מה עזר ליוסף לפתור את החלומות של פרעה?

נכתב על ידי ilan sendowski ב-12/9/2017

בפרק זה נבחן בעיון את דרכו המרתקת אל יוסף לצמרת השלטון במצרים, באמצעות חלומותיהם של פרעה ושריו.

פרעה כעס על שר האופים ושר המשקים, שהיו שותפים לאותה עברה, וכלא אותם, אולם פרעה לא ידע מי משניהם היה היוזם ומי רק שותף. אחרי ששניהם השתתפו במשתה יום ההולדת של פרעה, הוא הבין שהמנהיג היה שר האופים והוציא אותו להורג, אולם פרעה לא ידע מה קרה בכלא.

פרעה נבהל מאוד מחלומותיו על שבע הפרות הרזות שבולעות את הפרות השמנות, ועל שבע השיבולים השדופות הבולעות את השיבולים המלאות. כל חרטומי מצרים ושרי פרעה לא הצליחו לפתור את חלומותיו. גם שר המשקים, שכזכור הוחזר לתפקידו, לא מצא פתרון. הוא לא המליץ מיד להיעזר ביוסף, פותר החלומות, אלא התמהמה בכוונה כדי לוודא שלאיש אין פתרון. רק אז 'הוא נאלץ להזכיר את חטאיו' ולספר שהוא ושר האופים חלמו בכלא, ועבד עברי פתר את חלומם נכונה (בראשית מא יג). רק אז תפס פרעה מי סייע לו לגלות את הפושע הראשי, ובזכות העבד הזה הוא תלה את שר האופים. פרעה פקד להביא את העבד כדי שיפתור את חלומותיו.

שר המשקים רצה להבטיח שיוסף יצליח לפתור את חלומותיו של פרעה, כדי שפרעה לא יכעס עליו על שהוא הביא לפניו עבד חדל אישים. לכן דאג לשפר מאוד את הופעתו של יוסף לפני שיתייצב בפני פרעה (בראשית מא יד). ההכנה ככל הנראה נמשכה זמן מה, ובינתיים שר המשקים סיפר ליוסף את את חלומותיו של פרעה, וליוסף הייתה שהות די ארוכה לחשוב על פתרונות ואולי גם להתייעץ עם שר המשקים.

יוסף שמע את החלומות של פרעה ונזכר באירועים מרכזיים בחייו:

  • יוסף ידע שדאגתו העיקרית של פרעה היא לוודא שמצרים תישאר שבעה ועשירה.
  • יוסף שמע את המילה 'שבע' (שחוזרת 28 פעמים בסיפור), והבין שהיא המפתח לפתרון החלומות. הוא ידע שהמילה "שבע" היא גם המספר שבע, וגם הפועל להביא 'שובע' לעם, כדברי יוסף: "הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת, שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"(בראשית מא כט).
  • יוסף ידע שיעקב אביו בא בחוסר כל ללבן דודו, עבד קשה, חסך וצבר רכוש, כדי לשוב עם צבא חזק לכנען.
  • יוסף ידע שאביו עבד שבע שנים תמורת רחל, אמו היפה (בראשית כט יח), וקיבל את לאה,שלא היתה יפה כמו רחל (בראשית כט ג). לכן הוא עבד עוד שבע שנים תמורת רחל. 
  • לאה ילדה ליעקב שבעה ילדים, ששה בנים ובת, ובכל זאת אמו היתה האישה הראשונה והאהובה של אביו, יותר מלאה, אשתו הפורייה. אחרי שבע שנות עקרות. לידתו הייתה מקור לאושר גדול (בראשית ל כג), כאות לנצחונה של העקרה על הפוריה.
  • לבן, סבו, נתן לכל בת שנישאה ליעקב שפחה אישית שלו– כביטוח (בימינו), כדי להבטיח צאצאים לבעלה,[1] אם הבת לא תוכל ללדת. ואכן אמו נתנה את שפחתה ליעקב כדי שתלד לו למענה.
  • יוסף זכר שהוא, האח הצעיר, ראה בחלום שאחיו ישתחוו לאלומתו (בראשית לז ח).
  • יוסף זכר שאביו הצליח להתעשר בזכות הבנתו בחוקי הגנטיקה, וייתכן שיוסף עצמו ניסה לשפר את צאנו של אביו, והתלונן על אחיו שאינם עוזרים לו (בראשית לז ב), וייתכן שזה היה סוד הצלחתו כממונה על שדותיו של פוטיפר (בראשית לט ה).
  • יוסף רכש נסיון בניהול ביתו ושדהו של פוטיפר, והצליח מאוד (בראשית לט ה). מנסיונו זה הוא למד שיבול תלוי באיזון בין כמות המים, חום השמש ודישון. לכן, כל שינוי עלול להביא ליבולים גדולים במיוחד, או לשדפון.

כל זה רמז ליוסף שקודם יהיו שבע שנים טובות וברוכות, ואחריהן שבע שנות רעב

יוסף הבין שיש צורך להבטיח לעם מזון כדי למנוע רעב, כלומר פתרון חלומותיו של פרעה היה: שפרעה חייב להכין מאגרי תבואה גדולים כדי להאכיל את העם בשנות הרעב - להכין בנק מזון כביטוח.[2] יוסף גם הבין שחלמו יתגשם בתקופת הרעב, ושאחיו ישתחוו לו כאשר הם יבואו לקנות ממנו אוכל.

תכניתו של יוסף כללה חפירת תעלות השקייה ושייט, הקמת מאגרי מים, הכשרת שטחי מדבר נוספים לצידי הנילוס לעיבוד חקלאי בעזרת דשן ואדמה שהובאו מהדלתא על גבי דוברות עשוית סוף, שימוש בזני חיטה משופרים, בניית ממגורות בערים, ייבוש היבולים ואגירתם בממגורות.[3] כדי למנוע נפילת מחירים בשנות השפע ופגיעה בחקלאים, יוסף קנה ולקח את עודפי החיטה לממגורות המלך. התכנית הזאת הבטיחה תעסוקה מלאה והביאה לשגשוג כלכלי אדיר. אולם כאשר התחילה רוח מזרחית מיבשת, רוח הקדים, יוסף הפסיק את העבודות החקלאיות והציבוריות, האבטלה התרחבה מאוד והכלכלה התמוטטה. כדי לחסוך בזרעים, האיכרים נמנעו בכוונה מזריעה (בראשית מה ו) ולכן לא היה מה לקצור. כיוון שאנשי מצרים תיעבו את העיסוק בגידול מקנה, הם לא יכלו אפילו להשתמש בחיטה השדופה כמאכל למקנה, ולשרוד מאכילת בשר.

כלומר, תכניתו של יוסף גרמה לרעב במצרים. לכן גם המצרים וגם הזרים, שלא אגרו מספיק, נאלצו לשלם ביוקר לפרעה תמורת חיטה. לכן בסוף שנות הרעב פרעה קיבל לא רק את כספם של כל בני עמו, אלא גם את הבעלות על כל מקנם, אדמותיהם, ואפילו על גופם (בראשית מז יד-כ). יוסף קבע לאריסיו מס של חמישית מהיבול (בראשית מז כד) או יותר, לפי צרכיו של פרעה (בראשית מז כו).

[1] כתוב: "וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ, אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ"(בראשית כט כד). לא נאמר שזלפה ובלהה היו שפחות בבית, או שפחות של אשתו. הן היו שפחותיו האישיות של לבן, וסביר שהוא גם שכב איתן ואולי הן ילדו לו בנים, ולכן מודגש: "וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב" (בראשית מו יח), כלומר, את 'אלה' היא ילדה ליעקב, לעומת אחרים שהיא ילדה ללבן.

[2] האקלים החם והיבש של מצרים אפשר לאגור ולאחסן כמויות גדולות של תבואה לזמן רב.

[3] המקרא אומר על יוסף רק זאת: "וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם"(בראשית מא מו) אולם ברור שכל הפעולות הנזכרות לעיל נדרשו להצלחת התכנית. יוסף לא גילה את תוכניתו לפרעה, כי חשש שפרעה ימנה שר אחר לתפקיד.

אילן סנדובסקי

מחבר הספר  מגילת אסתר   מגילת ההיפוכים  
לרכישה: Megilat Esther -Megilat Hahipuchim (Hebrew Edition

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
תגובות ודיון על החידוש (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת השבוע