

ספרדים: מלכים-ב' י"א י"ז-סוף הפרק וממשיכים י"ב (א'-י"ז) וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין ה' וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַֽה' וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם.

אשכנזים ותימנים: מתחילים מיד בפרק י"ב (א'-י"ז) בֶּן־שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים יְהוֹאָ֥שׁ בְּמַלְכֽוֹ.

הרקע להפטרה

עיקר ויסוד הקשר בין ההפטרה לפרשת שקלים (ההפטרה תמיד קשורה לפרשה בה נחתמה קריאת התורה), הוא התיאור הניתן בחלקה השני (בו מתחילה ההפטרה למנהג האשכנזים והתימנים) הוא ענין איסוף הכסף לחזוק בדק הבית.

התקופה בה הממלכה מפולגת בין מלכות יהודה לבין מלכות ישראל. פרקנו ממנו ההפטרה, עוסק באחד האירועים הקשים ביותר שאירעו במלכות יהודה. (הדברים הבאים מבוססים על ספרו של הרב אברהם רבלין שליט"א עיוני הפטרה). עתליה היתה בתו של עמרי מלך ישראל, רשעה בת רשע. היא התחתנה עם יהורם מלך יהודה, ממנו נולד בנה אחזיה שהיה מלך יהודה. אותה תקופה משח אלישע הנביא ע"י שליח את יהוא למלוך על ממלכת ישראל. יהוא עשה 'מבצע חיסול' של בני אחאב מלך ישראל, שהיה כידוע רשע גדול וכן את נביאי הבעל. כמו כן הרג גם במלכות יהודה את אחזיהו בנה של עתליה ואת כל אחיו, אך השאיר בחיים את אמם, עתליה. כשראתה עתליה שבנה הומת, ביצעה מעשה נקם שהרגה את כל זרע המלוכה בני יהורם (בניה של בעלה מנשים אחרות, שהיו אמורים למלוך תחת אחזיה) אך למעשה בכך כמעט המיטה אסון מוחלט, באשר כל ההרוגים היו למעשה משושלת המלוכה של בית דוד. [הסיבה לעונש נורא זה, היה כעין שותפות עקיפה בהריגת כל אנשי נוב עיר הכהנים ע"י דואג האדומי (שמואל-א כ"ב) סנהדרין צ"ה ע"א, בע"ב מובא מעשה של עתליה והצלת יהואש] אמנם למעשה מה שהוביל את עתליה למהלך נורא זה, היה שאיפתה לתפוס את המלוכה בבית יהודה.

בספר מקדש מלך של הרב יגאל אריאל שליט"א לספר מלכים (ח"א מאמר ט"ו עתליה ויואש), מבאר יותר את משמעותו של מאבק איתנים זה: יהוא [שכאמור לעיל נמשח ע"י אלישע, תלמידו הגדול אליהו הנביא, מבצע למעשה את השמדת בית אחאב ואשתו איזבל.] שבישר במהפכתו את תחייתה של רוח האמונה הקמאית [הראשונית] של ישראל. היה בשביל עתליה רוח רפאים שעלתה מתהום הנשייה להחזיר את הגלגל אחורנית, ולהשיב את כל מה שהיה קשור למסורת ישראל ואמונתו שהיו שנואים עליה. עם מהפכת יהוא בישראל חזרה גם ליהודה רוח האמונה ומסורת בית דוד, המסוכנים ומאיימים עליה. לכן כאשר התמוטטו כל תקוותיה ו'ערכיה' של עתליה, הפנתה שגעון נקמתה כלפי בית דוד...עתליה כל ימיה ניסתה להטביע גם בממלכת יהודה את טומאת העבודה זרה שהביאה מבית אחאב.

אמנם רצונה של עתליה לא צלח בחסד ה' על עמו ישראל, והשארת נצר לשושלת בית דוד שממנו מלכות ישראל השלימה, כמובן גם זו העתידה לקום בב"א. ותנוק אחד הוחבא וניצל מבניו של יהורם מלך יהודה, מאחת מנשיו האחרות, צביה שמה. התנוק שמו יואש וכפי שאומר הכתוב עצמו (מלכים שם י"א ב'-ג') ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנוב אותו מתוך בני המלך המומתים אותו ואת מיניקתו בחדר המטות ויסתירו אותו מפני עתליהו ולא הומת. ויהי אתה בית ה' מתחבא שש שנים ועתליה מולכת על הארץ. רש"י מפרש בחדר המטות - בעליית בית קדשי הקדשים כמה שהוא אומר ויהי אתה בית ה' מתחבא וגו' (לקמן מלכים ב' פרק י"א פסוק ג') עליו אמר דוד (תהלים כ"ז ה') כי יצפנני בסכה יסתירני בסתר אהלו. וקורא אותה 'חדר המטות' על שם בין שדי ילין (שיר השירים א' י"ג)...[שוחר טוב תהלים י"ח פסוק כ"ט 'כי אתה תאיר נרי'. ראה גם בתנחומא ישן וארא ט"ז]. יהושבע שהיתה בת המלך לא נהרגה ע"י עתליה כפי שאר הבנות לא נהרגו על ידה, מכיוון שאין הבנות ממשיכות את שושלת המלוכה, ומהן לא נשקפה סכנה למלכותה של עתליה. יהושבע היתה אשתו של יהוידע הכהן שמוזכר בהפטרה. הוא זה שתכנן את מותה של עתליה ואת המלכתו של יהואש לאחר שניצל. מכאן להפטרתנו עצמה.

הכסף שאסף יהואש לבדק הבית או לקרבנות

הגמרא (מגילה כ"ט ע"ב) דנה בסוגיית הארבע פרשיות (ראה מאמר נרחב בגליון מבי מדרשא שבת שקלים תשע"ח) שם היא עצמה מבארת הקשר לפרשת שקלים בכך שכתוב בהפטרה: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹאָ֜שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ֗ים כֹּל֩ כֶּ֨סֶף הַקֳּדָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־יוּבָ֤א בֵית־ה' כֶּ֣סֶף עוֹבֵ֔ר אִ֕ישׁ כֶּ֥סֶף נַפְשׁ֖וֹת עֶרְכּ֑וֹ...לפי משמעות פשט הפסוקים הכסף שימש לבדק הבית, אך הרי כסף מחצית השקל היה מיועד לקניית הקרבנות?!

הרד"ק (פסוק ה') מבאר את סוגי הכסף שנאסף ואלו דבריו, ובתחילה מבאר את ענינו של יהואש המלך, אשר מחזק את בית המקדש (הרב אברהם ריבלין שליט"א בספרו הגיוני הפטרות, מבאר את המהלך המיוחד כאן של שני סדרי הנהגה בעם ישראל של המלכות והכהונה, שנפגשות יחדיו במעשהו של יהואש המלך, שמחזק את בית המקדש הוא מקומה המיוחד של הכהונה) ... אומר בדברי הימים-ב [כ"ד ד'] ויהי אחר כן היה עם לב יואש לחדש את בית ה', כי היה צריך חזוק, כי שם אומר הטעם כי עתליהו המרשעת ובניה פרצו את בית האלקים לפיכך היה צריך חזוק, כי לולי זה היה עדיין קיים הבנין, כי מיום שנבנה הבית עד שבדקו יואש לא היה אלא מאה וחמשים וחמש שנה, ובנין חזק כאותו בנין היה עומד יותר ויותר לולא שפרצוהו עתליהו ובניה הם שהיו לה מאיש אחר. ולפי שעשו בו פירצות שם יואש על לבו לתקנם והיה צריך לקבץ קדשי ישראל שיקדישו שקלים או קדשי נדבות וההקדשות שהיו בבית ה', אומר בדברי הימים כי עתליהו ובניה עשו אותם לבעלים הרוב, ומה שנשאר לא רצה יהואש להוציאו בבנין כדי שלא ישאר אוצר ה' ריק, וחשב שיעשהו מקדשי החוץ, ואמר לכהנים שיקבצו כל כסף המובא בית ה', וגם הכריז על השקלים שיביאו אותם כמו שאומר בדברי הימים [שם שם ט'] ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא בית ה' משאת משה עבד האלהים. ו'משאת משה' הוא כסף שקלים, קראו 'משאת' על שם, 'כי תשא את ראש בני ישראל'. ושלשה כספים זכר הנה, כסף עובר - הוא מחצית השקל, כמו שנאמר כל העובר על הפקודים איש כסף נפשות ערכו הוא האומר ערכי עלי או ערך פלוני עלי. כל כסף אשר יעלה על לב איש - הוא המתנדב לבדק הבית. וכת"י [וכתרגום יונתן] הפסוק: כל כסף קודשיא דמיתעל לבית מקדשא דה' וגו' כבעמוד.

