אהלה של שרה ובית המקדש

נכתב על ידי DoarHamikdash ב-7/11/2017

 בס"ד


 

חיי שרה - פרשת המקדש

אהלה של שרה ובית המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

 

המדרש בבראשית רבה (פרשה ס פסקה טז), מתאר את הברכה שהיתה באהלה של שרה: 'כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, כיון שמתה - פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה - חזר אותו ענן. כל ימים שהיתה שרה קיימת היו דלתות פתוחות לרווחה, וכיון שמתה שרה - פסקה אותה הרווחה, וכיון שבאת רבקה - חזרה אותה הרוחה. וכל ימים שהיתה שרה קיימת היה ברכה משולחת בעיסה, וכיון שמתה שרה פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה – חזרה. כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה - פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה – חזר. וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו… מיד – 'ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה'".

ארבעה דברים מציין המדרש באהלה של שרה והצד השווה שבהם – הדמיון בין אהל שרה לנעשה במקדש. הנר הדלוק בהתמדה במשך השבוע, יש לו דמיון עם הנר המתואר ביומא (לט, א) בענין שמעון הצדיק, שכל ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק לא כבה הנר המערבי במנורה. כך גם באשר לברכה המשולחת בעיסה, יש בכך דמיון ללחם המערכה במקדש, שנשאר  חם וטרי משבת לשבת על השולחן 'כביום הלקחו', וכל כהן המגיעו כגודל פול מן הלחם היה אוכל ושבע (שם לט, א). אף פתחי המשכן היו פתוחים לקבלת פני הבאים, ולא היו הכהנים מתחילים את הקרבת קרבן התמיד עד שלא שמעו את קול השער הגדול שנפתח וקולו נשמע עד יריחו (המשנה במסכת תמיד ג, ז), וענן קשור על פתח האוהל מעין עמוד הענן מעל המשכן. הווה אומר, משכנה של שרה הרי הוא כמקדש להשראת שכינה.

עם זאת יש לשאול, מה ענינו של הענן הקשור על האהל ומה בא ללמדנו, הרי הענן היה רק במשכן, לא כן במקדש בירושלים?

ונראה לומר, שהאשה בבית יש בה תכונה דומה לענן, שהיה מלווה את ישראל במדבר: כשהענן חנה – חנה המחנה, וכשנסע יצא מחנה ישראל על שבטיו למסע כשהענן הולך לפניהם. עם כל גדולתם של האבות פעמים שהאמהות הפכו ל'מצפן' של הבית המכוין את הבית לכיוון הנכון. כך היה אצל שרה בענין גירוש ישמעאל והגר, שאברהם אמר: לו ישמעאל יחיה לפניך, ואילו שרה אמרה גרש את בן האמה הזאת… כי לא ירש בן האמה הזאת… ואכן צדקה מאברהם, כדבר ה': כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה. נמצא, שפעמים לאמהות יש את החוש המיוחד להרגיש דברים שהאבות לא חשו בהם, ולכן אמרו חז"ל ששרה היתה גדולה בנביאות מאברהם, שכן, מבחינה מסויימת הרגישה מה שלא הרגיש אברהם.

כך גם באשר לרבקה, היא הרגישה בהבדל שבין יעקב לעשיו – דבר שיצחק לא הבחין, שכן עשיו צד אותו בפיו, ולכן ציוותה על יעקב לקחת את הברכות מיצחק. נמצא, שפעמים לאמהות יש חוש מיוחד המרגיש בדברים שאין האבות מרגישים, והן פועלות על פי שיטתן והקב"ה מסכים עמן.

נמצא, שעמוד הענן, הוא ה'מצפן' המכוין את המשפחה בדרכה בחיים, היה קשור דווקא על האהל של שרה ולא של אברהם, לפיכך רצה יצחק להווכח, שאכן, גם לרבקה קיימת תכונה כזו.

נמצא, שמשראה יצחק בבואו מתפילתו במקום העקידה בהר המוריה, שאשתו לעתיד תואמת בהנהגתה את הראוי להיות בבית אבות האומה, ומורגש באהלה, שהוא תואם בתכונותיו את תכונות אימו, ואהלה דומה למשכן ול'מקדש מעט' - רק אז נאמר בו: 'ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה'.

 

שבת שלום

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע