עורב

בראשית ח ז :"וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ".

רבים המפרשים בכל המקורות בהם מוזכר העורב מדברים עליו בצורה שלילית: אכזרי על בניו, חשדו לנח על אשתו ועוד.

אולי ניתן להביא נקודות להסתכלות מזוית שונה:

בפרק שירה מובא- עורב אומר: "מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל אל ישועו"(איוב ל"ח מ"א)

הפסוק מאיוב מזכיר לנו את הפסוק מתהילים שאנו אומרים כל יום בפסוקי דזמרא:"נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו"(קמ"ז ט).

המלבי"ם על הפסוק בתהילים מקשר אותו עם הפסוק שלאחריו "לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה" שבני עורב קוראים שלא בגבורת הסוס יחפץ כיון שהם מכירים שהפרנסה היא מהקב"ה ולא ע"י התאמצות האדם.

אולי ניתן לומר שזו הדרך החינוכית של העורב בניגוד להסתכלות הרעה שהעורב מתאכזר על בניו אולי הוא רוצה ללמד את בניו שהפרנסה היא מהקב"ה ולא ע"י אביהם לכן נותן להם מההתחלה חוסר יכולת שיצטרכו להתפלל לקב"ה שיביא פרנסתם.

(אולי בהקשר לזה ניתן להבין מדוע "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל" (משלי ל י"ז)? שמי שלועג לאב שאינו מאמין בקב"ה אבינו יקבוה עורבים שמלמדים בעולם שהכל מהקב"ה)

על הפסוק שהבאנו בתחילה רבו הטענות כנגד העורב לא מילא שליחותו וכו' אך מהסתכלות בפסוק לא ברור כלל לשם מה נשלח העורב בניגוד ליונה שנשלחה ע"י נח לראות הקלו המים העורב נשלח ותו לא. כבר עמד על זה האור החיים ופירש ששליחת העורב היתה בתור עונש על זה שהתעסק בפו"ר בתיבה שנאסרה על נח ולכן שולח, אולי ניתן לומר הסבר אחר המבוסס על אותו רעיון שהעורב עסק בפו"ר בתיבה ולכן נולדו ילדיו בתיבה והיה צריך לעזבם כדי לחנכם לאמונה בהקב"ה לכן "וישלח את העורב".

ר' אלימלך מליז'נסק ה'נועם אלימלך' מסביר פסוק זה אדם הרוצה להחזיק בתורה צריך להיות אכזרי על בניו כעורב כדי שלא יתעסק בעניינים גשמיים, ועבודתו צריכה להיות ב"רצוא ושוב" ונח החזיק עצמו במדרגת העורב ויצא "יצוא ושוב".

אכן בתנ"ך מוזכרת שלוש פעמים המילה "ושוב" בראשית ח' ג' "וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב"

ח' ז' "ויצא יצוא ושוב" יחזקאל א' י"ד "והחיות רצוא ושוב" ולכן ניתן לדמות את הפסוקים

רציתי לקחת את זה לרעיון קצת מחודש: העורב בנוסף לקריאתו לאמונה שהקב"ה מפרנס ידוע שהוא גם לימד את אדם הראשון לקבור את הבל. אולי נח ידע שהעורב מעביר מסרים מהקב"ה כיצד להתנהג ורצה להסתייע בו בשאלתו עד מתי להישאר בתיבה בהנהגה ניסית ולעבור להנהגה טבעית ויציאה מהתיבה והעורב נשלח והשיב בהתנהגותו "יצוא ושוב עד יבושת המים" כלומר נח המשך במעשיך בתיבה במצב הניסיי (שהאוכל לא מתקלקל שאין נזקים לתיבה ) כמהלך החיות רצוא ושוב המבטא את ההנהגה הניסיית עד יבושת המים מעל הארץ כל עוד יש מים- ביטוי לתורה ולהשפעת ה' בהנהגה הניסית. על הארץ- ביטוי לגשמיות ולהנהגה הטבעית.