ואישי ישראל ותפילתם

נכתב על ידי יניב, 8/2/2017

 

'רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון' (תפילת רצה בשמונה עשרה). מה שייך לקבל את אישי ישראל כשאין קרבנות? הרי קודם מבקשים 'והשב את העבודה לדביר ביתך' הרי שאין ביהמק"ד, אז איך יש קרבנות? על הגמ' שאומרת: '(דברי הימים ב ב, ג) "לעולם זאת על ישראל" א"ר גידל אמר רב: זה מזבח בנוי, ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן' (מנחות קי,א) אומר תוס' (ד"ה 'ומיכאל'): 'ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין, יש מי שאומר: נשמותיהן של צדיקים, ויש מי שאומר: כבשים של אש. והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה: ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון. ויש אומרים דקאי אדלעיל, והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל'. יוצא מזה שישנם שני פרושים, שתלויים ע"פ מיקום הפסיק. למ"ד אחד ה'אישי ישראל' נאמר על מקודם, שיחזיר את העבודה למקדש ואיתם גם את אישי ישראל. ולמ"ד שני הכוונה על הקרבנות של מיכאל שמקריב בשמים (כבשים של אש או נשמות הצדיקים [וראה ב'צמאה נפשי' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א בעמ' 96-97 הסבר לזה]). והנה לכאורה שני הסברים אלו הם קצת דחוקים, שהרי לא משמע בפשט הלשון לשים פסיק בין 'אישי ישראל' ל'ותפילתם', ש-ו' החיבור מחברו, וגם סומך על הנאמר של ישראל קודם (באישים) שלכן אומר 'ולתפלתם' של הנאמר קודם כך שמשמע בפשטות כהמשך. ולומר על אישי ישראל שהכוונה למה שמקריב מיכאל, זה לא משמע בפשטות, שמשמע בפשטות על האישים שלנו ממש. ואולי היה אפשר לומר שזה כהמשך לבקשה לעתיד, שבתחילה נאמר על התפילה שבימנו 'ולתפילתם שעה', ואז מוסיפים בקשה על לעתיד 'והשב את העבודה לדביר ביתך ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון' שנגיע שיבנה המקדש במהרה ונקריב ונתפלל יחד (כמו שעשו בזמן שביהמק"ד קיים [סוכה נג,א]), ואז תקבלם כתפילה מושלמת באהבה וברצון. ובכ"א גם כיום וגם אז, תמיד, 'ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך' שבכל דרגה (תפילה עם קרבנות או בלעדיהם) תמיד תקבל את עבודתנו בתפילה ברצון. אולם קצת דחוק לומר בקשה על העתיד שיקבל את התפילה. והנה הטור מביא (בנוסף לפרושי התוס'): 'ואשי ישראל וכו', ואע"פ שאין עתה עבודה מתפללין על התפילה שהיא במקום הקרבן שתתקבל ברצון לפני הש"י' (או"ח סימן קכ). ופרושו: 'ואשי ישראל וכו' ואע"פ שאין עתה עבודה מתפללים על התפלה וכו'. הוקשה לו היכי אמרינן ואשי ישראל דהיינו הקרבנות, תקבל ברצון, שהרי עכשיו אין לנו קרבן? לכך כתב שאע"פ שאין עתה עבודה, מתפללין על התפלה שהיא במקום הקרבן. ולפ"ז ה"פ: ואשי ישראל ותפלתם תפלת ישראל שהוא במקום האישים, שהם הקרבנות, תקבל ברצון' (ב"י). או פרושו: 'ואשי ישראל וכו' אע"פ שאין עתה עבודה וכו' כצ"ל. ולפ"ז ה"פ: ואשי ישראל הם ג' תפלות, ערב ובוקר וצהרים שתיקנו חכמים חובה כנגד התמידין שבכל יום, ותפלתם הם שאר תפלות של יחידים שמתפללין בנדבה ע"י חידוש. א"נ של מוספין בשבת ור"ח ומועדים, תקבל ברצון' (ב"ח). מימלא פרושו של הטור נישמע כקרוב ביותר לפשט. ואולי אפשר לטור, שהכוונה שבתפילה יש שני עניינים, מצד אחד יש את העניין של תפילה שהאבות תקנו, ומצד שני יש את העניין שכנגד הקרבנות: 'איתמר: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום' (ברכות כו,ב) ומסיימת הגמ' לריב"ל: 'תפלות אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות'. כך שיש בתפילה חלק אחד של עצם התפילה מתקנת האבות, ויש חלק נוסף של הסמכה לקרבנות, שיש בניהם עניינים משותפים. מימלא זהו שאנו אומרים 'ואישי ישראל ותפילתם' ששני העניינים השייכים בתפילה יתקבלו בשלמות, גם צד התפילה כשלעצמה וגם הצד שכנגד הקרבנות (מצד הקשור שבניהם. או אולי אפילו לאחר החורבן יש בזה בנוסף גם כעין תחליף לקרבנות, בשל קשרם) ז"א גם בקשות התפילה וגם מעלתה כקרבן, ששניהם קיימים כיום. ואולי אפשר שהאישים הכוונה לקטעי הקרבנות שאנו אומרים, שנחשב כהקרבה: 'אמר רבי יצחק: מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) "זאת תורת החטאת" "וזאת תורת האשם"? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם' (מנחות שם) שיתקבלו באהבה כקרבן מושלם, ומימלא בכך גם עולה עם התפילה ומשלימה ומיפה אותה, כמו שהיה בזמן שביהמק"ד היה קיים. ואוליזה קשור לנאמר בנוסף להסברו של שמואל: 'ורבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם' (שם). אולי זהו שאנו מבקשים שלימודם יחשב כעין שיש מקדש וקרבן (שהוא הקיים גם כיום כדברי שלמה "לעולם זאת על ישראל" שעל זה אמר ר"י שהת"ח לומדים. וכן קודם אמר שם '"שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" מאי בלילות? א"ר יוחנן: אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה, מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה') ומימלא יחד איתו תעלה גם התפילה כמו שהיתה עולה בשלמות עם הקרבנות. וזהו 'והשב את העבודה לדביר ביתך' ובנתיים שאין ביהמק"ד 'ואישי ישראל' שהכונה כנגד הפס' "לעולם זאת על ישראל" שגם כיום ע"י הת"ח שלומדים את הלכות העבודה נחשב כעין שנבנה המקדש ומקריבים בו, ומימלא אותה חשיבות של אישי ישראל תעלה יחד עם התפילה וכך: 'ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע