חד גדיא
נכתב על ידי יניב, 14/4/2017
את ההגדה של פסח אנו מסיימים בפיוט "חד גדיא" שיש בו השתלשלות מעשים. מביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א: '… ומטרת השיר לבטא את האמונה בחשבון העולמי הגדול המכוון ומופעל ע"י ההשגחה העליונה כשרשרת סבתית אחת ומתקדם לקראת המטרה הנשגבה של חזון הגאולה "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"' (מקורות והערות לנוסח האחיד). לפי זה, שהשיר בא לבטא את החשבון העולמי עד הגאולה. אולי אפשר לומר שיש בו רמז להשתלשלות של הקדושה בעולם. שמתחיל ב'חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי' אולי הכוונה לבריאת העולם, 'גדיא' מרומז בו 'גד' שזה בגימטריה 7 (3+4) כזמן בריאת העולם, ו'י' כנגד הדברות שבהם מרוכזת כל התורה (תרי"ג מצוות), ו'א' זה ה' שהוא אחד, שזהו: '...כך היה הקדוש ברוך הוא, מביט בתורה ובורא את העולם' (ב"ר א,א). ושני הזוזים זהו שההתחלה היתה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א,א) לכן שנים כשמים וארץ. ויותר נראה ששנים זה כנגד היסוד של העולם: '"בְּרֵאשִׁית בָּרָא" – אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל: בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) "רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ", ובשביל ישראל שנקראו (ירמיהו ב ג) "רֵאשִׁית תבואתו"' (רש"י. שם) לכן כיון שזהו היסוד לעולם לכן זהו שני הזוזים שבעקבותם קנה את הגדי, ובפרט שבלימוד של התורה נאמר: "ה' קנני ראשית דרכו", שזה לשון קניין, ולכן מרומז בקניין בתרי זוזי. ומי שקנה זה 'אבא' שהכוונה לקב"ה, שאנו בניו: "בנים אתם לה' אלקיכם" (דברים יד,א). ובא החתול ואכל את הגדי זה מרמז לחטא עץ הדעת, שפגע בקדושה שהיתה. שע"י עץ הדעת נעשה בעל תאות, והבין שהוא ערום והתכסה לצניעות: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת" (בראשית ג,ז) וזה מרומז בחתול: 'אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות מחתול' וכו' (עירובין ק,ב) לכן בחתול מרמז על הצניעות שהתגלה בעקבות חטא עץ הדעת. ואח"כ בא הכלב, שבנ"י יצאו ממצרים כדי לקבל את התורה וליטהר מחטא עץ הדעת: 'דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן. שנאמר (תהלים פב, ו) "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם" חבלתם מעשיכם "אכן כאדם תמותון"' (ע"ז ה,א) הרי שבאו ליטהר מעץ הדעת, ולכן גם פעל לבטל מהם את המיתה שנגזרה בעקבותיה. והשלבים למתן תורה הם: בהתחלה כלב שזה כנגד הנאמר במכת בכורות: "ולבנ"י לא יחרץ כלב לשונו" (שמות יא,ז) שבמכת בכורות ה' ירד בעצמו להכות את בכורות מצרים (שזה קשר לה') בזמן שאנו מצדנו הקרבנו קרבן פסח, להתחבר לה' ולהתנתק מטומאת ע"ז של מצרים (שזבחנו את אלוהיהם). ואח"כ מקל שזה מרמז על נס קריעת ים סוף שנעשה במקל: "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה" (שמות יד,טז) "ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו. ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער ה' את מצרים בתוך הים" (שמות שם,כו-כז), שבו התעלו לדרגת נבואה גבוה: '"זה א-לי" - בכבודו נגלה עליהם, והיו מראין אותו באצבע. ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים' (רש"י. שמות טו,ב). ובכלל המעמד הזה היה גדול מאוד, שלכן נרמז בו שם בן 72 אותיות (סוכה מה,א. רש"י ד"ה 'אני') בשל גילוי ה' שנעשה בו (כמו שמסביר מרן הגאון הגדול הגר"ח דרוקמן שליט"א), ולכן זהו שלב נוסף בעליה בקדושה. ואח"כ מגיע האש שזהו מעמד מתן תורה עצמו: "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש" (שמות יט,יח). ואז בא המים שהם התורה: 'דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נה, א) "הוי כל צמא לכו למים"' (ב"ק פב,א) שקיבלנו את התורה. אבל אז בא השור, שמרמז על העגל שעשו וזה פגם במתן תורה (ונישברו הלוחות). ואחריו בא השוחט שזה מרמז על פרה אדמה שנאמר בה “ושחט אתה לפניו", שהיא נשחטת ועושים ממנה אפר פרה אדומה שהוא מטהר, ככפרה על העגל: '"פרה אדמה" - משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמרו: תבא אמו ותקנח הצואה. כך תבא פרה ותכפר על העגל' (רש"י. במדבר יט,ב). ובכלל ניראה שכל מעשי הקרבנות מכפרים ומשלימים לפגם שנעשה ע"י העגל (שהקריבו לו ועבדוהו, ובמקדש אנו מקריבים ועובדים לה'). אבל אח"כ בא מלאך המוות ושחט לשוחט, שהביא חורבן והרג, ונחרב ביהמק"ד, וכיום מיתתנו על קידוש ה' הוא במקום הקרבנות: '(דברי הימים ב ב, ג) "לעולם זאת על ישראל" א"ר גידל אמר רב: זה מזבח בנוי, ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן' (מנחות קי,א) שתמיד יש קרבנות שמוקרבים, גם לאחר החורבן, וכיצד נעשה? 'יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים' (תוס' ד"ה 'ומיכאל') בפשטות ניראה שהכוונה למתים על קידוש השם, ומימלא זהו הנעשה ע"י מלאך המוות. עד שלעתיד הקב"ה ישחוט את מלאך המוות, כשתגיע הגאולה השלמה. עוד ניראה שבא לומר שכל הנעשה בעולם מתגלגל בעקבות התורה, כיון שבה ה' הסתכל וברא את העולם, ולכן הכל מתגלגל לעבר תיקונו השלם דרך הגילוי של התורה. ואמנם ה' ניסתר בעולם ובתורה (שלא רואים את שמות ה' החבואים בתורה, שכל התורה כולה היא שמות ה') [כיון שברא ע"פ התורה, אז בשניהם זה מתבטא כך, שה' ניסתר למעט מה שמתגלה לנו] לכן גם בחד גדיא מביאים עשרה כנגד הדברות (שהמאמרות שהעמידו את עולם מקושרים להם) אבל בסדר שונה, כעין נחבא מגילוי ממש (כמו שבתורה מוחבאים השמות בסדר שונה באותיות שהתורה מתגלה לנו בדבריה, כדי שלא יהיה גלוי). 'גדי' כנגד “לא יהיה לך אלהים אחרים” שהגדי מוקרב לקרבן לה', ובקרבן פסח ('גדי מקולס') הוא כנגד קרבן פסח במצרים שהראנו שאנו לא קשורים לע”ז. חתול כנגד צניעות, ולכן מרמז על "לא תנאף" (שבחוסר צניעות יתגלגל בסוף לנאיפה). 'כלבא' כנגד "לא תענה ברעך עד שקר" כנגד שביציאת מצרים לבנ"י "לא יחרץ כלב לשונו", כך גם אתה אל תוציא בלשונך דבר שקר. מקל כנגד כיבוד הורים, כיון ש"חושך שבטו שונא בנו" (משלי יג,כד) [ובפרט שמהמכה יכול לשנוא את הוריו, ולכן ציווי שלא לשנוא]. 'נורא' כנגד שבת, שבה נאמר במיוחד "לא תבערו אש" (שמות לה,ג). מים כנגד "לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא" כיון שכל התורה שמותיו של ה', ולכן המים מרמזים לתורה ומימלא לשם ה'. 'תורא' כנגד "לא תחמד... ושורו" (שמות כ,יג). 'השוחט' מרמז על "לא תגנוב" שגניבה בצורה החמורה זה כשטבח ומכר. מלאך המוות זה כנגד "לא תרצח". 'מלך מלכי המלכים' זה הקב"ה, כנגד "אנכי ה' אלקיך". ולכן בדברים אלו רמזו לתורה, שכל העולם מתגלגל על פיה עד לתיקונו השלם, ולכן בו מובא השתלשלות העולם ע"פ ההשגחה העליונה. ומובא שנקנה בשני זוזים, רמז ל"שני לוחות אבנים" (שמות לד,א) ובקניה מחליפים דבר בדבר (כסף בגדי) כנגד שהלוחות השניים היו במקום הראשונים (ואף מצד זה רמוז שני זוזים-הראשנים והשניים). וזה בקניה לרמז על: 'אמר הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה, שנאמר "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"' (שמו"ר לג,א). ונאמר בזוזים, כיון שנקראים ע"ש 'ולמה נקרא שמם זוזים? שזזים מזה ונותנין לזה' (תנחומא "מטות" סימן ו), כך גם כאן מרמז שהעולם מתגלגל מזה לזה, מדבר לדבר (במציאות הפיזית של העולם), בעקבות התורה שמוליכה ומסבבת את המציאות עד לתיקון העולם בשלמות. או שמזיז ממעמד של עולם חולין לעולם שדבוק בקדושה (ובפרט מזיז מעולם שכביכול שלנו לעולם שכולו קדוש לה', שיראה בגלוי שכל העולם הוא של ה').
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