ואם תאמר, כיון שנתנו השקלים לבדק הבית, ממה היה להם התמידים באותה שנה שהיו לוקחין אותן בכל שנה מתרומת השקלים? ונראה כי נתרשלו מלהביא אותה תרומה אותן השנים שמלכה עתליהו, והיה לבם ועבודתם לבעלים ולא לבית ה', ולא היו מעלים עולות תמיד. כמו שאומר בדברי הימים [שם שם י"ד] והיו מעלים עולות תמיד בבית ה' כל ימי יהוידע. נראה כי קודם לכן לא היו מעלים תמיד, ומפני זה הוצרך יהואש להחזירם ולהעביר קול ולהביא משאת ה', והטובים שבהם שבו אל ה' בכל לבם הביאו מה שהם חייבין מהשנים שעברו והספיק לזה ולזה. עכ"ל הרד"ק.

החיד"א בספרו חומת אנך לפרקנו עונה על כך וזלה"ק: קשה, התינח כסף נפשות ערכו וכיוצא, אולם כסף עובר שהוא מחצית השקל הוא לקנות תמידין ומוספין וא"כ למה ניתן לכהנים? ועוד הקשה רד"ק מאין הקריבו תמידין? ותירץ הרב צמח דוד ז"ל במה שאמר הרמב"ם ז"ל פרק ד' דשקלים, שקלים שלא הספיקו להן לכל הקרבנות, מוציאין את הראוי להן מקדשי ב"ה [בדק הבית]. וא"כ לכן ניתן לכהנים כל כסף שקלי הקרבנות שיהיה לב"ה [לבדק הבית] ומשם יוציאו לקרבנות. והגם שלא פירש, אין צריך לאומרו, דודאי הם יתנו לקרבנות, זהת"ד [זהו תורף דבריו].

מעלת תרומה על שם הכלל

וַיֵּאֹ֖תוּ הַכֹּֽהֲנִ֑ים לְבִלְתִּ֤י קְחַת־כֶּ֙סֶף֙ מֵאֵ֣ת הָעָ֔ם. בתורת משה לחת"ם סופר להפטרה מבאר וזלה"ק: בתחילה רצו שלא יקרא בנין ובדק הבית על שם המתנדבים בעם, כי עדיין היו הרבה שלא שבו בתשובה מעבודה זרה בכל לב, ע"כ לא יאה לקרוא בנין [ביהמ"ק] על שמם, כדכתיב (עזרא ד' ג') לא לכם ולנו לבנות בית אלקינו, ע"כ בנו הכהנים על שמם. אך אח"כ כשהיה לבבם שלם נאותו הכהנים שיקרא על שם כל ישראל ולא על שם הכהנים לבד. כמו שכתב המגן אברהם בהלכות בהכ"נ (סוף סימן קנ"ד) בשם ספר חסידים [תק"ג] שיותר זכיה וטובה לאיש שיקרא מעשה טוב שלו על שם הצבור ויזכו רבים על ידו וזכות הרבים תלוי בו, ע"כ ויאותו הכהנים שנהנו ושמחו בזה. עכ"ל חחת"ם סופר זיע"א.


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע