chiddush logo

פנינה יומית... כא אדר א

נכתב על ידי שניאור, 1/3/2016

 

יום שלישי כ"א אדר ראשון - ויקהל (שקלים)

 

לעסוק ב"ל"ט מלאכות" המשכן – מצוה!

בתחילת פרשתנו נאמר שהקהיל משה את כל ישראל ואמר להם "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם וגו' ששת ימים תעשה מלאכה" (לה, א-ב). וכתוב על זה בגמרא "אלה הדברים – אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה מסיני" (לה, א-ב. שבת ע, א). והיינו, שהמלאכות שעשו במשכן – הן המלאכות האסורות בשבת.

והנה, כל לימוד בתורה אינו בדרך מקרה ח"ו, אלא הסיבה לכך שלומדים ענין אחד מהשני היא מפני שיש שייכות ביניהם. והיינו, שה"מלמד" וה"למד" בפנימיותם הם ענין אחד. וכן הוא בענייננו, מכיון שלמדים ל"ט מלאכות האסורות בשבת ממלאכת המשכן, הרי זה מפני של"ט המלאכות קשורות עם מלאכת המשכן.

ויש לבאר הקשר ביניהם:

כמו שמלאכות המשכן נעשו כדי לבנות משכן ודירה לשכינה, הנה כן צריך להיות גם בעשיית ל"ט המלאכות בימי החול, שהמטרה והתכלית של כל המלאכות, גם מלאכות הרשות, צריכה להיות כדי לעשות מהן משכן ודירה לו יתברך, וכמו שנאמר "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו).

ובזה יובן מה שמצינו שביום שמותר במלאכה יש להזהר מביטול מלאכה, ועד כדי כך, שממעטים אפילו בענינים של תורה ותפלה – קריאת התורה ותפלות נוספות, בכדי שלא למעט במלאכה (ראה ברכות טז, א. מגילה כב, ב. קידושין לג, א). ויתר על כן, מצינו שעל הפסוק "ששת ימים תעבוד" (יתרו כ, ט. תשא לד, כא) דרשו חז"ל שהיא מצות עשה (נסמן במקור הדברים). ולכאורה איך יתכן הדבר?

אך לפי האמור מובן זה בפשטות, כי תכליתם של כל המלאכות היא לבנות משכן על ידם, ואם כן מובן שזהו מצוה, ועל האדם תמיד לעמול ולעסוק בזה, שהרי "אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז).

והחילוק בין העולם להמשכן הוא רק חילוק בין "כח" ל"פועל": המשכן הוא כבר בפועל "מקדש" להשראת השכינה, ואילו בעולם הרי זה רק בכח, ועלינו לעמול להביא את הכח לידי פועל, שהעולם יהי' בפועל דירה לו ית'.

ולכן יש לנצל את כל השעות והרגעים שבמשך היום לעבודה ולמלאכה, כדי להביא לידי פועל ולבנות את הדירה לו ית', וכל רגע יש לנצל ל"בכל דרכיך דעהו".

(ע"פ לקוטי שיחות ח"א עמ' 193) 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע