רבי נחמן - מותרות, טוב או רע?
"וּכְשֶׁהַגּוּף
נָקִי, אֲזַי הַמּחַ בָּרוּר וַאֲזַי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת,
הַנְהָגוֹת יְשָׁרוֹת. אֲבָל כְּשֶׁנִּדּוֹן בְּמוֹתָרוֹת... אֲזַי עוֹלִים
עֲשָׁנִים סְרוּחִים אֶל הַמּחַ, וּמְעַרְבְּבִים וּמְבַלְבְּלִין דַּעְתּוֹ,
וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וַאֲזַי יוֹצֵא מִשְׁפָּט
מְעֻקָּל (חֲבַקּוּק א): 'כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא
מִשְׁפָּט מְעֻקָּל' "
(ליקוטי מוהר"ן,
חלק א, סא, א)
המותרות
גורמות לאדם להקהות את החושים, לסרבל את הנפש ולהרחיק את האדם מעצמו. די בתוספת של
טובות הנאה סביב האדם בכדי שיפתח תלות בהן למען קיומו, וכך מבלי לשים לב תישלל
ממנו הווייתו הפשוטה והעצמית שהיתה ללא תוספת וללא תלות.
יש
בצנע, בעוני ובקושי סוג מסוים של בהירות שלא תיתכן בחיי מותרות, וזאת דווקא מתוך
החיסרון שבהם, כדברי רבי נחמן: "וּכְשֶׁהַגּוּף נָקִי, אֲזַי הַמּחַ
בָּרוּר". יש בצנע מעין חשיפה של ה"אני" באשר הוא ללא כל
תוספת, המאפשרת ממילא צלילות, ואשר יכולה ללכת ולהיטשטש בהתעטפה במותרות שאין בהם
צורך וממילא אין בהם תחושה.
אט
אט ימצא את עצמו איש המותרות זקוק לריגושים הולכים וגוברים. המותרות גורמים לעודף
בשר ובכך מייגעים את מהלכו של האדם. רק אקט של הורדה מן הבשר השמן העודף, תביא את
הבשורה לנפשו התועה של איש המותרות.
כאשר
אין למילים: לא מקור, לא מנגינה - קל מאד שגם לא תהיה להם כוונה. בקלות רבה יתהפכו
היוצרות והמילים יהפכו מכלי ביטוי - לשעשוע, ומשופר הנפש - לחצוצרת הקהל. סחי
המילים ינוע לפי רוח הרייטינג - ללא מנהיג, בלא אדם, בלא משפט – ויעוצב כחומר ביד
היוצר לסיפוקו של הצופה, תוך נטיה חזקה אל השקר. והשקרנים הטובים והמתוחכמים יותר,
יקבלו כח רב יותר ו"רשע יכתיר צדיק", והתוצאה תהיה – "וַאֲזַי
אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת, וַאֲזַי יוֹצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל".
רק בתהליך של החסרה ימצא איש המותרות את העצה שאבדה לו. במקום של
מילים רבות כל כך, פרסומות ועולמות וירטואליים לאין סוף, ובעולם עב בשר כל כך של
מותרות, המחפש פיסה של כנות ימצאנה אך סמוך לעצם, בתהליך של קיצוץ והחסרה דרסטיים.
ההחסרה וההימנעות חושפות, כביכול, את הקיים בו באדם ממילא, ובוחנות את כושר העמידה
שלו באשר הוא וכמות שהוא, ללא מותרות וללא כל אותם פיגומים שייצבו את חייו עד עתה.
שמא
רוצה רבי נחמן לרמוז לנו שהמחלה הפוסטמודרנית הינה מחלתה של חברת השפע?
רבי נחמן מעמיד לפנינו הגדרה מחודשת של מושג הזהות, ומעמידה
כאלטרנטיבה מאתגרת למשבר הזהות הפוקד את האנושות.
הרב דן האוזר, מתוך האתר
"בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון": http://etzion.org.il/he/home