ליקוט מביאור הנצי"ב לפרשת וישב (לחידוש זה נכתבו 6 תגובות)

נכתב על ידי אורן מס ב-7/12/2017

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 ליקוט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת וישב


לז,ג: וישראל אהב את יוסף מכל בניו: מדוע דווקא 'ישראל' ולא 'יעקב', ומה אהב יעקב ביוסף דווקא? הנצי"ב: "לא כתיב 'ויעקב אהב' ללמדנו שלא הייתה האהבה משום דברים גופניים ושימוש טוב, אלא שראה בו עניינים רוחניים שראוי לאהבה ... מצד שמעלה יתרה של יוסף יותר משאר בניו הייתה ... להשתוות לטבע אביהם (אהבת חסד ואהבת שלום)". אהבת יעקב ליוסף באה בתור אהבת האומה הישראלית לחסד ולשלום, שבזה יוסף הצטיין יותר מאחיו. מעניין במה יוסף הצטיין בעניין החסד והשלום, אחר שהוציא את דיבת אחיו רעה לאביהם (פסוק ב').

לז,ח: המלוך תמלוך עלינו, המשול תמשול בנו ... שנוא אותו על חלומותיו: מדוע הכפילות של תמלוך ותמשול? הנצי"ב: "ידוע ש'מלוכה' הוא ברצון ובכבוד, ו'ממשלה' הוא בעל כורחם ... והנה יוכל להיות שלבסוף יגבר עליהם וימשון בם (נגד רצונם), אבל לא ציירו היאך יגיע שיקבלו מלכות שלו ברצון, וכי הוא חכם מהם?". ומדוע שנאו אותו על חלומותיו, שהרי אינם רצוניים? הנצי"ב: "שחשדוהו שמהרהר ביום שהוא נכבד וחכם מהם, והרהורו עולה על משכבו". אין עשן בלי אשף ואין חלום בלי מניע לחלום.
לז,יג: ויאמר לו הנני: מה פירוש 'הנני'? הנצי"ב: "לשון מורה על דבר גדול (חשוב ונשגב), והתבונן גם הוא שדרך מסוכן הוא לפניו, אבל הוא (יוסף) בצדקתו ובתומו הלך ואמר 'הנני'". שבט "בני עקיבא" החדש קבל שם 'הנני' מאד משמעותי ונשגב, לעבודת ה' בחפץ לב מיוחד.

לז,כד: והבור ריק, אין בו מים: מה למדים מזה שהבור ריק ומזה שאין בו מים? הנצי"ב: "(ריק) בלי אבנים – שלא יוטל ויהא נפצע ראשו, (אין בו מים) – השגיחו שלא יהיה נטבע במים, שיהא כאילו הרגוהו בידיים" הנצי"ב הבין כי ראובן לא זרק אותו לבור של נחשים, כי רצה להצילו, ודאג שיהיה ריק מאבנים וריק מבוץ טובעני.

לז,כח: ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור, וימכרו את יוסף לישמעאלים: מדוע אפשרו האחים למדיינים להעלות את יוסף ולמכור אותו לישמעאלים? הנצי"ב: "כי נעשה רצונם ('לכו ונמכרנו'; פסוק כ"ז) בלי אמצעות עצמם ... היה להם נחת כשנעשה על ידי המדיינים". הם הרגישו כאילו 'צדיקים' – מלאכתם נעשית על ידי אחרים...

לט,ז: ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף: מדוע 'אל יוסף' ולא 'על יוסף'? הנצי"ב: "שהיה קישוטיה והרמת עיניה סמוך ליוסף כדי לעוררו לזנות, עד שהעזה פניה יותר". מעשיה היו מכוונים אל יוסף, למשוך את תשומת לבו.

מ,א: חטאו משקה מלך מצרים והאופה לאדוניהם, למלך מצרים: איזה אדונים (בלשון רבים) היו למשקה ולאופה מלבד פרעה? הנצי"ב: "והנה חטאת המשקה והאופה נחשבת גם 'לאדוניהם', המה השרים, וגם למלך מצרים". הנצי"ב מקבל את עניין האחריות המיניסטריאלית של שרי המשקים והאופים, כי מי שחטא היה אחד מעובדיהם, אלא שחטא זה הוא גם כלפי השר האחראי הישיר וגם למלך. מעניין.

שבת שלום, שבת של אהבת ישראל, המלכת ה' ברצון, נכונות לעבדו בכל לב (הנני), אהבת אחים, התרחקות מזנות, וקבלת אדנות ה' בלבד, אורן, בן וכו'. 
----------------------------------------------------



להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (6)
dvir45 (10/12/2017)
בקשר לנחשים, נראה שאכן הכוונה היא להראות את צדיקותו של יוסף ע"י כך שהחיות אינן פוגעות בו. אמנם הסיפור כולו הוא מופלא, אך לא ניתן ללמוד ממנו על צדיקותו וגדולתו של יוסף.
ע"י נס הנחשים אנו נוכחים לראות שמורא יוסף על החיות ולא חלילה להיפך - כפי שאמרו חז"ל - "דאמר רמי בר אבא אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה". הנס הנ"ל מעלה את ערכו של יוסף והוא איננו רק נער העושה מעשה נערות אלא אדם, אדם צדיק.
ובקשר להבנתך האישית, מעניין שהשבת גם לי הבריקה מחשבה כזו, במיוחד לאור אמירתו של יוסף לשר המשקים והאופים "כי גנב גונבתי", אם יוסף היה יודע שהאחים מכרו אותו, מן הסתם היה מציין זאת.. נראה כפי שאמרת, מבחינתו האחים רק שמו אותו בבור ומשם ואילך המדיינים והישמעאלים הם אלה שסוחרים בו. יישר כח!
אורן מס (10/12/2017)
דביר היקר, אם ראובן לא בדק היטב ואכן היו בבור נחשים, איך זה שלא נפגע מהנחשים העקרבים? מה זה מוסיף לנו להבנת המצב שבבור היו נחשים ועקרבים? אולי כדי לספר לנו שבחו של יוסף במעשי הנס שלא נפגע מהעקרבים? אך גם זה מיותר, כיוון שכל סיפור המכירה "מתחת לאפו" של ראובן, שכל כך חרד להחזירו לאביו, הוא מופלא כשלעצמו ולא צריך עוד פלא ונס מסוג זה שיוסף לא נפגע מהנחשים. להבנתי האישית (לא לפי הנצי"ב) גם האחים לא ידעו מהמכירה, כי המדיינים ממש גנבו אותו מהבור כאשר האחים התרחקו לאכול לחם ולא רצו לשמוע "בהתחננו אלינו". אז הגיחו המדיינים העלו אותו ומכרו אותו בזיל הזול לישמעאלים כדי להיפטר ממנו מהר, לפני שהאחים ירגישו. וכשהאחים כבר הרגישו - גם הם הופתעו, הרי ראובן ישב אתם לאכול לחם, וראובן זועק על היעלמו של יוסף, כלומר גם האחים לא ידעו דבר.
ועוד אומר במאמר מוסגר, אם "עשרת הרוגי המלכות" היו עונים את התירוץ הזה, שהאחים כלל לא מכרו אותו, אלא הוא נגנב מהבור (ויוסף לא ידע מי
(להמשך התגובה לחץ כאן )

dvir45 (10/12/2017)
יתכן לומר שראובן אכן בדק את הבור אך מהסתכלות מלמעלה.
כידוע נחשים ועקרבים מסתתרים במקומות חשוכים, סדקים וכדומה. יש להניח שראובן בחן את הבור ממבט מלמעלה, אולי זרק אבן לראות האם יש מים ומשנוכח לראות שהבור "ריק" - נקי. החליט שזהו הבור המתאים.
אורן מס (9/12/2017)
תודה לדביר ולאריאל מרדכי על התגובות המעניינות. עדיין קשה לי מדוע בקש ראובן להשליך את יוסף דווקא ל"בור הזה" המסוים, כנראה שבדק אותו ומצא שהוא ריק גם ממים וגם מנחשים ועקרבים, אחרת לא היה מציין "הבור הזה", ועל כן איני יכול לקבל את פירוש רש"י וממילא לא את נימוקי הרא"ם. הנצי"ב קורא את פשט הכתובים, וכך נראה לי נכון: ריק, אפילו ממים. אורן
dvir45 (8/12/2017)
אכן מעניין ומחכים.
בקשר להערה שהערת - הרא"ם על רש"י מפרש כפי שפירשת: ואין להקשות כיון דנחשים ועקרבים יש בו, אם כן הצלת ראובן אינה הצלה, שימיתוהו הנחשים והעקרבים, יש לומר שהם לא ידעו מזה אלא שהיו סבורין שאין בו אפילו נחשים ועקרבים, דאם לא כן איך רצו למכור אותו כיון שראו הנס שעשה לו הקב"ה שלא הזיקו ולא המיתו אותו.
יישר כח!
אריאל מרדכי פנדל (8/12/2017)
תודה רבה. מחכים ומענין.
ריק ואין בו מים- מענין איך זה מתיישב עם דברי חז"ל שנחשים ועקרבים יש בו, כלומר הבור אכן היה בור מסוכן.
אולי צ"ל שניסו שלא יהא מסוכן, אך סוף סוף לא ידעו שיש בו נחשים ועקרבים.
ציורים לפרשת השבוע