chiddush logo

הפטרת ויגש

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 2/1/2018

 ט"ז טבת תשע"ח 
בנתיבות הרואים 

 לקט מגדולי הדורות על ההפטרה

 יחזקאל ל"ז (ט"ו-כ"ח): וַיְהִ֥י דְבַר־ה' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר. וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חברו חֲבֵרָ֑יו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חברו חֲבֵרָֽיו.

קשרה של ההפטרה לפרשה

הפטרתנו היא מהמיוחדות שהקשר לפרשה ברור לכל אורכה באשר עוסקת היא באחוד גילוי הכוחות הפנימיים של עם ישראל. בפרשה בה אנו קוראים-לומדים על מפגש ואחוד יוסף ואחיו, המבטאים צדדים שונים בעבודת ה' הן במובן הפרטי-איש וגם במובן הצבורי הכללי. עם ישראל זקוק הוא לגלוי כחות אלו. ההפטרה ממשיכה ישירות בכוון זה ע"י דבר ה' המצוה לנביא ליקח שני עצים ולאחדם לעץ אחד, כמובא בפסוקים לעיל הפותחים את ההפטרה.

בפירושו של הרב יוסף חיון[1] לספר יחזקאל כותב: צריך שתדע כי בנבואה זו יש שלשה דברים: משל ונמשל וביאור המשל. המשל – הוא מאמרו קח לך עץ ועד והיו לאחדים בידיך (ט"ז-י"ז) והנמשל הוא מאמרו דבר אליהם עד סוף הפסוק והיו אחד בידי (י"ט), וביאור הנמשל הוא מאמרו דבר אליהם (כ"א) עד ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד (כ"ב)...והנה ציוהו שיקריב העצים ההם...ואח"כ אמר שהקריבה תהיה על שני פנים: האחד...שיחבר העצים יחד זה עם זה, והשני אמרו לך שאחר שיהיו מדובקים יחד, שיקריבם לעצמו כלומר שיקחם בידו. ואמרו לך לעץ אחד, יבאר שהדבוק ההוא שידבקם יחד יהיה דבוק עצום, למעט הנס, כי כן דרכו יתברך, כמו שמצינו בקריעת ים סוף, שקרעו ע"י רוח קדים עזה, וכן אלישע בצלוחית השמן [ראה מלכים-ב' ד' א-ז] וזולתם. [בהערות המלבה"ד הביא דברי הרמב"ן (בראשית נח ו' י"ט) שבניית נח את התיבה כה גדולה היתה כדי למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים לעשותם מה שביד האדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים. וכאן מרחיב יסוד זה הרב יוסף חיון ואומר שגם ה' יתברך עצמו 'משתמש' בסדרי הטבע עד כמה שאפשר] ...ואמרו והיו לאחדים בידיך, הוא ביאור התמדת הנס, וירצה שלא יהיה הנס ההוא כרוב המופתים המתמידים זמן מועט וישוב הדבר לטבעו מיד, כהפיכת מטה משה לנחש וזולתם, ולכן אמר והיו לאחדים - תמיד, ולא ישובו עוד להיות שנים...[ובסיום ההפטרה מבאר ארבעה דברים שתהיה לישראל שלימות בהם והם:] וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם...[כ"ו] שיכרות להם ברית שלום שהברית ההיא יהיה להשפיע עליהם שלום, והוא על ארבעה מינים: הא' - שלום עם האומות. והשני – שלום ביניהם...והשלישי שלום עם החיות שלא יזיקום, והרביעי שלום לכל אחד בשני חלקיו אשר מהם יורכב, והם גוף והנפש, ר"ל שלא ינגדו הכוחות הגופניות הכח השכלי מעשותו הפעולות הישרות...עכ"ל הרב יוסף חיון זלה"ה.      

נבואה זו לגאולה העתידה תקון לחטא הנחש

החיד"א בספרו צוארי שלל להפטרות (וכן בחומת אנך לפרקנו) מבאר ושוזר כל השתלשלות העולם מחטא הנחש עד לתקון בגאולה העתידה בב"א וזלה"ק: ...ונבואה זו היא לגאולה העתידה במהרה בימינו, וידוע דנחרב הבית בעוון שנאת חנם [יומא ט' ע"ב] לכן היתה יד ה' אל יחזקאל שנהיה לאחדים ואז נגאל בעזה"י. ועשה סימן בעצים כדי שתתקיים הנבואה על כל פנים [לפני כן הביא דברי הרמב"ן דכשהנביא יעשה סימן לדבר מתקיים אף אם יחטאו. (נראה שכוונתו לדברי הרמב"ן פרשת לך לך, בראשית י"ב ו', שם מקור המאמר 'כל מה שאירע לאבות סימן לבנים' ובעניננו זלה"ק: כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבוא לזרעו. ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון, תהיה הגזירה מתקיימת  על כל פנים. ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות...)] ולכך אמר ואתה בן אדם קח לך עץ אחד רמז לעץ הדעת שחטאו מסיבת קנאת הנחש, ועל הרוב שנאת חנם הוא מחמת קנאה וכתוב עליו וכו' והיו לאחדים בידך סימן שיהיו כל ישראל ויהודה באחדות גמורה...ורמז נמי באמרו והבאתים אל אדמתם דאברהם אבינו היה סימן במה שהלך לארכה  ולרחבה כדי שלא יהיה קטרוג ויתקיים הדבר...ובספר דברים אחדים דרוש כ"ט הארכנו קצת. [עכ"ל בצוארי שלל].   

בין דבריו כתב שם מעניינים הבלולים מתורת הסוד שיחזקאל היה גלגול קין, וכן על דרך הרמז שמיסודות השנאה היא הקנאה, הנחש נתקנא בחוה, וקין נתקנה בהבל, שבטים קנאו ביוסף וכו'. ועל יסודות אלו כתב החיד"א וזלה"ק:...וזה שאמר ויהי דבר ה' אלי, דייקא, שאני משרש קין המקנא, וכן יוסף היה מקין, ולזה יחזקא"ל [156] גימטריה יוס"ף [156] וגימטריה קנא"ה [156] ולכן דבור זה מתיחס אלי, ואתה בן אדם – קין, קח לך עץ אחד – רמז לעץ הדעת...וקרב אותם אח"ד אל אח"ד גימטריה י"ג ושניהם גימטריה שם הוי"ה ב"ה [ברוך הוא]...אח"ד גימטריה י"ג, ביד"י גימטריה הוי"ה ב"ה, דע"י האחדות יקבצנו ויחזירנו לאדמת ישראל בב"א...ע"כ עפי דברי החיד"א בספרו דברים אחדים.

הטעם בכפילות ה'מלך' בפסוק

וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ...טעם להזכרה כפולה זו של תיבת 'מלך' ביאר החיד"א בפירושו להפטרות הנ"ל, מהם מוסר השכל לכל אשר ירצה להיות מנהיג לישראל, ואלו דבריו: ...נלמד כי האדם יראה לעינים איש באנשים, ואמר כל העם כי לו נאה לקצין וראש[2]. וכאשר ימנוהו לראש, הרבה להשחית בלי סדר ובלי הנהגה כלל. והעיקר שיהיה נראה יפה אחר מינויו, כמו שהיה נראה מקודם אשר רוח בו להנהיג ולישר הדורים. וזהו שאמר ועשיתי אותם לגוי אחד...ומלך אחד המיוחד יהיה לכולם אשר רוח בו להנהיגם ובתבונות כפיו ינחם, ואחר שיתמנה הוא למלך והמלכות הולמת והולמתו...

בפירושו של רבינו יוסף חיים זלה"ה להפטרות ברכת חיים, לאחר שהביא דברי החיד"א הנ"ל, הוסיף עפ"י דברי חז"ל (במדבר רבה כ' ה') כל הקללות שרצה בלעם לקלל, הפכם הקב"ה לטובה. בגמרא ברכות (ז' ע"א) אמרו שבלעם ידע לכוון את הרגע שהקב"ה זועם בו בכל יום, אלא שבאותם הימים לא היה אפילו רגע אחד של אותו הכעס. שאל בתוספות שם (ד"ה שאלמלי) ומה היה יכול לקלל ברגע אחד? והשיבו מילה אחת, 'כַּלֵם'. אך הקב"ה הפכה לטובה ואמר 'ותרועת מלך בו'. מיהו הרואה יראה, כי היפוך זה שהיה לטובה מ'כלם' ל'מלך' עדיין לא נתקיים כראוי, הגם שנעשה מלך בישראל, לא היה מלך בשלימות, ורק לעתיד בביאת המשיח תתקיים הבטחת הטובה הזו של 'מלך' כראוי בשלימות, שיהיה מלך שלם בישראל. ומלך אחד יהיה לכלם, 'כלם' יתהפכו לאותיות 'מלך' בשלימות כראוי...עכ"ל רבינו יוסף חיים זיע"א. 

הגוים ילמדו שקדושת ישראל היא דוקא בהיותם בעוה"ז

הגוים טוענים כי אי אפשר להיות קדוש אלא רק אם פורשים מן העוה"ז, אך לעתיד יבינו שישראל בכל תהלוכות חייהם, הם חיים בקדושה. זאת למדים אנו מן הכתוב בהפטרה: וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י ה' מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם. עפ"י צמח ה' לצבי מובא בביאורי החסידות לנ"ך יש"י חסידה.


[1] הרב יוסף חיון תקופה לפני גירוש ספרד. ראש רבני ליסבון ומגדולי פרשני המקרא בפורטוגל, מגדולי תלמידיו של רבי יצחק קנפטון (בעהמ"ח דרכי הגמרא). ספר זה יצא לראשונה מכת"י ע"י מכון אופק בשנת תשס"ו, פירוש מקיף על כל ספר יחזקאל, מעוטר בהערות והוספות לכל ארכו ע"י המלבה"ד. ספר נוסף של המחבר פירוש לתהלים נדפס לראשונה לפני למעלה מארבע מאות שנה, אולם רק בשנת תשע"ו הוהדר בשנית ויצא לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.

[2] נראה שיסוד הביטוי עפ"י הכתוב (ישעיהו ג' ו') ...שִׂמְלָ֣ה לְכָ֔ה קָצִ֖ין תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ...

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע