ב'רצה' דברכת המזון אומרים "בעל הישועות" - בית דגושה, ו"ובעל הנחמות" - בית רפויה.

אאזמו"ר [המהר"ש] אמר במרז"ל "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את
מקומו", כובד יש בו שני פירושים: ל' כבדא כמארז"ל "כבד לב פרעה - שנעשה לבו
ככבד" " ול' כבוד, גילוי אור מקיף נעלה וזהו : "לא מקומו של אדם מכבדו" - כלומר מקררו,
אלא 'אדם מכבד את מקומו', שניתן ו כח ועוז להאיר את מקומו באור תורה ועבודה, כשם
דבירידת הנשמה בגוף משביעים אתו תהא צדיק, דשבועה זו הוא ענין השובע בכוחות נעלים
שתוכל להשלים כוונת ירידתה, הנה כן הוא בכל אדם ואדם מקום שהוא.