הושענה רבא

נכתב על ידי יניב, 1/10/2015

 

בהושענא רבה יש 'חותם בתוך חותם' שהפסקי דין נישלחים לביצוע, כך מובא בשם האר"י ז"ל, ומרן שר התורה גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א הביא לכך כמה ראיות מחז"ל שמרמזים על זה (ראה ב'מועדי ישראל'). אולם כל זה רמזים מחז"ל, אולם מניין לנו רמז מהתורה לזה?- בחסידות מובא בשם היהודי הקדוש על דברי חז"ל שאומרים במדרש '"ביום השמיני עצרת תהיה לכם" מהו לכם? אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: השמחה נאה לכם, המועדים נאים לכם, יום טוב נאה לכם. לכך נאמר: עצרת תהיה לכם' (תנחומא פנחס, יז). מהו 'המועדים נאים לכם'? והסביר שהתקשו במילה "תהיה" שהיא מיותרת בפס', ומזה למדו שהזמנים ('מועדים' לשון זמן) הטובים לישראל באים בשמ"ע. מימלא ניראה מכאן גם לרמז בתורה שבשמ"ע באים הזמנים הטובים, מימלא יוצא שקודם לזה, שזהו הו"ר, אז נחתים ונשלחים הפסקים (כמו במשפט רגיל, שנישלח ואח"כ מגיע לאדם). עוד אפשר שלמדו בתנחומא ("אמור”. סימן כב) שסוכות זה ראשון לחשבון עוונות, מהפס' “ולקחתם לכם ביום הראשון" (ויקרא כג,מ) (ראה כמה הסברים במה התקשו שלכן דרשו כך בפס', ב'לזמן הזה' של מרן גדול הדור הגר"ח דרוקמן שליט"א) שזה זמן כפרה (ראה שם), והרי יש כלל 'הכל הולך אחר החתום' (ברכות יב,א) [אמנם זה לברכות, אבל מזה נילמד גם לעניינו, כיון שהברכות באות לקדש את העולם, כמו הדין שניקבע ע"פ זה] מימלא כיון שסוכות הוא זמן של כפרה, וכל סוכות הוא כעניין הזה, שהרי כולו חג אחד, לכן סופו הוא הקובע לדין (כמו שבפסח יציאת מצרים היתה בראשון אבל הושלמה רק באחרון בים סוף). אולי נירמז בדרשה "ולקחתם לכם" כביכול שאתם לוקחים לעצמכם את הדין, שזה נישלח אליכם בזמן הזה בשל מעשיכם (בלקיחת לולב וכו') וזהו רמז להו"ר. עוד אפשר ששמ"ע הוא חג לעצמו, וגם שבועות הוא חג לעצמו, ושניהם כהמשך לחג (פסח\סוכות) [ולכן חז”ל קראו לשבועות עצרת של פסח]. לכן כמו שבשבועות ניקבע העולם בפועל ע"י קבלת התורה (שבת פח,א) שעד אז היה בריאת ה' במאמרו, אבל לא גמור בפועל (בקביעות בעולם), כך גם בשמ"ע ניקבע בביצוע בפועל מה יהיה בעולם, ע"י שבהו"ר נחתם ועכשיו זה בביצוע. אולי אפשר, שהנה בויקרא (כג,לג-מג) מובא חג סוכות, כשבאמצע נאמר "אלה מועדי ה'” וגו'(לז) שמחלק באמצע, שמדוע מחלק באמצע הרי כל העניין הוא של סוכות?- אלא שבא להדגיש לנו שיש חיבור לנאמר קודם, ולכן אם היה רק מביא כרגיל היתי אומר שנאמר כהמשך החגים, מזה שהובא מחולק כעין בא לומר שיש דגש על מיקומו של חג הסוכות, וזהו שסמוך ליוה"כ שנאמר קודם, שכמו שהוא דין כך גם בסוכות יש דין (ואולי זהו הסיבה שדרשו "הראשון" לחשבון עוונות), ולכן גם נאמר "בחדש השביעי תחגו אתו" (מא) מעבר לצד ההלכתי (חגיגה ט,א) בא ללמד על הקשר לנאמר "בחדש השביעי" שזהו ר"ה (כד) ויוה"כ (כז) שגם בסוכות יש עניין של דין, שזהו החותם בחותם, ונאמר בתחילת הפס' “וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים" שיש עניין של שבעה ימים, ומימלא בשביעי חל בו הדין, שזהו הושענא רבה.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע