החשמונאים במקדש - הרב ישראל אריאל שליט"א

נכתב על ידי DoarHamikdash ב-12/12/2017

 בס"ד


מקץ - פרשת המקדש

החשמונאים במקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

 

חנוכה נקבע לכ"ה בכסליו בטרם הסתיימו מלחמות החשמונאים ביוונים - זאת למה?

חג החנוכה הוא חג שתוכנו סובב כולו סביב בית המקדש! חנוכה נקבע לכ"ה בכסליו יום תחילת העבודה במקדש. היו לחשמונאים סיבות רבות לקבוע את החג בתאריך שונה, זאת, בהקשר למאורעות חשובים אחרים שאירעו בתקופת החשמונאים. וכגון, בעקבות שרשרת הנצחונות על גייסות היוונים בראשות מצביאים כדוגמת גורגיאס, ניקנור ובקכידס. בקרבות אלו נהרגו עשרות אלפי חיילים יוונים חמושים, אשר נחלו תבוסה בידי הלוחמים החשמונאים שהיו מעטים ובלתי מאומנים.

כן יתכן שראוי היה לקבוע את תאריך החג בתום מלחמות החשמונאים שנמשכו כשלושים שנה, עם הנצחון הגדול בכיבוש מבצר ה'חקרא' בירושלים וההכרזה על שמעון החשמונאי ככהן גדול וכנשיא ישראל.

לא כך חשבו החשמונאים וחכמי הדור. הם ראו בחידוש העבודה במקדש את נקודת הפסגה של כל מלחמותיהם, וציינו את יום שחרור המקדש ותחילת העבודה בעזרה ובהיכל כתאריך קובע לדורות. זאת, למרות העובדה, שלאחר שחרור המקדש עוד נמשכו המלחמות שנים ארוכות. היו אלה מלחמות עקובות מדם, אשר במהלכן נפלו כל האחים החשמונאים; אלעזר, יהודה, יוחנן, יונתן ולבסוף גם שמעון.

ראוי, אפוא, להתבונן במאורעות המיוחדים במקדש, אשר בגללם בחרו חכמים לקבוע את תאריך הכניסה למקדש כיום החג.

 

האם אכן קיימת בדברי חז"ל מגמה של התעלמות מגבורת החשמונאים?

דומה, שתחילה יש לברר את מעמדם של מתיתיהו בן יוחנן כהן גדול ובניו החשמונאים בעיני חכמי המשנה והתלמוד, שכן, יש מן המחברים בדורות האחרונים, אשר ניסו להוכיח, שחכמי ישראל נטו להמעיט, כביכול, מערכם וממעשי הגבורות והנפלאות שעשו. זאת, מאחר שלדעתם היו החשמונאים צריכים להסתפק במעמדם ככהנים, ולא ליטול לעצמם כתר מלכות המובטח לשבט יהודה.

מסיבה זו - לדעת אותם חכמים - לא הזכירו חכמי התלמוד (שבת כב) את גבורת החשמונאים ומלחמותיהם, אלא הסתפקו בציון העובדה של נס פך השמן בלבד. טענות אלו אינן אלא מקצת מן הכוונות שתלו המחברים בדברי חז"ל.

ולא היא.

חג החנוכה ומעשי החשמונאים נזכרים בתלמוד פעמים רבות, ודומה, שהטוענים כנגד חז"ל, לא נתנו את דעתם לאמור ב'מגילת תענית', שזמנה קדם לתקופת המשנה והתלמוד, ומובאות רבות ממנה - בהקשר לגבורת החשמונאים - נזכרות במסכתות הש"ס (ראה ראש השנה יח, ב. מגילה ו, א. תענית יח, ב. ועוד).

המעיין ב'מגילת תענית' שהיא המקור ההלכתי הקדום ביותר והמוסמך ביותר בענין החשמונאים, ימצא, שחכמי ישראל בימי בית שני קבעו עשרה ימים טובים במהלך השנה לציון גבורת החשמונאים. זאת, בנוסף לקביעת חובת הדלקת הנרות ואמירת הלל בשמונת ימי החנוכה.

שבת שלום

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע