חג מתן תורה מתייחד בכך שמקדימים לו ימי הכנה, אשר מכח הכנות אלו באים ישראל לקבל את התורה.

ולכאורה דרוש ביאור:

ויש לבאר, שדוקא מצד פחיתות ימים אלו – בזה היא מעלתם.

כלומר: כאשר ביום חג השבועות, זמן מתן תורה, עומד יהודי בתשוקה לקבל את התורה – אין זה דבר חידוש, שהרי ישנו אז גילוי אלקות ("וירד ה' על הר סיני") המעורר אותו; אמנם בימים שקודם מתן תורה, כאשר עדיין נמצאים לפני הגילוי דמתן תורה, ואעפ"כ עומד יהודי בתשוקה לקבל את התורה, הרי זה דבר חידוש.

ובפשטות, ימי ההכנה למתן תורה הם ימי החול, אשר על פי תורה עסוקים בהם בדברים של חול. וכאשר למרות כל זאת מפסיק יהודי מעבודתו ומסחרו וכיו"ב, ועוסק בהכנות לקבלת התורה – הרי זה פועל ומעורר רצון אצל הקב"ה ליתן לישראל את התורה.